הגירעון קפץ בחודש יולי ל-2.3 מיליארד שקל בשל "צוק איתן"

זאת, לעומת גירעון תקציבי של 400 מיליון שקל ביולי אשתקד ■ מדובר בגירעון גבוה לאור דחיית מועד תשלום מסים לחלק מתושבי הדרום והקדמת התשלומים לספקים בדרום שיזמה הממשלה ■ מסים בכ-22.4 מיליארד שקל נגבו בחודש יולי

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

מבצע "צוק איתן" של צה"ל בעזה החל ב-17 ביולי ובא לידי ביטוי חלקי בהכנסות המדינה ממסים לחודש יולי והגירעון התקציבי של הממשלה.

לפי הודעת אגף החשב הכללי באוצר, הגירעון הסתכם ביולי ב-2.3 מיליארד שקל, לעומת 400 מיליון שקל ביולי אשתקד. מדובר בגירעון גבוה לאור דחיית מועד תשלום מסים לחלק מתושבי הדרום והקדמת התשלומים לספקים בדרום שיזמה הממשלה.

בחודשים ינואר-יולי הסתכם הגירעון התקציבי ב-6.4 מיליארד שקל, לעומת גירעון תקציבי בסך 10.6 מיליארד שקל בינואר-יולי 2013. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2013-יולי 2014) עלה לכ-2.7% תמ"ג לעומת 2.5% בחודש הקודם.

הוצאות הממשלה הסתכמו בחודש יולי ב-26.3 מיליארד שקל, כשמתוכם 24 מיליארד שקל הוצאות משרדי הממשלה ו-2 מיליארד שקל תשלומי ריבית לציבור ו-300 מיליון שקל פירעון ריבית וקרן למוסד לביטוח לאומי. מתחילת השנה הסתכמו סך הוצאות משרדי הממשלה ב-141.1 מיליארד שקל - עלייה של 3.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-3.1% ביולי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אבל הנתונים לא מגלמים במלואם את "צוק איתן" שהחל באמצע החודש.

בצד ההכנסות ממסים, כ-22.4 מיליארד שקל נגבו בחודש יולי, נתון נמוך לאור דחיית התשלום כאמור לתושבי הדרום עד ל-15 באוגוסט, דחיה זו מוערכת בהכנסות של כ-400 מיליון שקל. בחודשים ינואר-יולי הסתכמה גביית המסים בסך 149.7 מיליארד שקל, לעומת 140.2 מיליון שקל אשתקד, עלייה נומינלית של 6.8%. הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-1.6% ל-11.2 מיליארד שקל והגבייה ממסים עקיפים ירדה ב-12% ל-10.6 מיליארד שקל.

גביית המסים משוק ההון הסתכמה ביולי ב-378 מיליון שקל, עלייה של 14.3% לעומת יולי 2013. בגבייה מריבית נרשמה ירידה של 25.6% בעוד שבגביה מני"ע נרשם זינוק של 87%.

ההכנסות ממסים בגין נדל"ן הסתכמו ב-747 מיליון שקל, עלייה ריאלית של 4.6% לעומת יולי 2013. הגידול בגבייה התרכז במס שבח, אשר רשם עלייה ריאלית של 13% בעוד גביית מס רכישה ירדה ב-1%.

האוצר מציין, כי ממצאים אלו שעומדים לכאורה בסתירה לרמה הנמוכה של העסקאות בדירות מאז תחילת 2014, בכך שגביית מיסוי מקרקעין מושפעת באופן חלקי בלבד מהיקף העסקאות בדירות: גביית מס שבח היא בעיקר מקרקעות ומנכסים מניבים, ועסקאות אלו מתאפיינות בפיגור משמעותי בגבייה ביחס למועד העסקה. באשר למס רכישה מדירות, הגבייה מושפעת בעיקר מהשינויים בהיקף הרכישות של "דירה נוספת", העתירות במס. גידול במשקל העסקאות בדירות אלו מתחילת 2014, ובפרט באזורים היקרים, תרם לירידה המתונה בגביית ממס רכישה.