חברות הביומד הישראליות מקדמות הנפקות בארה"ב בצל "צוק איתן"

ההסלמה במבצע "צוק איתן" בעזה בשבוע האחרון תפסה מספר חסר תקדים של שש חברות ביומד ישראליות, הנמצאות בעיצומו של רואד שואו - או רגע לפניו - לקראת הנפקתן בנאסד"ק. משמעותו של רוד שואו כזה הוא פגישות יומיומיות עם משקיעים פוטנציאלים, בפניהם נדרשות החברות להציג את פעילותן כחברות ישראליות.

מנהלים בחברות הללו מספרים כי לאור זאת הם נכנסו לשיחות עם המשקיעים בחשש מסוים. חלקם ציפו למשל לביקורת בעקבות הסערה התקשורתית שמחולל המבצע בעולם, אך החששות לא התממשו. "אני חייב לומר שאני מופתע", אומר מנכ"ל של אחת החברות שאמורות להנפיק בקרוב. "התכוננתי לכל השאלות הקשות, והנושא לא עלה בחצי מילה. לא שאלו אותי אם המשרד בטווח הטילים, לא שאלו אם אני עושה מילואים. אפילו לא שאלו מה שלום המשפחה שלי ואם הכל בסדר. הבנקאי שלי הסביר שהשוק 'בוגר', ושהם יודעים שכל מה שקורה בישראל עובר תוך זמן קצר".

"כן היו מספר פעמים ששאלו אותי מה מצב שוק המניות בישראל", הוא מוסיף, "ושמחתי להגיד להם שהשוק לא ירד. בטלוויזיה כאן מדברים על השפעה פוטנציאלית של המצב על השווקים הבינלאומיים, אבל מודאגים מהמצב באוקראינה יותר מאשר המצב אצלנו".

מנהל נוסף מספר דברים דומים: "רק משקיע אחד דיבר איתי על המצב, והוא הרשה לעצמו לעשות זאת משום שאנחנו מכירים כבר שנים רבות. היתר שמרו על פוליטיקלי קורקט. אני בטוח שהם עושים מאחורי הקלעים את הבירורים שלהם כדי להבין אם המצב בישראל מהווה סכנה לחברה או לא, אך לא בוטלו שום פגישות איתנו".

"ערבים? היהודים והסינים שולטים"

החברות שאמורות להנפיק בקרוב בנאסד"ק הן מאפי (המפתחת תרופות גנריקה משופרת), סיילנסיד (תרופה לסרטן הלבלב), מקרוקיור (ריפוי פצעים), VBL (תרופות לסרטן ומחלות דלקתיות), ReWalk (מכשיר הולכה למשותקים) וביובלאסט (תרופות למחלות נדירות). בכוונתן לגייס סכום מצרפי של 319 מיליון דולר (ראו טבלה).

עו''ד שי ברנוב מפירמת עורכי הדין הבינלאומית ZAG- S&W המלווה כמה מן ההנפקות, שופך מעט אור על ההתנהגות האמריקאית, שאינה מובנת מאליה לאור העבודה שפרמיית הסיכון של מדינת ישראל כולה - ובכלל זה החברות הפועלות בה - עולה בימים האלה, ולאור העובדה שבעבר לאירועים ביטחוניים מסוג כזה כן הייתה השפעה על הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל.

"זה מאוד אופייני להם", הוא אומר, "למשקיעים הללו, שרובם לא חוו מלחמה בחייהם, אין שום קונטקסט לשים בו את הדברים האלה. אין להם מושג איך הישראלי מרגיש, ומרוב אי נוחות הם מעדיפים להתעלם מהנושא. ממילא הפגישות ברואד שואו הן קצרות ודחוסות, כולם ערוכים ומוכנים להתחיל במצגת וזה נראה מוזר נורא לשאול 'מה שלום הילדים'. אם למישהו יש בעיה עם ישראל, הוא פשוט לא מגיע לפגישה. להגיע לפגישה ולהעביר ביקורת זה מאוד לא וול סטריט".

כשאנחנו שואלים את המנכ"ל שעומד להנפיק אם נפגש עם נציגי משקיעים ממוצא ערבי הוא משיב כי "אין הרבה ערבים בתחום הזה. וול סטריט בכלל ותחום הביומד ספציפית נשלטים היום בידי יהודים וסינים".

ברנוב: "זה שהישראלים מגיעים לפגישה כשהם מלאי אופטימיות וחדורי מוטיבציה לגבי המוצר שלהם, ועוד בזמן מלחמה, זה דווקא מאוד משכנע. המשקיעים יכולים אפילו לומר לעצמם: 'הנה אנשים עם חוסן, קבוצה שיכולה להתנהל במיטבה גם כשלא הכל הולך חלק'. זה דווקא מחזק את מיתוס הסטארט אפ ניישן".

בתחום מדגישים כי לחברות ביומד צעירות ממילא אין מפעלים גדולים והן גם לא מעסיקות המון עובדים בישראל, כך שאובייקטיבית באמת אין כאן בעיה. גם המנהלים הבכירים הם ברובם מבוגרים יחסית, וכבר עברו את גיל המילואים.

ג'יימס טננבאם, שותף במשרד עורכי הדין מוריסון פורסטר המלווה את הרואד שואו של חברת מובילאיי (שאינה מתחום הביומד) שהחל השבוע, אומר כי ההנפקה מראה כי המשקיעים בוול סטריט מרוכזים היום יותר בעוצמה הכלכלית של ישראל מאשר ב"אתגרי הביטחון" שלה.

"חלק מן ההנפקות זזות כעת דווקא יותר מהר מן הצפוי, בגלל מצב השוק", אומר עו"ד בוב גרוסמן, יו"ר משותף של הפעילות הישראלית של משרד גרינברג טראוריג. הוא מזכיר כי המשרד פתח את הסניף בישראל דווקא בימי האינתיפאדה השנייה, נגד המגמה ששררה בחברות בינלאומיות באותה תקופה.

"בתקופה ההיא התחושה הייתה שממש מסוכן בתל אביב ובירושלים. היום התחושה אחרת: כיוון שאין הרוגים רבים מהרקטות מבחינתם הרקטות לא מסוכנות, והסכנה היא רק בתוך עזה - כלומר בכלל לא בישראל. אולי חברות שמייצרות מוצרים במפעלים בדרום צריכות להתמודד עם יותר שאלות".

 גל הנפקות הביומד הצפוי