שליחיו של אלוהים

מה פשר המעמד המיוחד שיש לרופאים בשירות הציבורי

בכל פעם שמדברים על השירות הלקוי בבתי-החולים הציבוריים, ראשי מערכת הבריאות ממהרים להצביע על העומס בחדרי-המיון, המחסור באחיות, השחיקה במקורות המימון ועוד. "תנו לנו עוד כסף", הם אומרים, ותראו איך הכול ייראה אחרת.

הטענה הזו נכונה באופן חלקי בלבד. מערכת הבריאות אכן סובלת משחיקה תקציבית, ממחסור חמור באחיות ומירידה מדאיגה במספר הרופאים, אבל היא גם סובלת מאוד מהיעדר יכולת ניהולית שנעוצה בעובדה בסיסית חשובה: רופאים מנהלים רופאים. הדאגה המרכזית של המערכת היא לכיס של הרופא הבכיר, ולא לשירות למטופל.

כך קורה שהמערכת מאפשרת לרופאים לברוח בשעות הצהריים, ללא כל מגבלה ותוך עצימת עיניים, אל הקליניקות הפרטיות, וגם לבצע פעילות פרטית בשעות הבוקר; ובנוסף, היא מתירה להם לנהל את מערך הניתוחים תוך חוסר יעילות משווע, משום שהם הראשונים להרוויח מהתורים הארוכים.

רופאים מדלגים אל אסותא ואל המדיקל-סנטר בהרצליה, שבהם התורים קצרים להפליא, ושם הם יעילים הרבה יותר. מספר הניתוחים שהם מבצעים שם ביום אחד גדול מזה שהם מבצעים בשבוע בבית-החולים הציבורי. גם היחס למטופל שם יותר אישי, איך לא. אנחנו יכולים לשלם 40 שנה מס בריאות, אבל טלפון קטן לביטוח הפרטי והשתתפות עצמית סמלית יעשו את כל ההבדל.

העובדה שרופאים מנהלים רופאים ואלה דואגים לאינטרסים של אלה, באה לידי ביטוי ביתר שאת בהתנגדות של ארגון רופאי המדינה (ארגון שפועל תחת ההסתדרות הרפואית) לדרישה של נציבות שירות המדינה לבצע "הערכת רופאים" - משוב שיעבירו מנהלי בתי-החולים על מנהלי המחלקות והיחידות השונות, בצד משוב שיעבירו מנהלי המחלקות על רופאים-מומחים עם ותק של עד שנתיים.

הרופאים בבתי-החולים הממשלתיים הם הסקטור היחיד בשירות המדינה, שלא עובר שום משוב כזה. מדוע? כי "רופא שונה משאר המגזרים בכך שהוא לא עובד בשביל המעסיק שלו, אלא בשביל המטופל שלו. המחויבות שלנו היא למטופלים, ולא לזה שמשלם את שכרנו", הסביר בעבר ד"ר נמרוד רחמימוב, יו"ר ארגון רופאי המדינה. במילים אחרות, היות שגם המטופלים לא יכולים להעביר משוב אמיתי ויעיל על הרופא (פרט קטן שד"ר רחמימוב שכח לציין), הרי שהרופאים משולים לפחות לשליחים של אלוהים בכבודו ובעצמו.

בחודש אפריל הורה ד"ר רחמימוב לכל הרופאים, לרבות מנהלי מחלקות בבתי-החולים הממשלתיים לא לשתף פעולה עם יוזמת המשוב. הוא הדגיש כי מדובר באיסור, לא בהמלצה, ואיים על מנהלי בתי-החולים כי אם הם יעזו לשתף פעולה עם נציבות שירות המדינה, הארגון ינקוט את כל האמצעים לרבות צעדים ארגוניים. העובדה שד"ר רחמימוב משתמש במילה "איסור", מזכירה כי לא רק בנמל אשדוד ובחברת חשמל הוועד הוא הריבון - אלא גם בכל אחד מ-11 בתי-החולים הממשלתיים בישראל.

אז איך זה שלא שמעתם עד היום על שמו ועל כוחו של ד"ר רחמימוב? כי הוא רופא, הוא "מהטובים", הוא שליח ציבור, ואם הוא נגד משוב סימן שהוא יודע על מה הוא מדבר.

ארגון רופאי המדינה הסכים לביצוע הערכת תפקוד (משוב) רק לאוכלוסייה מצומצמת ביותר של רופאים - מתמחים ומומחים חדשים המצויים בתקופת ניסיון. וגם לזה היה לארגון תנאי: שהמשוב יתקיים באופן אנונימי, ללא שם הרופא. מה שווה משוב כזה? לא הרבה, בטח ניחשתם. על-פי הרציונל של נציבות שירות המדינה, הערכת התפקוד אמורה להתבצע מדי שנה תוך הצבת יעדים לרופאים ולמנהלים שבהם, שעוברים את המשוב, במטרה לעקוב אחר ההתקדמות שלהם ולשפר את הביצועים שלהם לאורך זמן.

וכך כתב למנהלי בתי-החולים הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה, יוני דוקן: "תהליך הערכת תפקוד הרופאים - וקיום שיחת המשוב - נועד לשיפור ביצועים ארגוניים כתוצאה מהעצמת מנהיגות ניהולית, העמקת תחושת שותפות ומחויבות של רופאים, והיותו גורם מחולל לתהליכי פיתוח מקצועיים ואישיים. התהליך נועד למענכם כמנהלים ולמען הרופאים, והושקעו בו לפיכך משאבים רבים על מנת להתאימו בצורה המקצועית ביותר עבורכם".

מה יעשו המנהלים? תרשו לנו לנחש שהם יישמעו לד"ר רחמימוב. הוא מנהל מחלקה בעצמו, הוא רופא כמובן, ואילו אדון יוני דוקן הוא בסך-הכול פקיד ממשלתי.