רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, זכה אתמול (ב') בבחירות הישירות הראשונות לנשיאות המדינה, שהיוו ניצחון למאמציו להגדיל בהרבה את סמכויות הנשיאות בטורקיה ולשנות את שיטת הממשל שלה.
ועדת הבחירות העליונה במדינה הודיעה שעל פי תוצאות ראשוניות, ארדואן זכה ברוב מוחלט של הקולות הכשרים, ולכן לא יהיה צורך בסיבוב הצבעה שני. המרוץ נתפס כנקודת מפנה במדינה שחיונית מבחינה אסטרטגית, הודות למיקומה בין המזרח התיכון לאירופה, ושיחסיה עם האיחוד האירופי וארה"ב הצטננו בשנים האחרונות.
מפלגת השלטון של ארדואן החלה כבר אמש בדיונים על דמותה של הממשלה החדשה שהוא אמור למנות בתפקידו החדש כנשיא. ארדואן חתר זה מכבר לביסוס משטר נשיאותי בטורקיה - מהלך שמתנגדיו חוששים שיבשר משטר סמכותני יותר ויותר. ארדואן יושבע לנשיא ב-28 באוגוסט.
בנאום הניצחון שלו נשמע ארדואן פייסני כלפי מתנגדיו, וקרא למדינה להתגבר על חילוקי הדעות הישנים ולאמץ את החוקה החדשה שהוא יציע. "אף אחד לא הפסיד בבחירות - מלבד הסטאטוס קוו", הוא הכריז. "היום הוא היום האחרון שבו המדינה מזלזלת באזרחיה".
הוא שכח להודות לבן בריתו הוותיק, הנשיא היוצא עבדוללה גול, שכמה מראשי מפלגת השלטון היו רוצים לראות בתפקיד ראש הממשלה, אך לאחרונה הוא אותת על כמה הבדלי השקפות עם ארדואן.
"היום הוא יום חדש, אבן דרך בתולדות טורקיה, הולדתה של טורקיה מן האפר", אמר ארדואן בן ה-60 בפני אלפי תומכים בנאום ניצחון ממרפסת מטה מפלגת השלטון באנקרה אמש.
מבקריו של ארדואן אומרים שבחירתו תוביל לשיטת ממשלת סמכותנית ורודנית יותר - בייחוד אחרי 14 חודשים שבהם הממשלה דיכאה בכוח הפגנות אנטי-ממשלתיות, הורידה מהפסים חקירת שחיתות נרחבת שארדואן הגדיר כניסיון הפיכה וניסתה לאסור את טוויטר במדינה.
ארדואן התחייב להשתמש במירב הסמכויות שהוקנו לנשיא על פי החוקה הנוכחית בשנת 1980, בניגוד לקודמיו שהפכו את הנשיאות למוסד טקסי בעיקרו. הוא גם לא מסתיר את שאיפותיו לשנות את החוקה ולבסס נשיאות ביצועית.
"אני רוצה להדגיש שאהיה נשיא של כל 77 מיליוני הטורקים, לא רק של אלו שהצביעו עבורי. אהיה נשיא שעובד למען הדגל, המדינה, העם", אמר ארדואן בנאום הניצחון.
לא משימה קלה
אלא שהמפה האלקטורלית במדינה מראה שזו לא תהיה משימה קלה. בעוד שתושבי מרחבי אנטוליה במרכז ומזרח המדינה הצביעו ברובם הגדול בעד ארדואן, אזורי החוף המערביים הליברליים בהרבה הצביעו ברובם למען מועמד האופוזיציה העיקרי, אקמלדין איחסנגולו, והפינה הכורדית בדרום-מזרח המדינה הצביעה עבור סלחאטין דמירטאס.
טורקיה הפכה בימי שלטונו של ארדואן למעצמה כלכלית אזורית. הוא רכב על גל תמיכה של שמרנים דתיים כדי לשנות את פני הרפובליקה החילונית שהוקמה על ידי מוסטפ קמאל אטטורק על חורבות האימפריה העותמנית ב-1923.
מבקריו מזהירים שהנשיא ארדואן, עם שורשים באיסלאם הפוליטי ובחוסר סובלנות כלפי מתנגדים, ירחיק מאוד את טורקיה, שחברה בנאט"ו ומועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי, מהאידיאלים החילוניים של אטטורק.
שוקי ההון צפויים לראות בניצחונו של ארדואן, שפיקח על כשור של צמיחה ויציבות אחרי תקופה ארוכה של כאוס כלכלי ופוליטי, איתות להמשכיות, לפחות בטווח הקצר (ראו מסגרת).
"זו הייתה יותר הכתרה מאשר בחירות, והתוצאה הייתה ידועה מראש", אמר ניקולס ספירו, מנהל קרן ספירו סוברן סטרטג'י מלונדון.
חששות מריכוז סמכויות
אך בטווח הארוך יש חששות מריכוז הסמכויות בידיו של מנהיג אימפולסיבי לעיתים תכופות. "ארדואן ממשיך לשלוט בסצנה הפוליטית בטורקיה, והוא להוט להפוך את הנשיאות לגוף ביצועי פעיל ומעורה. הוא קבע הכול כראש ממשלה, וסביר שיקבל את כל ההחלטות גם כנשיא", אמר ספירו. "ראש הממשלה החדש יכהן בצילו".
ארדואן חייב למצוא לעצמו ראש ממשלה נאמן. לפי החוקה, הוא יצטרך לפרוש ממפלגת השלטון כאשר הוא יושבע לכהונת הנשיא בעוד שלוש שבועות. אם השפעתו על המפלגה תיחלש, הוא עלול להתקשות להעביר את השינויים בחוקת המדינה שייצרו נשיאות ביצועית, רפורמה שמחייבת תמיכה של שני שלישים מהפרלמנט או משאל עם.
תגובת השווקים: בורסת איסטנבול ירדה, הלירה הטורקית נחלשה
המניות הטורקיות ירדו לרמה הנמוכה ביותר שלהן בחודש ומשהו האחרון כאשר ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן הפך לנשיא הנבחר הראשון במדינה. גם הלירה הטורקית איבדה גובה מול הדולר.
משקיעים אמרו שהם ינסו לברר כעת מי יעמוד בראש מפלגת השלטון אחרי השבעת ארדואן לנשיא בעוד שלושה שבועות, כדי להעריך את מחויבות הממשלה ליציבות פיננסית.
"תהיה עוד הרבה אי ודאות לגבי מי שיכהן כראש הממשלה הבא והצוות הכלכלי שלו", אמר ארקין איסיק, אסטרטג אג"ח ומט"ח בטורק אקונומי בנקשי, "ולכן השווקים במדינה נחלשו".
מדד 100 המניות בבורסת איסטנבול ירד ב-1% עד הצהריים, לרמתו הנמוכה ביותר מאז 7 ביולי. הלירה נחלשה ב-0.5% ל-2.1537 לדולר, אחרי התחזקות בתחילת יום המסחר. הלירה איבדה בשבוע שעבר 0.5% מול הדולר על רקע העימותים בסוריה ועיראק מדרום לטורקיה, ארמניה במזרח ואוקראינה מעברו השני של הים השחור.
מניית BIM Birlesik Magazalar הובילה את הירידות במדד 100 הטורקי, עם ירידה של 2.7%, הירידה היומית החדה ביותר מאז 11 ביוני. מניית אקבנק ירדה ב-1.3%.
11 שנותיו של ארדואן כראש ממשלה התאפיינו בצמיחה כלכלית שנתית ממוצעת של 5%, עם זרימה של 78 מיליארד דולר של הון זר למניות ואג"ח טורקיות משנת 2006. הצמיחה לובתה על ידי צריכה ואשראי במגזר הפרטי, שהעלו את הגירעון השוטף במאזן התשלומים ל-7.5% מהתמ"ג ברבעון הראשון השנה.
תשואת אג"ח המדינה הטורקית לשנתיים נשארה בצהריים ללא שינוי, 9.36%, אחרי ירידה של 28 מאיות אחוז בפתיחת המסחר.
ארדואן - נשיא או סולטאן? / פרופ' עוזי רבי וחי איתן כהן ינרוג'ק
אחרי שלוש קדנציות רצופות כראש ממשלה, נבחר אתמול רג'פ טאיפ ארדואן בסיבוב הראשון (51.6% מהקולות) לנשיאה החדש של טורקיה. לכך צפויות להיות השלכות חשובות על הפוליטיקה הטורקית ועל מדיניות החוץ של טורקיה.
ארדואן חתר בהתמדה לבניית כוח ריכוזי בפוליטיקה הטורקית, תוך צמצום השפעתם של שני מוקדי הכוח העיקריים - הצבא ומערכת המשפט. במידה רבה הוא הצליח לשחוק חלק ניכר ממנגנוני מערכת האיזונים והבלמים שעליה נבנתה טורקיה במאה העשרים. אישיותו הכריזמטית והמשמעת שהנהיג בשורות מפלגת ה"צדק והפיתוח" (AKP) הפכו אותו לשליט בלתי-מעורער באנקרה.
מדיניותו הריכוזית של ארדואן עוררה מחאה בקרב הציבור הטורקי. במאי 2013, במה שנודע כ"מהומות גזי פארק", יצאו המוני טורקים, רובם חילונים, לרחובות על מנת להפגין נגד פגיעה באורח חייהם. סכסוכו המתוקשר של ארדואן עם בעל בריתו לשעבר, פתהוללה גולן, על רקע רפורמות בתחום החינוך, לימד גם הוא על גרעיני מחאה כנגד ארדואן. גם פרשת השחיתות שדבקה בארדואן ובבני משפחתו איימה על מעמדו. עם זאת, ובניגוד לציפיותיהם של מומחים רבים, הצליח ארדואן לשרוד ויצא כמנצח גדול, גם בבחירות המקומיות וגם עתה בבחירות לנשיאות.
כל אותה עת חתר ארדואן לשינוי שיטת הממשל בטורקיה מפרלמנטרית לנשיאותית. ב-1 ביולי 2014 הכריז על מועמדותו לנשיאות והבהיר מראש כי בחירתו, במידה שתתגשם, על ידי העם ולא על ידי הפרלמנט, תיתן לו לגיטימיות מלאה לתפקד כנשיא פעיל בניגוד לקודמיו.
ארדואן זכה בניצחון מוחץ בסיבוב הבחירות הראשון, וניצחונו מבשר על יתר דומיננטיות בפוליטיקה הטורקית. יחד עם זאת, טורקיה ניצבת בצומת דרכים מבחינת ניהולה העתידי. ארדואן יחתור, קרוב לוודאי, לשינוי החוקה וליצירת מצב שבו הנשיא, על פי החוקה החדשה, אוחז בידיו בסמכויות נרחבות. כדי לקבל את הרוב הדרוש בפרלמנט על מנת להעביר את חוק משאל העם בנושא שינוי החוקה, עליו להסתייע במפלגה הכורדית (HDP), ולשם כך עליו להציג מחוות נאותות המבטאות התקדמות משמעותית בתהליך הפיוס עם ארגון המחתרת הכורדית PKK.
כדי להבטיח את גבו במישור הפרלמנטרי, ימנה ארדואן קרוב לוודאי את אחד מאנשי אמונו לתפקיד ראש הממשלה - ראש ארגון הביון הלאומי (MIT) האקאן פידאן, שר החוץ אחמט דאוטאולו, או סגן יו''ר AKP נומאן קורטולמוש. במידה שהתוכנית לא תעלה בידו, ארדואן יוכל לסגת למודל הרוסי של "פוטין-מדבדב" ולהכתיב את קבלת ההחלטות בקבינט ובפרלמנט מאחורי הקלעים.
גם בתחום מדיניות החוץ תהיה למינויו של ארדואן לנשיא השפעה מכרעת. היחסים המתוחים עם ירושלים, דמשק וקהיר לא נתפסים בהכרח ככישלון על ידי מקבלי ההחלטות באנקרה, ולעתים תומכי השלטון מהללים את "עמדתה המוסרית" של טורקיה כמי שניצבת לימינם של היסודות החלשים והמקופחים במרחב האסלאמי.
קובץ נאומיו של ארדואן יצא לאור לאחרונה תחת הכותרת "חזון השלום הגלובלי", ומהכתוב עולה כי טורקיה של ארדואן מאמינה שפעולה במרחב האסלאמי תיטיב עם האינטרסים של המדינה לטווח הבינוני והארוך. דוגמה מהימנה לכך ניתן למצוא בהקשר העזתי בפרט ובהתייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני בכלל. בנאום הניצחון שלו הקפיד ארדואן להדגיש כי הניצחון הוא לא ניצחונו של העם הטורקי בלבד, אלא גם של "רמאללה, שכם, יריחו, עזה וירושלים". מבחינתה של ישראל, טורקיה תחת נשיאותו של ארדואן תמשיך להיות יריב מושבע ובעייתי, אולי אף יותר מאי פעם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
