רחוב ויטק 9

גיבורי "קרובים-קרובים" היו האבות הרוחניים של "הבורגנים"

"הסיפור מאחורי "קרובים-קרובים", יום ג' 21:00, ערוץ 8

איך שגלגל מסתובב. אני עדיין זוכר את הציפייה לסדרה הזאת: אפרים סידון וב. מיכאל כותבים סדרה לטלוויזיה. מדובר בשני גיבורי "זו ארץ זו" ובכותבים מחוננים גם בתחומים אחרים, שהיו אמורים, לפחות לפי ציפיות המבקרים, לספק סאטירה נוסח "ניקוי ראש" עם עטיפה של "הכול נשאר במשפחה". כך לפחות חשבו.

אלא שאז התברר שהפאנץ' הכאילו-פוליטי היחידי בסדרה מופיע כשהרכב, שנרכש רק למטרת קיזוז הוצאות-רכב, מידרדר, ואביתר ש"ישב" ברכב עם חברתו, מבשר לאביו (יהורם גאון) ש"במכונית הזאת, הנדברקס משוחרר לא יוחזר" (משפט שלפני 35 שנה העלה עדיין חיוך).

אלא שלמרות אכזבת המבקרים, הציבור דווקא אהב את הסדרה מאותה סיבה ממש: העיסוק בהיפוכונדרייה של יהורם, הזחיחות של אילן, הנוירוטיות של ליאורה, הקומבינות של תיקי והעציצים של חנה (כולל הצעקה המפורסמת: "פתווווחחחחח") הביאו לסלון הישראלי דמויות שהיו כל-כך רגילות ומוכרות, עד שהיו כמעט-חתרניות: הרבה לאות מהחיים, קצת תאוות בצע, משפחתיות סבירה אך לא אידיאלית.

אם תרצו, גיבורי "קרובים-קרובים" היו האבות הרוחניים של "הבורגנים" שכבר לא נאלצה לעגל פינות בשם הממלכתיות. ועדיין, ההמלצה שלי על התוכנית שיורדת (באופן די שטחי: י ותר כסוג של הומאז') לנבכי הסדרה ההיא, היא גם בגלל התוכנית שתבוא אחריה באותו הערוץ ושלא כדאי לכם להחמיץ: "כביש 90", הפרק השני (22:00).

* ציון: 8

עד הסוף המר

"בשירות הוד מלכותה", יום ג' 23:30, ערוץ הוט פריים

למרות שהוא נחשב לאחד הסרטים הרעים בסדרה הקולנועית הוותיקה, משהו בסרט הזה מושך אותי לצפות בו שוב ושוב. מדובר בסוג של שיהוק ג'יימס בונדי - רגע אחרי ששון קונרי הגדול פוטר מהסדרה, ורגע לפני שהוחזר לעוד כמה סרטים (עד שהוחלף סופית בידי רוג'ר מור), קיבל את המפתחות ג'ורג' לאנזבי. לאנזבי נחשב לבונד הגרוע בכל הזמנים, אבל צפייה חוזרת בסרט הזה מגלה שאולי נעשה לו עוול. אמנם העלילה מופרכת אפילו באופן יחסי לעלילות 007, אבל נדמה שמה שגרם לצופים לסלוד מהסרט הזה הוא דווקא סופו - כשלאנזבי-בונד מתייפח על גופת אהובתו שחוסלה. אם תרצו, נעשה עם לאנזבי צדק היסטורי אחרי מותו, כשבסצנת הסיום של "קאזינו רויאל" עם דניאל קרייג, מבכה בונד את מותה של ווספר, אהובתו שטבעה. הנה כי כן, מה שהיה אסור לגבר-גבר ב-1969, הפך כחלוף 40 שנה לפריט חובה בתיק הג'יימס בונד שלו.

* ציון: 7