כתבי אישום ראשונים בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים

מאיר אוחנה, מנחם מגן ודורון אלעד, נותני שירותי מטבע בבורסה ליהלומים, מואשמים בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה ועבירות נוספות

בנין הבורסה ליהלומים / צילום: תמר מצפי
בנין הבורסה ליהלומים / צילום: תמר מצפי

כתבי אישום ראשונים בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים ברמת-גן. פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתבי אישום נגד 3 נאשמים מרכזיים בפרשת הבנק המחתרתי שפעל ממתחם הבורסה ליהלומים ברמת-גן.

השלושה - מאיר אוחנה, מנחם מגן ודורון אלעד, שעל-פי כתב האישום נגדם שימשו בעיקר כנותני שירותי מטבע בבורסה ליהלומים ולא כיהלומנים - מואשמים בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, פקודת מע"מ ובעבירות נוספות.

כזכור, מדובר בפרשה מסועפת ורחבת-היקף בה נחשפה מסכת פעילות עבריינית כלכלית חמורה בהיקפי ענק, שנעשתה תוך שימוש במתחם הסגור של הבורסה ליהלומים.

על-פי כתב האישום שהוגש נגד אוחנה, בין השנים 2011-2010 הוא שימש בעיקר כנותן שירותי מטבע שונים ולא כיהלומן. לטענת הפרקליטות, אוחנה פעל להוצאת כספים לחו"ל של אנשים שונים ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובמסווה של יבוא יהלומים בהיקפים אדירים של כ-148 מיליון דולר (למעלה מחצי מיליארד שקל), זאת תוך ביצוע שורת מעשי מירמה חמורים כלפי מפקחי מכס של משרד התמ"ת בבורסה ליהלומים ופקידי בנק שונים ותוך גריפת עמלה של מיליוני שקלים לכיסו.

כמו כן, נטען, בתקופה זו אוחנה הוציא ליהלומנים שונים בבורסה ליהלומים חשבוניות פיקטיביות בסכום זהה של כ-148 מיליון דולר, תמורת עמלה שגרף לכיסו. חשבוניות אלה איפשרו ליהלומנים רבים להתחמק מתשלום מס.

כתב האישום מייחס לאוחנה עבירות חמורות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת המכס וכן עבירות על חוק העונשין של קבלת דבר במירמה וזיוף.

על-פי כתבי האישום שהוגשו כנגד מנחם מגן ודורון אלעד, השניים הפעילו במשך שנים רבות עסק לא רשום למתן שירותי מטבע בבורסה ליהלומים, שנחזה להיות עסק למסחר ביהלומים. בשנים 2011-2008 נתנו מגן ואלעד שירותים ללקוחות רבים, יהלומנים, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. מגן ואלעד הסתירו את פעולותיהם מרשויות המס ומהרשות לאיסור הלבנת הון.

בין היתר, נטען, הנאשמים העמידו נכסים פיננסים בחו"ל ליהלומנים ואנשים אחרים, ניכו צ'קים והמירו מטבע בהיקף של מעל ל-300 מיליון דולר (כמיליארד שקל) ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, ותוך השמטת הכנסתם הנובעת מפעילות זו מרשויות המס בישראל.

כמו כן, נטען, הנאשמים פעלו לקבלה ולהוצאה של חשבוניות פיקטיביות עבור לקוחותיהם היהלומנים בהיקף של למעלה מ-300 מיליון דולר, כאשר חלק משמעותי מחשבוניות אלה התקבלו מאוחנה.

בנוסף, מגן ואלעד מואשמים גם כי שיבשו את החקירה על-ידי הסתרת חלק מהמסמכים המתעדים את פעילותם העבריינית במקומות מסתור ועל-ידי השמדת חלק אחר מהמסמכים.

עוד הם מואשמים כי ביצעו עבירות חמורות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ועבירות שונות על חוק העונשין.

עם הגשת כתבי האישום ביקשה הפרקליטות לתפוס רכוש של הנאשמים וכן להטיל ערבויות ומגבלות שונות להבטחת התייצבותם למשפט.

מאיר אוחנה מיוצג בידי עו"ד דרור מתתיהו. מנחם מגן מיוצג בידי עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין. דורון אלעד מיוצג בידי עורכי הדין גלעד ברון וסיימון יניב ממשרד ברון ושות'.

את התיק מנהלים מטעם המדינה עורכי הדין אורנה גלבשטיין, טפת מויאל-רוטשילד, ד"ר אלון גילדין וסוזנה שור מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

התיק נחקר על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלה"ב 433, יחידת יהלום של רשות המסים וחקירות מכס ומע"מ ירושלים.

עו"ד דרור מתתיהו, שותף ומנהל מחלקת צווארון לבן במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, המייצג את מאיר אוחנה, מסר בתגובה: "אני מכיר היטב את ליבת חומר החקירה בפרשה וסבור כי הפרקליטות שוגה בהבנת העובדות ובפרשנותן, ומתעלמת מן העובדה כי במשך עשרות שנים התנהלות העוסקים בענף היהלומים היא ייחודית ושונה מההתנהלות המוכרת והמקובלת בענפי מסחר אחרים.

"באמתחתנו ראיות וטענות כבדות-משקל, אשר יש בהן לקעקע את החשדות המיוחסים למרשי, אולם אלה יובאו בפני בית המשפט בעת הראויה לכך ולא באמצעי התקשורת.

"כמי שייצג נאשם מרכזי בפרשת הלבנת הון גדולה אחרת, אשר הסתיימה בזיכוי מוחלט, אני מציע לא להתרשם מקול התרועה הרמה המלווה את הגשת כתב האישום ולא להיחפז למסקנות מרשיעות, אלא להמתין להכרעתו הסופית של בית המשפט בעניין".

עורכי הדין גלעד ברון וסיימון יניב ממשרד ברון ושות', המייצגים את דורון אלעד, מסרו כי הגשת כתב האישום אשר התקבל היום במשרדם היה צפוי והתעכב עד כה. לדבריהם, "כבר במהלך החקירה והליך השימוע נמצא כי האישומים המיוחסים לאלעד הינם מרחיקי לכת, כל זאת בנוסף לפערים ראייתיים מהותיים, אך לצערנו לא יהיה מנוס מבירור המחלוקת בבית המשפט".