הורחבה תחולת הקלות המס על הכנסות מהשכרת נכס ששימש לעסק

המחוזי קבע כי נישום המשכיר נכס ששימש אותו בעבר להפעלת עסק, ייהנה משיעור מס נמוך על הכנסות השכירות - גם אם פעל מהנכס כחברה ולא כיחיד

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר
מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

האם גם בעלים של חברה יכולים ליהנות מפטור ממס בגין הכנסות שכירות של מבנה השייך לחברה, הגם שסעיף החוק מקנה את הפטור להכנסות מ"יגיעה אישית"?

בית המשפט המחוזי בתל-אביב השיב לאחרונה בחיוב לשאלה זו, והרחיב את פרשנות תחולת הפטור ממס הכנסה "מיגיעה אישית" גם על חברות.

השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה כי לא רק נישומים יחידים יוכלו ליהנות משיעורי מס נמוכים בגין הכנסתם מדמי שכירות מנכס ששימשם במשך 10 שנים לפחות להפקת הכנסה מיגיעה אישית - אלא גם נישומים שפעלו מנכס כזה באמצעות חברה.

המקרה נדון במסגרת ערעורם של גד בירן (שנפטר בעת ניהול ההליכים) ויעקב קירמאיר, בעלים של מבנה באזור התעשייה בנתניה, שעד ל-1998 שימש אותם כמקום פעילותה של חברה בבעלותם, העוסקת בתחום היבוא, מכירה והתקנה של ציוד לבריכות שחייה. ב-1998 הועתקה פעילות החברה לאזור התעשייה בעמק חפר, והמבנה בנתניה הושכר לצד שלישי.

בירן המנוח וקירמאיר, שהוכרו כנכים בשיעור של 100% בשנים 2005 ו-2006, דיווחו בשנות המס 2006-2007 על הכנסותיהם מהשכרת המבנה כ"הכנסה מיגיעה אישית", בהתאם להגדרה המעוגנת בסעיף 1(7) לפקודת מס הכנסה - הקובע כי "הכנסה מיגיעה אישית היא לרבות: סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך 10 שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח-יד".

בירן וקירמאיר, שיוצגו בידי עורכי הדין תמיר קלדרון ועמית משה כהן ממשרד דורון-טיקוצקי-צדרבוים, טענו כי מאחר שהמבנה שימש אותם להפקת הכנסה מיגיעה אישית לתקופה העולה על 10 שנים לפני תחילת השכרתו (ולמעשה, לתקופה העולה על 20 שנים), הרי שהם חוסים תחת ההגדרה בחוק.

סיווג זה חשוב לנישומים כיוון ששיעורי המס על הכנסות מיגיעה אישית נמוכים משיעורי המס על הכנסות שלא מיגיעה אישית. זאת, בהתאם לסעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה, המקנה פטור ממס הכנסה לעיוור, נכה בשיעור של 100% ועוד.

צמצום פגיעה בגמלאים

ואולם, פקיד שומה נתניה לא קיבל את הדיווח של השניים, וקבע כי ההכנסות מדמי שכירות אינן "הכנסה מיגיעה אישית", מאחר שהמבנה שימש אותם להפקת הכנסה מיגיעה אישית באמצעות חברה בבעלותם, ולכן הם אינם זכאים לפטור ממס בגין הכנסות אלה. לטענת פקיד השומה, הגדרת "יגיעה אישית" בחוק מתייחסת לאדם בשר ודם, ולא לחברה.

על עמדה זו עירערו בירן וקירמאיר, ובית המשפט המחוזי קיבל את עמדתם. השופטת אגמון-גונן קבעה כי "תחולתו של הסעיף 1(7) לפקודת מס הכנסה אינה נפרשת רק על מקרים שבהם דמי השכירות התקבלו בידי נישום שהוא אדם פרטי", בין היתר "מאחר שסעיף ההגדרות בפקודה מגדיר את המונח אדם 'לרבות חברה וחבר בני-אדם, כהגדרתם בסעיף זה'".

עוד צוין כי המטרה שהוצבה בבסיס התיקון שבמסגרתו הוסף סעיף 1(7) לסעיף ההגדרות בפקודה הייתה צמצום הפגיעה באזרחים רבים שיצאו לגמלאות ומשכירים את הנכס ששימש אותם בזמנו לייצור הכנסה, באמצעות השוואת תנאי המיסוי של מי שנהנה מהכנסה הנובעת לו מהשכרת נכס בתנאי הסעיף, עם מי שנהנה מהכנסה מקצבאות שונות וממענק פרישה. זאת, מתוך הבנה שבמקרים רבים הכנסה זו אמורה לפרנס אותם ואת משפחתם כתחליף לפנסיה.

בהתאם לכך, הוסיפה השופטת, "הגבלת החזקה המעוגנת בסעיף 1(7) אך ורק למקרים בהם היווה הנכס המושכר, בעבר, מקור הכנסה מעסק שאינו חברה, היא הגבלה שאיננה נגזרת מן הסעיף ואינה מקדמת כל תכלית".

השופטת ציינה כי למעשה האבחנה שאותה מציעה רשות המסים מאיינת את תכליתו החקיקתית הסוציאלית של הסעיף, שאינה מתייחסת כלל וכלל לצורה הפורמלית שבה ניהל אדם את עסקו".

צרו איתנו קשר *5988