שנת 1987 הייתה שנה רעה מאוד עבור שוקי המניות. בין ה-1 באוקטובר ל-31 בדצמבר באותה שנה מדד הדאו ג'ונס קרס ב-27%, כאשר ביום שני, ב-19 באוקטובר המדד איבד 500 נקודות ונרשם בספרי ההיסטוריה כ"יום שני השחור". המשקיע ג'ון בורבנק, מחברת "Passport Capital", אמר בראיון ל"בלומברג" כי הקריסה הבאה שבפתח תהיה דומה לזו שהייתה ב-1987.
להערכתו של בורבנק, קיימת בעיית נזילות קשה בשווקים שתוביל לתיקון חד הדומה לזה שהיה לפני 27 שנים. "אני מאוד שורי על החברות האמריקאיות ועל סקטורים שונים אך אני דובי מאוד לגבי הנזילות משום שאנו בסביבה מרסנת", אמר בורבנק.
בתוך כך, גם זוכה פרס הנובל פרופ' רוברט שילר מאוניברסיטת יל, סבור כי השוק יקר ומסוכן מדי. במאמר שפרסם לאחרונה ב"ניו-יורק טיימס" הוא ציין כי יחס ה-CAPE (מכפיל רווח מנוכה מחזוריות שפיתח שילר) "טיפס לרמות מדאיגות", לדבריו.
"כתבתי בדאגה על היחס הגבוה של ה-CAPE לפני קצת יותר משנה, כאשר הוא עמד על 23, הרבה מעל הממוצע שלו במאה ה-20 שעומד על 15.21. כעת, המדד עומד על 25, רמה שאליה האו הגיע רק 3 פעמים מאז 1881: ב-1929, 1999 ו-2007, תקופות שבהן היו קריסות גדולות בשוקי המניות", כתב שילר.
מכפיל ה-CAPE הינו אחד הפרמטרים המקובלים לניתוח השוואתי של תמחור הבורסות השונות (וגם מניות בודדות) בעולם. ה-CAPE מחושב כיחס שבין שווי השוק של החברות במדד, לבין ממוצע רווחיהן הראליים בעשר השנים האחרונות. מכפיל זה נחשב כבעל רקורד ניבוי טוב יותר ביחס למכפיל P/E רגיל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.