מנכ"ל רב-בריח: "סופסוף אולי יבינו מה זה לחיות באשקלון"

שמואל דונרשטיין במונולוג סוריאליסטי: "אתה לא מבין איך נראית עובדת שרצה לממ"ד ותוך כדי מצלצלת לילדים שלה עם חרדה בעיניים. שרי הממשלה מחפשים שתי דקות של רייטינג בטלוויזיה, במקום לבוא לכאן ולשאול איך אפשר לעזור"

שמואל דונרשטיין / צילום: תמר מצפי
שמואל דונרשטיין / צילום: תמר מצפי

"אני גר ברמת-השרון, וראיתי אתמול בפעם הראשונה את הנכדות שלי ישנות בממ"ד. אתה יודע מה עשיתי? חייכתי. לא כי אני רוצה שהן ישנו בממ"ד, אלא כי סופסוף אולי יבינו מה זה. כאן באשקלון, במקום שהמפעל שלי נמצא, גר דור שלם של ילדים שנולדו לתוך ממ"דים. אם לא עברת את זה בעצמך אתה פשוט לא מבין. אתה לא מבין איך נראית עובדת שרצה לממ"ד עם טלפון ביד ותוך כדי היא מצלצלת לילדים שלה עם חרדה בעיניים. זו לא תמונה ששגורה אצלנו ברמת-השרון, ולכן חייכתי".

על המונולוג הסוריאליסטי הזה חתום שמואל דונרשטיין, המנכ"ל והבעלים של חברת רב בריח. כבר שנים שהוא מתריע מהימשכות הירי על הדרום, אבל הפעם הוא משוכנע שזה לא יסתיים בעוד הפוגה ארוכה שתתחלף בהסלמה וחזור חלילה. "תמיד נהגנו לומר שהסיפור הזה יסתיים ביום שייפול טיל ברמת-אביב, ואני עדיין מאמין בזה", אומר דונרשטיין. "זה קרה עכשיו והסיפור באמת ישתנה. הדבר היחיד שממתן את התגובה זו מערכת כיפת ברזל, כי ברור לך שאם בניין בצפון תל-אביב היה מתרסק, אז הכול היה נראה אחרת", הוא מוסיף.

בעוד שהמפעלים בדרום דיווחו להתאחדות התעשיינים על ירידה של 20%-30% בממוצע בהיקף כוח האדם מאז תחילת ההסלמה הנוכחית, דונרשטיין מדווח על ירידה של כ-9% בלבד, כאשר כל העובדים שנעדרו מהעבודה עשו זאת בשל צו 8 שקיבלו מצה"ל. "יש לנו הרבה חבר'ה צעירים במפעל שגייסו אותם, כולל כל נהגי התובלה. אתמול עברנו יום קשה מאוד של אזעקות ונפילות, ולזה התוסף קושי נורא בגלל פעילות כוחות הביטחון שחיפשו את המחבלים שחדרו לקיבוץ זיקים. אם זה לא מספיק, התבשרנו על כך שהנמל הפסיק לפעול", הוא מספר.

דונרשטיין מותח ביקורת חריפה על שרי הממשלה הרלוונטיים בתחום הכלכלי: "את שרי הממשלה שממונים על התעשייה, החקלאות או התשתיות, מעניינת רק הפוליטיקה ולא האחריות שניתנה להם במסגרת תפקידם. כל שר שמקבל שתי דקות בטלוויזיה מדבר על הטילים ועל החמאס ודואג לעצמו לקצת רייטינג, אבל אף אחד לא מגיע לשטח כדי לשאול איזה עזרה אנחנו צריכים. אנחנו התעשיינים.

"הרי בעולם של ימינו אם חברה אחת נופלת תמיד תהיה אחרת שתמלא את מקומה, אף אחד לא עוצר. אם התקלקל למישהו הצילינדר בפריז ולמנעולן המקומי אין יותר רב בריח על המדף כי נגמר, אז הוא ימכור צילינדר של חברה מאוסטריה. אני רוצה להיות אופטימי ואני ציוני שמשקיע במפעלים חדשים, אבל מצד שני אנחנו נמצאים פה במלחמה ואתה לא רואה מישהו שהוא במקרה גם הממונה על התעשייה בא ואומר - אני אתכם".

נזק של עשרות מיליונים

יאיר שימקו, מנהל סניף התאחדות התעשיינים באזור הדרום, מספר כי ההתאחדות פועלת מול כל משרדי הממשלה והרשויות בכדי להקל ככל הניתן על המפעלים שנמצאים תחת מטחי הירי. בין היתר ההתאחדות דרשה וגם קיבלה היתרים מיוחדים למפעלים שבהם נרשמה ירידה בהיקף כוח האדם בתחום הייצור, לחרוג מחוק שעות עבודה ומנוחה ולעבוד במשמרות ארוכות יותר כדי לפצות על הפערים.

רוב הנעדרים ממקומות העבודה הם נשים לדברי שימקו, וזאת בעיקר בתחומי המנהלה ולא ברצפת הייצור. לדבריו, הנזק לתעשייה מוערך בעשרות מיליוני שקלים מאז ההסלמה במצב הביטחוני.