חתן פרס נובל לכלכלה מסביר כיצד נמנע את המשבר הבא

פרופ' אריק מסקין, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2007, מסביר בראיון ל"גלובס" למה המודלים הכלכליים דווקא כן חזו את המשבר, מה צריך לעשות כדי למנוע את המשבר הבא ואיך תיראה כלכלת ארה"ב בשנה הקרובה

פרופ' אריק מסקין / צילום: רויטרס
פרופ' אריק מסקין / צילום: רויטרס

"אני לא חושב שהערך המוסף של מדע הכלכלה טמון ביכולת החיזוי של כלכלנים. אני מבין שנותנים תחזית מזג אוויר למחר בבוקר, אבל כולנו מסכימים שלתת תחזית מזג אוויר לעוד שנה זה די מגוחך. כמובן שתחזיות הן דבר חשוב וחשוב לתת אותן, אבל זה לא העיקר". כך הודף, בראיון ל"גלובס", פרופ' אריק מסקין, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2007, את הביקורת הקשה על המודלים הכלכליים הקיימים ועל יכולת החיזוי של הכלכלה.

מסקין שזכה בפרס המכובד בגין תרומתו במגוון רב של תחומים כלכליים מורכבים, מתורת המשחקים, דרך כלכלת תמריצים ותורת הבחירה החברתית ועד אי שוויון בחלוקת הכנסות, מעביר כמדי שנה קורס של עשרה ימים באוניברסיטה העברית לתלמידים מחו''ל.

מסקין דווקא סבור כי הכלכלנים והמודלים הכלכליים כן חזו את המשבר של 2008: "מדובר באירועים שהיו ניתנים לחיזוי ולמעשה הרבה מאוד כלכלנים חזו את המשבר וסברו שיש בעיה רצינית מאוד בכלכלה. מה שהם לא ידעו לחזות היה מתי בדיוק הכול יתפרק לחלקים. אבל כן הייתה מודעות גבוהה לכך שבכלכלה האמריקאית שרר מינוף יתר.

"אנחנו יודעים מהניסיון ההיסטורי שמינוף יתר של מוסדות פיננסיים הוא דבר בעייתי וכאשר מוסד פיננסי אחד נופל זה עלול ליצור אפקט דומינו. הדברים הללו ידועים מאז 1930 לפחות. יש לנו תיאוריות כלכליות טובות מאוד שעוסקות ב'הידבקות של מוסדות פיננסיים' וב'סיכונים מערכתיים'. זו לא הייתה בעיה של מחסור במודלים כלכליים או של מודלים כלכליים לקויים. פשוט הכלכלה כל כך מורכבת ומשוכללת שאתה לא יודע מתי בדיוק תתרחש ההתרסקות למרות שאתה יודע שהכלכלה פגיעה", הוא מסביר.

- אז מה התחזית שלך בנוגע לכלכלת ארה''ב לשנה הקרובה?

"אני לא מומחה גדול בנושא, אבל ממה שאני שומע מחבריי ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית צפויה להימשך. הכלכלה האמריקאית נמצאת במומנטום חיובי, ואני לא חושב שהתרחשו לאחרונה התפתחויות שיהפכו אותנו לפסימיים יותר. יחד עם זאת, אין סיבות להאמין שהמצב ישתפר פלאים. אני מעריך שנראה התאוששות איטית אך יציבה".

- אחרי כמעט שש שנים מקריסת ליהמן ברדרס, מה הלקח העיקרי שלך מהמשבר?

"הלקח שלי הוא ששווקים פיננסיים חייבים להיות מוסדרים היטב, לרבות הטלת מגבלות קשות על מינוף יתר והגדלת חוב. אנחנו גם יודעים שאין לבנקים תמריצים להגביל בעצמם את המינוף ואת הגדלת החוב כי הבנקים לא לוקחים בחשבון שאם בנק אחר קורס, הוא עלול לגרור אחריו את שאר הבנקים. האפקט של קריסת המערכת הבנקאית הוא גבוה פי כמה וכמה מקריסה של בנק אחד. לכן הרגולטור חייב למנוע את הקריסה הראשונה מלכתחילה, וזאת באמצעות הגבלת המינוף".

- לפני יומיים התפרסם ב"גלובס" ראיון עם קולגה שלך, פרופ' עטיף מיאן מאוניברסיטת פרינסטון, שגם מסביר כי שורשי המשבר טמונים בחוב או במינוף יתר, והוא טען כי כל משק בית שמבקש הלוואה אינו מודע לאפקט המאקרו-כלכלי של מעשיו.

"הוא צודק. כאשר בנק מעניק הלוואה מסוכנת למישהו, הלווה פחות מוטרד אם הבנק ייפול, כי הוא למעשה משתמש בכסף שהוא לא שלו".

- אז אם הכול כל כך ברור והבועה הייתה כה שקופה, איך לא זיהו אותה בזמן?

"בועה מוגדרת כזינוק במחיר של נכס שעולה על הערך הבסיסי שלו. נניח שנכס משלם דיבידנד, אז דרך אחת להסתכל על זה היא שמחירו הנוכחי חייב להיות כסכום של הדיבידנדים שהוא משלם על פני זמן. זה הערך הפונדמנטלי של הנכס. אבל אם ערך השוק גבוה בהרבה מזה, אז יש בועה. הבעיה היחידה היא שהכול טוב ויפה בתיאוריה, אבל להעריך או לחשב את הדיבידנדים ארוכי הטווח של אותו נכס זה עסק הרבה יותר קשה כי אנחנו לא לגמרי יודעים כמה הנכס הזה יניב. אנחנו רק יכולים לנחש או להניח".

- מתברר היום כי מי שהכי נפגע מאותו משבר היו השכבות החלשות, דבר שרק הגדיל את האי השוויון, שאותו אתה נוהג לחקור.

"יש מתאם ברור בין הגדלת האי שוויון בחלוקת הכנסות לבין אי יציבות חברתית. אי שוויון גדול מדי בחלוקת הכנסות הוא דבר מזיק כי אז עשירים ועניים מתחילים לחיות את חייהם ב'עולמות שונים'. העניים מתחילים לפתח טינה כלפי העשירים והעשירים מתחילים לפתח חוסר הבנה כלפי מצבם של העניים וזה פוגע בלכידות החברתית".

"בתעשיית התוכנה - ריבוי פטנטים עלול לגרום יותר נזק מתועלת"

בשנים האחרונות חקר פרופ' מסקין את השפעה של פטנטים על תעשיית התוכנה, אשר מגלגלת בישראל מיליארדי שקלים, והמסקנות שלו מפתיעות:" ריבוי פטנטים אינו רעיון טוב לכל התעשייה ועדיף לנוע לכיוון של מערכת חלשה יותר של פטנטים", הוא מסביר ל"גלובס".

"מידת ההגנה על הפטנטים תלויה בתעשייה. ישנן תעשיות שהגנה חזקה מסתמנת כיוזמה ברוכה, אך ישנן תעשיות, כמו תעשיית התוכנה, שאותה אני חוקר, שבה ההגנה על פטנטים עלולה לגרום יותר נזק מאשר תועלת כי היא עלולה לחסום חדשנות מתמשכת", הוא מוסיף.

לדבריו, "אם יש לי פטנט על המצאה ולך יש רעיון טוב איך לשפר את המצאה שלי, אז פטנט על ההמצאה עלול לעצור אותך. בסקטור כגון תוכנה, שהשיפורים בו הם מזערים או שוליים ומאוד תדירים, פטנטים יכולים לשחק לרעת חדשנות. כל רעיון הפטנט מבוסס על עידוד חדשנות. אבל אם חדשנות תלויה בכמה צעדים קטנים ומתמשכים, פטנטים יכולים להתברבר בדרך".

מסקין מוסיף: "מה שעומד מאחורי פטנט הוא הצורך בהגנה על השקעה מאוד גדולה שעומדת מאחורי המצאה מאוד גדולה, שלקח הרבה זמן להגיע אליה. במקרים כאלו, פטנטים מוצדקים. אבל בתוכנה יש המצאות קטנות כל הזמן, וההשקעה הראשונית היא לא כזו גדולה. אני משפר את ההמצאה שלך ואתה יכול ליהנות מהתוספת שלי", סיכם.