פרשת הולילנד: אורי לופוליאנסקי מערער על הרשעתו וגזר דינו

לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר, הורשע בלקיחת שוחד במשפט הולילנד ונדון ל-6 שנות מאסר ■ טוען בערעור לפער "בלתי נסבל" בין מהות התרומות ל"יד שרה" לבין הקישור המעוות שעשה ביהמ"ש המחוזי ל"עסקה המושחתת"

אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר, הגיש היום (ב') לבית המשפט העליון ערעור על הרשעתו בלקיחת שוחד במשפט פרשת הולילנד ועל העונש החמור של 6 שנות מאסר שנגזר עליו על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן.

בין היתר טוען לופוליאנסקי בערעור כי "מפעליו הנדירים, מטרות החסד ששימשו לו כמצפן כל חייו, השליחות שאותה נטל ושאותה נשא באופן כה מעורר התפעלות והערצה על כתפיו משך 4 עשורים כמעט - הם שהתהפכו נגדו והתנקזו אל תוצאה משפטית כה מרחיקת-לכת - תוצאה שהקורא או השומע מתקשה להבינה ולקבלה".

באמצעות עורכי הדין יאיר גולן ונחשון שוחט, תוקף לופוליאנסקי את הפער "הבלתי נסבל", לדבריו, בין מהותן המיוחדת של התרומות ל"יד שרה" שנתרמו באופן רשמי ותוך כדי "הנצחה" גלויה ומוכרת - לבין הקישור המעוות ל"עסקה המושחתת".

"ערעור זה", כתב לופוליאנסקי, "מוגש מתוך תחושה קשה ונדירה ממש של אי-צדק. זו תחושה של אובדן חוש האיזון והמידה. הערעור מוגש כנגד ניתוח עובדתי ומשפטי חד-צדדי וקר כקרח, שגם לגופו וגם במבט חברתי וערכי כולל אינו יכול לעמוד במבחן הביקורת. הורכב פסק דין קשה, מחמיר לאין שיעור ביחס למערכת העובדות כהוויתה, לטיב המעשים המניעים. תחושת חוסר ההגינות, אי-הצדק והעמידה מגיעה אל שיאה למקרא גזר הדין".

פסק הדין שיצא תחת ידו של בית המשפט המחוזי - כך טוענים עורכי הדין גולן ושוחט בשמו של לופוליאנסקי, מפתיע במיוחד כאשר הוא מחסיר כל ביטוי להבחנה מוסרית-נורמטיבית בין קבלת תרומות גלויות לארגון צדקה מובהק כל-כך וששימשו למטרותיו, לבין מעשה נטילת שלמונים לכיסו של עובד ציבור. לטענתם, נפקדת ממנו גם מידה ולו מינימלית של נכונות להתבונן על הנסיבות ולשפוט אותן מנקודת המבט האותנטית של המערער - הנאשם עצמו, שמתוכה ולאורה פעל במשך כל שנותיו הבוגרים.

"הייחודיות של מר לופוליאנסקי", נטען, "איננה טריוויאלית. היא מחייבת התמודדות. מעולם לא נידונה בפסיקה סוגייה של תרומה למוסד כ'יד שרה', שהינו ייחודי באופיו, בהיקפו בתכליותיו ובמניעים הרבים לתרום לו. הדיון הנורמטיבי במעמדן של התרומות ל'יד שרה' מתחייב הן ביחס לשאלת עצם קיומה של האחריות הפלילית והן ביחס לטיבה. אופיו של הארגון ונסיבות התרומות אליו מטילים ספק משמעותי בדבר יכולת מודעותו של לופוליאנסקי לכוונת שוחד", אם הייתה.

לפי הערעור, לא הוכח כי מבחינת לופוליאנסקי התקבלו התרומות בעד פעולה הקשורה בתפקידו, תוך שלילת הסיבות הרגילות המובילות תורמים רבים לתרום סכום נכבדים לארגון שאינו סקטוריאלי, עממי ומיוחד זה. כל אלה הן שאלות תקדימיות, הנבדלות מכל הפרשות שנדונו בעבר בפסיקה.

למרות זאת, נטען, "בית המשפט בחר באופן מפתיע שלא לבחון באופן מהותי את הנסיבות המיוחדות של הפרשה".

ערעורו של לופוליאנסקי עוסק גם בחומרת ומידתיות העונש אותו גזר בית המשפט המחוזי. "יש לבחון את המקרה על יסוד בחינה נורמטיבית עצמאית של חומרת ההתנהגות והפסול שבה. ההחלה המעין-מתמטית של עבירת השוחד מייצרת עוול וחורגת מכל פרופורציות", נטען בערעור.

ההרשעה וגזר הדין

ביוני השנה החליט שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, לשלוח את לופוליאנסקי ל-6 שנות מאסר בפועל בגין הרשעתו במשפט הולילנד. זאת, לאחר שהרשיע אותו בלקיחת שוחד בסך כ-2.5 מיליון שקל מיזמי פרויקט הולילנד, באמצעות תרומות למפעל חייו, עמותת "יד שרה".

גזר הדין החמור ניתן למרות מצבו הרפואי הקשה - לופוליאנסקי חולה בסרטן - ולמרות שבשונה משאר הנאשמים במשפט הולילנד, נקבע כי הוא לא לקח כספי שוחד לכיסו הפרטי.

‏בנוסף, הטיל השופט רוזן על לופוליאנסקי קנס בסך חצי מיליון שקל שישולם לקופת המדינה וכן שנת מאסר על-תנאי.

בגזר הדין כתב השופט רוזן כי "במעשיו של לופוליאנסקי יש כדי לקעקע את אמון הציבור במנהיגיו. בעבירת השוחד יש כדי לזהם את השירות הציבורי".

כך, גם בנוגע ללופוליאנסקי רוזן חזר על ביטויי הסלידה שבהם השתמש כשגזר את עונשיהם של מורשעי פרשת הולילנד האחרים, ובהם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שגם עליו הטיל עונש של 6 שנות מאסר.

לדברי רוזן, "מקבל השוחד הוא איש הפועל בבוגדנות, איש מעל, הבוגד באמון שניתן בו. לופוליאנסקי פעל בביצת דומן וראוי לענישה שתבטא בקול רם וברור שאט-נפש ממעשיו".