ועדת החוקה אישרה: עסקאות יהלומים במזומן יחויבו בדיווח

שוק הסחר ביהלומים נחשב לקרקע פורייה לעבריינות והלבנת הון, והמאבק בתופעה מספק לא מעט עבודה לרשויות האכיפה במדינה. יום לאחר שהוגשו כתבי האישום הראשונים בפרשת "הבנק המחתרתי" בבורסה ליהלומים, מגיע עוד שלב במאבק, בדמות הידוק הפיקוח על עסקאות בענף היהלומים במזומן.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (ג') צו איסור הלבנת הון, שמטרתו למנוע הלבנת הון ומימון טרור באמצעות סחר של אבנים טובות, כגון יהלומים. זאת, באמצעות החלת חובת דיווח על עסקאות במזומן בתחום.

עד היום לא הייתה חובת דיווח על עסקאות במזומן במסחר של אבנים טובות. הצו החדש קובע כי רכישה של אבנים טובות במזומן בחנויות תכשיטים בסכום העולה על 75,000 שקל תחייב את המוכר לבצע נוהל של זיהוי לקוח, לרבות רישום ושמירת פרטי הלקוח.

בשונה מהמסחר הקמעונאי באבנים טובות, בעסקאות בין סוחרים הצו יחול על עסקאות בסכום של מעל 50,000 שקל.

בנוסף, על-פי הצו, עסקה חשודה תחייב את המוכר לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על העסקה אף בסכום הנמוך מ-75,000 שקל לקמעונאי או 50,000 שקל לסוחר.

הצו מגדיר מהי עסקה חשודה, ובין היתר מדובר בעסקה חסרת היגיון כלכלי; עסקה מול לקוח תושב אחת המדינות ירדן, מצרים, מרוקו, סעודיה ומדינות נוספות; עסקה מול פעיל טרור או ארגון טרור; ועסקה מול לקוח השומר על חשאיות בלתי סבירה.

הרישום, הדיווח ונוהל הכרת הלקוח והעסקה נקבעו בטפסים מיוחדים בצו, בדומה לרישום ודיווח שנקבעו בצו שחל על נותני שירותי מטבע. יצוין כי הצו לא יחול על מתכות כגון זהב או כסף.

מנכ"ל הבורסה ליהלומים, מוטי בסר, אמר היום כי הצו החדש מהווה שינוי בסדרי עולם. לדבריו, "מדובר במהפך, ונדרש פרק זמן לצורך הטמעת הנהלים והיערכות ליישומם. נדרש לנו פרק זמן של שנה וחצי לתחולת הצו".

יצוין כי הצו המקורי של משרד הכלכלה ביקש להחיל את הצו על עסקאות קמעונאיות בסכום העולה על 50,000 שקל. ואולם, המפקח על היהלומים במשרד כלכלה, שמואל מרדכי, טען כי הסכום נמוך מדי, כאשר לדבריו, הפיקוח צריך לחול על עסקאות בעלות של 100,000 שקל ומעלה. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, ביקש להעלות את הסכום במסחר קמעונאי ולהותירו לעסקאות בין סוחרים.