מאות התנגדויות לקידוחי נפט ברמת הגולן

הוועדה המחוזית לתכנון תדון בהתנגדויות לתוכנית חברת אפק לקדוח בדרום הרמה ■ החברה: "פועלים על-פי הסטנדרטים המחמירים ביותר"

קידוח נפט באשדוד / צילום: איל יצהר
קידוח נפט באשדוד / צילום: איל יצהר

קידוחי נפט מתוכננים ברמת הגולן עלולים לסכן בעתיד מקורות מים של הכנרת, כך טוענים תושבים ממטה המאבק נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן. לטענת המתנגדים, ההחלטה להתיר את הקידוחים עומדת להתקבל ללא שבוצעו בדיקות בסיסיות על-ידי גורמים בלתי תלויים לגבי סוגיות סביבתיות, כמו השפעת הקידוחים על מי התהום, החשש מרעידות אדמה והשימוש בכימיקלים ובמתכות כבדות.

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה אמורה לדון השבוע במאות התנגדויות לתוכנית של חברת אפק לבצע קידוחי חיפוש לנפט בקרבת היישובים רמות, גבעת יואב וכפר חרוב בדרום רמת הגולן. במסגרת הבקשה הגישה החברה מסמך סביבתי שהוכן על-ידי חברת גיאו-פרוספקט, שנשכרה על-ידה בהתאם להנחיות המדינה. התוכנית אושרה להפקדה בפברואר לאחר קבלת אישורי משרדי הגנת הסביבה והתשתיות, רשות המים, מקורות וגופים נוספים.

אפק מתכוונת לקדוח החל מאוגוסט, לכל המוקדם, עד 10 קידוחי אקספלורציה באזור, שעשוי להכיל להערכתה נפט בכמויות ברות הפקה של מעל מיליארד חביות נפט. כל קידוח ייערך בין חודשיים ל-4 חודשים בעומקים של 1,200 עד 2,000 מטר. לאחר גילוי הנפט מתכננת החברה לשאוב את הנפט באמצעות אחת מהשיטות ההפקה המקובלות. ההחלטה על שיטת ההפקה תתקבל רק לאחר שיעובדו ממצאי קידוחי האקספלורציה.

התושבים חוששים כי לצורך ההפקה החברה תעשה שימוש בשיטות כמו ה-Fracking או שימוש בכמויות גדולות של מים - שיטות המקובלות בצפון אמריקה ונחשבות לשנויות במחלוקת. לטענת מטה המאבק, השימוש בשיטת ה-Fracking עלול לסכן את מקורות המים של הכנרת משום שבתהליך ההפקה יוחדרו כמויות גדולות של כימיקלים לשכבות שמשמשות את אגן ההיקוות של הכנרת. השימוש בשיטת ההפקה ההידראולית עלול ליצור אגני מים מזוהמים במתכות כבדות, לטענת המתנגדים. בחברה אומרים, כי שלב ההפקה יחייב לבקש מחדש את כל האישורים הנדרשים, כך שסוגיית השימוש בכימיקלים איננה רלוונטית כעת.

במידה ובקידוחים יתגלה נפט בכמויות מסחריות, צפויה החברה לבקש הכרה בקידוח כתגלית, מה שיאפשר לה לקבל חזקה על השטח ל-40 שנה. את הרישיון לקידוח העניק לחברה שר האנרגיה והמים הקודם, ד"ר עוזי לנדאו.

"משימה לאומית"

מחברת אפק נמסר בתגובה כי "מציאת מאגר נפט משמעותי בגולן היא משימה בעלת חשיבות לאומית עצומה. ההגנה על הסביבה היא מרכיב מרכזי בפעילות החברה, ואנו פועלים על-פי הסטנדרטים המקצועיים המחמירים ביותר. כל הסיכונים האפשריים נותחו במסמך הסביבתי, והוצגו הדרכים למניעתם ודרכי הטיפול. על בסיס זה ניתן אישור הרשויות, כולל משרד הגנת הסביבה, משרד הבריאות, מקורות ורשות המים, לביצוע הקידוחים. הקידוחים ילוו בצוות מעקב שיכלול נציגי המועצה האזורית גולן, רט"ג, המשרד להגנת סביבה, רשות המים ומשרד האנרגיה".

אפק, בראשות השר לשעבר אפי איתם, היא חברה אחות של IEI, היוזמת הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם שבמטה יהודה. שתי החברות הן בבעלות ג'יני אנרגיה, חברה אמריקאית בשליטת איש העסקים היהודי-אמריקאי, הווארד ג'ונס. בין המשקיעים בג'יני סגן נשיא ארה"ב לשעבר דיק צ'ייני, איש העסקים רופרט מרדוק והלורד רוטשילד.

פצלי שמן הופכים בטבע לנפט בתהליך הנמשך מיליוני שנים. IEI מעוניינת לבדוק האם ניתן לקצר את התהליך ל-3 שנים באמצעות חימום שכבת הפצלים לחום של 300 מעלות. יובל בר-טוב, הגיאולוג של אפק ו-IEI, מעריך כי החום שנוצר כתוצאה מהפעילות הוולקנית שהייתה בעבר ברמת הגולן הביא כבר לתוצאה דומה.