שמן זה חולה. או מת

ברור לכם שסוכר רוצח כמו סיגריות וממכר כמו אלכוהול?

השמנה / צילום: shutterstock
השמנה / צילום: shutterstock

כשמייקל בלומברג, ראש עיריית ניו-יורק, הכריז לפני שנתיים על מלחמת חורמה בהשמנה והציע לאסור על מכירת משקאות קלים ממותקים בכוסות של מעל חצי ליטר, הוא חטף על הראש מכל עבר, אבל לא נבהל, גם לא מהלוביסטים החזקים של קוקה-קולה שישבו לו על הזנב.

הוא הצליח לאשר את החוק בעירייה, אבל נאלץ לבטל אותו ביום שבו אמור היה להיכנס לתוקף, אחרי התערבות בית המשפט העליון שקיבל את עתירת איגוד יצרניות המשקאות הקלים נגדו.

בלומברג לא היה צריך רק לאסור את מכירת המשקאות הממותקים, טוב היה לו עשה מעשה הרבה יותר דרסטי: לכתוב אזהרה על כל אריזה של מזון מעובד, בעל אחוזי שומן וסוכר גבוהים. בדיוק כמו שעושים על סיגריות ואלכוהול, כי השמנה מסוכנת בדיוק כמוהם, אם לא יותר, ולו רק בגלל שאינה נתפסת כמחלה מסוכנת, למרות שהיא הורגת.

השמנה, בעיני רובנו, היא סתם חולשת אופי של אנשים שאוהבים לאכול קצת יותר ממה שצריך. כבר ב-1998 הגדיר ארגון הבריאות העולמי שעודף משקל הוא מחלה כרונית.

נכון ל-2014, השמנה היא כבר מגיפה. ובמגיפות צריך להילחם בכל הכוח. תארו לעצמכם שהאבעבועות השחורות היו חוזרות בוורסיה עמידה, האם המדינה לא הייתה מתגייסת בכל כוחותיה, כמו שעשתה במקרה של הפוליו, זוכרים? זה לא היה כל-כך מזמן.

אבל משום מה, ובאיחור מאוד לא אופנתי אחרי ארה"ב, ממשלת ישראל ישנה מעמידה ומפקירה את אזרחיה מול השומנים והסוכר שהם צורכים במזון שלהם.

אז הנה כמה נתונים עדכניים שאולי סוף-סוף יבהילו אתכם: 2.8 מיליון אנשים ברחבי העולם מתים ממשקל עודף כל שנה, כשישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בתמותה מסוכרת. לפי משרד הבריאות, 50% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל סובלת מעודף משקל, ובקרב גילאי 45-64 מגיע שיעור השמנים ל-70%.

חוקרים משווייץ פרסמו לפני שבוע מחקר אחר הגורס כי אחוזי הסובלים מעודף משקל בישראל עומד על 62%. אחד מכל 3 ילדים סובל מעודף משקל, מה שמציב אותנו במקום ה-11 הלא מחמיא בפרמטר הזה.

אם אנחנו לא רוצים שנתונים האלה, שנמצאים כל הזמן בעלייה תלולה, יחמירו עוד יותר, ושילדנו יגיעו לשיבה טובה ולא ימותו צעירים מסוכרת, התקף לב או סרטן, כתוצאה מהשמנת יתר - ממשלת ישראל חייבת לעשות משהו ומהר.

חוץ מהאזהרה על האריזות, משהו בסגנון, "מוצר זה מזיק לבריאות" בכיתוב בולט, חובה לאסור פרסום של מזונות משמינים, ובדיוק כמו עם הסגריות והאלכוהול, כי פחות פרסום פירושו פחות צריכה. אפשר גם למסות את המזונות המשמינים במס גבוה, ובאמצעותו לסבסד מזון בריא.

יהיו כאלה שיגידו שאין להם עניין שממשלה תתערב להם בצלחת. שיגידו. גם מילד אתה מונע לאכול 10 ארטיקים ביום, למרות שהוא נורא רוצה. אז אם האזרחים לא מסוגלים לדאוג לעצמם, המדינה חייבת לדאוג להם.

ולא, לא רק בגלל הבריאות. גם בגלל הכלכלה. אזרח שמן הוא אזרח שחולה יותר, עולה יותר, ומכניס פחות. זה נשמע אולי קר, אבל זה פחות נורא מלמות לפני גיל 50 בגלל עודף משקל ותזונה לקויה, וגרוע פחות מלהגיע לגיל 80 או 90, ולסבול כל הדרך מבעיות הקשורות לאותה השמנה.