קריירה, ניהול, כסף, סרטן: הצד האפל של ההצלחה

הנסיקה בקריירה גובה מהמנהלים הבכירים מחיר כבד. הם היו אמורים לנעוץ שיניים בפירות ההצלחה, אבל בפועל לא פעם מנת חלקם היא מחלה או מצוקה הקשורה במתח. זה המקום שבו הבודהיזם החילוני חודר באפקטיביות

תמיר גילת / צילום: איל יצהר

באי הפורום הכלכלי בדאבוס השנה הופתעו מהנושא שעל הפרק. לצד הדיון המרכזי על אי שוויון כלכלי, 26 מהדיונים המבוקשים ביותר עסקו בנוכחות, מיינדפולנס ומדיטציה בעולם העסקים. נשיא הבנק העולמי, ג'ים יונג קים, סיפר בנאומו המרכזי על חשיבות השילוב בין השפה הכלכלית למדיטציה, שמפחיתה לחץ ומשפרת ביצועים.

"זה בכלל לא בהקשר דתי", הסביר, "זה יעזור לכולנו להיות צנועים ורגועים יותר. המחקרים וההוכחות הפיזיולוגיות מדהימים ומדברים על שינוי של ממש באנטומיה של המוח. אני חושב שכולנו כקהילה גלובלית נצא נשכרים מכך". כשירד מהפודיום, מנכ"לים וכלכלנים בכירים 'יצאו מהארון', ניגשו אליו ושיתפו אותו בהיותם מתרגלים ותיקים וחדשים.

המגמה הזאת מתכתבת עם פרסומי המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית בארה"ב, כי מחלות הקשורות במתח עולות לחברות האמריקאיות כ-200 מיליארד דולר בשנה בשל שיעור היעדרות מוגבר של עובדים, איחורים ואובדן כוח עבודה. כ-70%-90% מהעובדים מגיעים לבתי חולים כתוצאה ממחלות הקשורות במתח. חברות ענק כמו אפל, יאהו וגוגל כבר מציעות חדרי מדיטציה ושתיקה לעובדיהם. גם תאגידים כלכליים כמו מקינזי ודויטשה בנק הוסיפו כיתות תרגול כדי לעזור לעובדים לשבור את רצף העבודה הלחוץ והאינטנסיבי. כשבגל הצמצומים האחרון התכווצה קבוצת אנשי השיווק והמכירות של תאגיד AOL טיים וורנר מ-800 איש ל-500 איש, שיעורי מדיטציה שולבו בסדר היום כדי לעזור לנשארים להתרגל לסדר החדש.

הטרנד אינו פוסח גם על הזירה הישראלית. עורך הדין ואיש העסקים תמיר גילת מתרגל מדיטציה ומיינדפולנס כבר 14 שנה. "למעשה, מדובר בבודהיזם חילוני (שלא כמו הבודהיזם הדתי שיש בו עבודת אלילים). אנחנו מתרגלים אוסף של כללי יסוד, שאם כולנו נבצע אותם, העולם ייראה אחרת".

גילת, 52, נשוי בשנית לעו"ד קרן נהרי ואב לשלוש בנות, הגיע אל התרגול בעקבות משבר גיל ה-40. "זה התחיל בגיל 38. הצלחתי מאוד כשותף בכיר באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ והייתי גם יו"ר מכבי תל אביב. הגעתי לשיאים בחיי מהר מאוד, אבל בהתבוננות פנימית מהצד, הרגשתי שלא הייתי מאושר. ידעתי שמשהו בהתנהלות שלי לא תקין. התחלתי להתעניין בפסיכולוגיה, ולאט לאט נחשפתי ונמשכתי לפילוסופיה של המזרח הרחוק, ובמיוחד לבודהיזם.

"כבר קודם התחלתי לתרגל מדיטציה טרנסדנטלית, שהיא הקלה מכולן, והיא הכניסה אותי לעשייה יומיומית רגועה. אין בתרגול מדיטציה הארות או מפצים גדולים, חשוב רק התרגול הקבוע, ההתכנסות בשקט לתוך עצמך".

- מתי זה הפך לחלק מרכזי בחייך?

"אחרי שהתגרשתי ועזבתי את עריכת הדין, למדתי MBA במינהל עסקים, ונסעתי לקונטיקט בארה"ב לעשות מדיטציה בסגנון ויפאסנה, שזו אחת המדיטציות הכי קשות. חייתי כנזיר במשך 11 יום בלי קשר עם אף אחד. דרך ההתנסות הזו, שהייתה מהמרתקות והקשות שעברתי, למדתי את אחד הלקחים החשובים בחיי - הכול משתנה כל הזמן, ואין שום דבר קבוע או בטוח. המשכתי בחיפוש אחר התנסויות רוחניות. אחרי שנה נסעתי לפונה בהודו, ושהיתי חודש במרכז של אושו. בהשוואה לויפאסנה זה היה קאנטרי קלאב".

בשנת 2002, לאחר שסיים את לימודיו, נכנס לעולם העסקים, בתחילה כבכיר בקבוצת פולאר כאחראי על תחום הסלולר באיטליה, ואחר כך בחברת בראק קפיטל. "למדתי לשלב את המדיטציה בקביעות בתוך העשייה העסקית שלי", הוא מספר.

- התרגול הפך אותך למנהל טוב יותר?

"הישגים היו לי כבר בגיל צעיר, אבל הם השאירו אותי לפעמים לא מוכן, עם הרבה סימני שאלה ותהיות. לא תמיד הייתי מנהל קשוב והפגנתי יותר מדי אגו. התקופות האינטנסיביות של העסקים גרמו לכך שלא תרגלתי מספיק מדיטציה, וזה בהחלט פגע בדרך הניהול שלי. כשסיגלתי לעצמי את המדיטציה ברמה יומיומית, אין ספק שהקריירה הייתה בניהול מקסימלי".

- מהם העקרונות המרכזיים שאתה מיישם?

"אין לי ספק שהכלים ביסודות הבודהיזם והמיינדפולנס - נוכחות, חוסר ההיאחזות והתלות בדברים, קבלת המציאות, ההקשבה ויכולת ניתוח המציאות - עוזרים מאוד להיות מנהיג. הפגנת פחות אגו ואימוץ שפה יותר שלווה ושקטה הם הכלים הנכונים לניהול".

אומץ פנימי

- בשלוש וחצי השנים האחרונות אתה מתמודד עם מחלת הסרטן.

"בשנת 2011 חליתי בסרטן, ונאלצתי לפרוש מעבודתי הפעילה. זה נשמע כמכה נוראה, אבל אני חי לפי המציאות החדשה ולומד להיות נוכח במצב הקיים. נתקלתי בטראומה הקשה בחיי וידעתי להתנהל מול המשבר בכך שקיבלתי את הדברים 'כאן ועכשיו'.

"אני חי לצד הסרטן מגיל 22, אבי נפטר לי בידיים מהמחלה. גיליתי מגיל צעיר שיש לי יכולת התמודדות חזקה במצבי משבר. כשהרופאים סיפרו לי על מצבי, הבנתי שאני לא מעניין יותר. מה שחשוב זה איך עובר המשבר הזה על שלוש בנותיי. מצבי טוב ואני חי את החיים שלי למענן ואיתן ושמח על כל רגע".

- איך אתה מתגבר על הפחד וחי את הרגע?

"בעבר עשיתי דברים בשביל מה שיגידו ולפי מה שצריך, כי האגו היה מרכזי בחיים שלי. היום אני לא עושה את זה יותר. הנוכחות של האגו בחיי הרבה פחות משמעותית, ואני מקווה שתלך ותיעלם עם הזמן בעקבות התרגול שלי. אני מקשיב לגוף שלי ורואה מה היכולות שלי באותו יום. הדברים שהכי מדברים אליי הם דברים פשוטים. אני לא חייב יותר כלום לאף אחד. אני קם בבוקר, יושב על המיטה, עושה 10 או 20 דקות מדיטציה ומתקדם הלאה. אם אני מרגיש באמצע היום שאני צריך שתיים-שלוש דקות חיזוק, אז אני פשוט יכול לשבת באוטו בצד הדרך, זה לא מושך שום תשומת לב. בשבילי זה תבלין לחיים שאני נהנה לגעת בו. זה כלי עזר. אני גם מקדיש זמן בעזרה לאנשים חולים ועומד בראש הקרן למחקר הסרטן בישראל".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי