קצה הקרחון

האם "רק" 16 מיליון דולר חולקו בפרשת השוחד בסימנס וחח"י?

1. לא ינום ולא יישן חוקר (רשות ניירות ערך) ופרקליט (משרד המשפטים) ישראל? הלוואי. אפשר שאחת ממורסות השחיתות העמוקות בישראל, השוחד שנתנה חברת סימנס לבכירים בחברת החשמל ובתאגידים ממשלתיים, הולכת להתפוצץ; ואפשר שהחגיגה מוקדמת ואף מופרכת, ועוד מעט ישקעו שוב חוקרינו ופרקליטינו בהמשך תרדמת, עד שכל מקבלי ונותני השוחד ייפרדו מהעולם.

הרי גם ככה רובם כבר בוגרים מספיק כדי שאם, אולי, אם אכן ולכאורה, ייערך משפט, ביום מן הימים, יושפעו השופטים מקו הרחמים בגין "מצבו הבריאותי" "גילו המתקדם", שלא לדבר על "התמשכות ההליכים".

2. הסיפור הרשמי נוגע לכספי שוחד-עתק שנתנו לפני 13-15 שנה אנשי חברת סימנס לבכירים בתאגידים ממשלתיים בישראל - 20 מיליון דולר שוחד שעליהם מסרה-הודתה סימנס העולמית ב-2008.

זאת, אחרי שנתפסה על-ידי התובע הכללי ורשות ניירות ערך האמריקאיים, והואשמה כמי שניהלה רשת עולמית של תשלומי שוחד בהיקף של 1.4 מיליארד דולר (סימנס נקנסה ב-1.6 מיליארד דולר על-ידי רשויות האכיפה בארה"ב ובגרמניה).

ובישראל - 4 מיליון שקל ניתנו כאתנן לעורך הדין, השופט, הדירקטור המושחת והמשחית בחברת החשמל, דן כהן, שיושב היום בכלא אחרי הסדר טיעון עימו. אגב, בהסדר הטיעון שנחתם איתו דובר על כמחצית הסכום הזה.

נשארה השאלה מי קיבל את יתרת 16 מיליוני הדולרים, כאשר ההערכה היא כי מי שקיבל אותם הם אלה שישבו במוקדי קבלת ההחלטות לגבי רכישה מסימנס.

עם סיום ההליך האמריקאי היה בארץ איזשהו ניסיון עקר לאסוף מסמכים מחברת החשמל ומגופים ממשלתיים שונים, במטרה לאתר את מקבלי יתרת דמי השוחד, אבל לא ננקט שום צעד לא נגד חברת סימנס העולמית, וגם לא נגד סימנס ישראל ומנהליה הבכירים, שנתנו את השוחד.

מהר מאוד עברה תשומת-הלב של גופי החוק והאכיפה - המשטרה, רשות ניירות ערך והפרקליטות - למקום הנוח יותר: לדן כהן שברח מהארץ, להסדרת הסגרתו מפרו, שם נחשד כמי שריפד כמה גורמים מקומיים.

3. העילה או התירוץ לאי-היכולת לחקור את מי שהיה בעת מעשי השחיתות נציג סימנס בישראל, אורן אהרונסוןעוכב אמש לחקירה), היו כי הוא מוגן תחת חסינות שניתנה לו, וככל הנראה לא רק לו, על-ידי משרד המשפטים במסגרת היותו עד מדינה, שהביא את ההוכחות המפלילות על דן כהן. החסינות, שמערכת האכיפה כאן טוענת להגנתה כי נחתמה לפני שהגיע הדיווח מהתובע הכללי האמריקאי, התייחסה למעלליו של כהן.

לעמדת משרד המשפטים ורשות ניירות ערך, הדבר מנע מהם אפשרות לחקור את אהרונסון שוב, לאחר התפוצצות הפרשה בארה"ב, ולדרוש ממנו לדווח למי עוד ניתן שוחד.

עם זאת, גורמים משפטיים טענו לאורך כל השנים כי הפרשנות של משרד המשפטים על החסינות איננה נכונה, אפילו חמקמקה - שכן אהרונסון חתם כי ייתן הודעות אמת מלאות ומפורטות, לא רק על כהן, אבל יש חשד שהוא לא עשה כן. לכן, ניתן היה לשוב ולחקור אותו ואת מעשיו כבר לפני שנים; ואפשר שגם להעמיד אותו, ולא רק אותו, לדין על מתן שוחד לכאורה.

4. ובכל אותו הזמן המדינה לא אסרה על סימנס מלהשתתף במכרזי הממשלה, החברות והתאגידים הממשלתיים.

5. מול החידלון של מערכות האכיפה, המשיכה הנהלת תנועת אומץ, בראשות אריה אבנרי ועו"ד יצחק מינא שגויס לעניין, את המאבק בפרשה. אומץ הגישה עתירה לבג"ץ; המדינה השיבה "החקירה נמשכת", אבל לא בדיוק עשתה כן. ומאז, פעם בכמה חודשים חזרו אומץ ומינא ופנו ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה בשאלה: מה קורה עם החקירה? ובכל פעם קיבלו תשובה זהה: "הנושא בטיפול".

גם השנה הם המשיכו ללחוץ והודיעו כי יפנו שוב לבג"ץ, הפעם על ביזיון התשובות אליו. בין לבין, גם חברת החשמל הגישה תביעה אזרחית נגד סימנס, אורן אהרונסון ודן כהן עצמו.

בנוסף, הממונה על ההגבלים העסקיים קבע כי כמה חברות בינלאומיות אשר מכרו ציוד לחברת החשמל, כשהדומיננטית שבהן היא סימנס, התקשרו ביניהן בהתקשרות קרטלית, וגרמו לחברה-לציבור שמממן אותה בתעריפי החשמל, לשלם מחירים גבוהים ומופקעים.

6. 16 מיליון דולר זה סכום השוחד שניתן בישראל שעליו דיווחה סימנס לרשויות האמריקאיות. והשאלות מטרידות: האם זה באמת "רק" 16 מיליון? האם זה חולק "רק" לבכירים שנגעו במכרזי ציוד לחברת החשמל? האם החקירה הנוכחית מתנהלת גם מול מנהלי עבר של תאגידים ממשלתיים אחרים? האם מי שנהג לקחת לכיסו לקח רק מסימנס?

7. רק שיו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, ופרקליט המדינה, שי ניצן, לא יאפשרו להקפיא, להרדים ולהסתיר שוב את הפרשה המצחינה הזו.