"הישראלים יחששו ממנהרות לת"א; הימין הישראלי - שחצני"

מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל ונציג הממשל לשיחות עם הפלסטינים, אומר, כי ישראל מתחילה להיות פחות תלויה בארה"ב והיא מטפחת בריתות גלובליות שעשויות להכתיב את התנהגותה בשנים הבאות.

בראיון ל"פורין פוליסי מגזין" מעלה אינדיק גם את הנקודות הבאות:

■ מסתמנת ירידה בצמיחה בישראל ו"הגענו לנקודה שבה כבר מדברים על מיתון".

■ צומח דור חדש של פלסטינים, שפשוט אינם מאמינים שפתרון של שתי מדינות עדיין אפשרי והם מתמקדים עתה במאמצים להשיג לעצמם זכויות מלאות כאזרחי ישראל.

■ מנהיגי ישראל אינם מוכנים להכיר בכך שמתחוללת בארה"ב תמורה דורית והיא משנה את יחסי ישראל-ארה"ב לנצח.

■ יש סבירות הולכת וגדלה שהעימות בין ישראל לחמאס עשוי להביא לברית דה-פאקטו בין ישראל לבין כמה משכנותיה הערביות, שמבקשות למחוץ ארגונים איסלמיסטיים קיצוניים.

אינדיק טוען, שהלחימה בעזה עשויה להקשיח את נחישות דעתה של ישראל לא לסגת מהגדה המערבית. "הישראלים יסתכלו על עזה ויאמרו 'איננו יכולים להרשות לעצמנו שדבר כזה יקרה גם בגדה המערבית', ואפשר להבין אותם", הוא אומר. לכן, יש כיום אמינות הרבה יותר גדולה לטיעון שצה"ל חייב להישאר בגדה המערבית, כי הישראלים יחששו ממנהרות לתל-אביב ומרקטות על נתב"ג ומהאפשרות שחמאס ישתלט על הגדה. הם יחששו מאסון לבטן הרכה של ישראל.

בה בעת, הציבור הפלסטיני יגלה עתה נחישות החלטה רבה יותר לשים קץ לכיבוש הישראלי, כלומר נסיגה ישראלית מלאה מהגדה. ישראל תאמר, קרוב לוודאי שלא יהיה קץ לכיבוש אם פירוש הדבר נסיגה מלאה של צה"ל מהגדה. המשמעות: המלחמה בעזה היא מסמר נוסף באורן המתים של תהליך השלום.

המראיין ביקש מאינדיק תרחיש להיחלשותו של רה"מ, בנימין נתניהו, בעקבות הסקרים שמצביעים על שחיקה משמעותית בתמיכה בו.

אינדיק מציין, שאזרחי ישראל רצו ניצחון שימוטט את חמאס ושיעביר את עזה לידי הרשות הפלסטינית. במקום זאת הם קיבלו מלחמת התשה ובעקבותיה "שקט תמורת שקט". זה אינו ניצחון, ואולי אפילו מטרה שאי אפשר להשיגה.

לכך צריך להוסיף את ירידת הצמיחה בכלכלה הישראלית. "והגענו לשלב שבו מדברים עתה על מיתון בישראל", אומר אינדיק. הוא מציין, שישראל עברה את המיתון הגלובלי הגדול ב-2008 בלי סבל משמעותי בגלל "הניהול הכלכלי הטוב של נתניהו ושל הנגיד לשעבר, סטנלי פישר".

"מאז, נהנו רוב הישראלים מהחיים הטובים - מעט מאוד טרור ואלימות בגלל שת"פ עם נשיא הרש"פ, מחמוד עבאס... אך הסימנים של האטה בצמיחה, שהחלו עוד לפני המלחמה בעזה, מקבלים עתה משמעות קשה יותר לנוכח הירידה הדרסטית בתיירות וגורמים נוספים שמאטים את הכלכלה. מצב זה יהיה שונה מאוד מהנסיבות שאיפיינו את רוב תקופת כהונתו של נתניהו בארבע השנים שחלפו. השילוב של המצב הקשה בביטחון ובכלכלה עלול לגרום להתרחקות הציבור ממנו".

האם ייתכן מצב שבו חמאס יוכל להטיל סנקציות כלכליות על ישראל עם התקפות רקטות תקופתיות?

אינדיק: "יכול להיות. עדיין מוקדם לומר האם אלימות כרונית תצליח לצמצם במידה משמעותית את התיירות ואת ההשקעות הזרות בישראל. אולי זה אפשרי. אך ישראל הצליחה להתגבר על משברים כאלה בעבר והתאוששה. אין שום ודאות שחמאס מסוגל לקיים מלחמת התשה".

עוד אומר אינדיק, כי למלחמה בעזה היתה השפעה שלילית מאוד על יחסי ישראל - ארה"ב. "יש עתה מתיחות ביחסים. היחסים האישים בין הנשיא לראש הממשלה טעונים זה מכבר והמאורעות האחרונים רק סיבכו את היחסים".

אינדיק מציין, כי מסד היחסים בין שתי המדינות חזק. תמיכת הקונגרס ושתי המפלגות חזקה והיחסים הביטחונים והמודיעינים טובים. אבל, לדבריו, מתרחשים דברים מדאיגים, ובכללם תוצאת סקר של מכון פיו (PEW), שמצביעות על שחיקת התמיכה בישראל בקרב צעירים ובקרב דמוקרטים.

"אם המגמות האלה ימשכו, ואני חושב שהמשבר בעזה החריף אותן, ישראל עלולה למצוא את עצמה, במשך הזמן, מצב שונה לחלוטין מזה שהיא היתה מורגלת בו", אומר השגריר לשעבר. "אם ישראל תיעשה גורם מפלג בפוליטיקה האמריקנית (כלומר סלע מחלוקת בין דמוקרטים לרפובליקאים), היחסים בינה לבין ארה"ב ייחלשו. אם הדור הבא בארה"ב ייטה לתמוך פחות בישראל, ואני חושש שהדבר נכון גם לגבי היהודים, המגמה הזו תשחק את מסד היחסים בין שתי המדינות לאורך זמן".

ואינדיק מוסיף: "לדעתי, חל שינוי גם בצד הישראלי... ישראל שוב אינה מדינה קטנה, חלושה ותלותית, דימוי שאיפיין עד עתה את יחסיה עם ארה"ב. עכשיו יש לה צבא חזק וכלכלה חזקה, והיא פיתחה יחסים עם מעצמות, יחסים שפעם לא היו קיימים".

השגריר לשעבר מציין, שרק מעטים נתנו דעתם לכך שממשלת הודו תמכה בעמדת ישראל במלחמה בעזה, ושההרשת החברתית בסין הוא פרו-ישראלית. ישראל פיתחה יחסים אסטרטגיים עם שתי המדינות, וכן עם רוסיה.

"אני חושב שיש תחושה בישראל, במיוחד בקרב הימין, שהמדינה יכולה להרשות לעצמה להעז פניה לארה"ב", אומר אינדיק. "הישראלים חשים שיש פוטנציאל בהיערכות מחודשת באזור, שנשענת על אינטרס משותף בין ישראל למדינות המפרץ הפרסי להגביל את התכנית הגרעינית של איראן ואת השאיפות האזוריות שלה, להדיח את בשאר אל אסד ולהאבק בחיזבאללה ובאחים המוסלמים, לרבות הבן הורג שלהם, חמאס".

"השילוב של כל הדברים האלה מוביל את הישראלים לתחושה שהם פחות תלויים בארה"ב, עצמאים יותר, במיוחד נוכח ההערכה שארה"ב נסוגה מהאזור ולכן, מבחינת ישראל, היא פחות אמינה".

והוא מוסיף: "עכשיו יש פוליטיקאים (ישראלים) ימניים שחשים שהתיצבות נגד ארה"ב היא דרך זולה להדגיש את עצמאותם ואת הפטריוטיות שלהם. לא זכור לי מצב שבו פוליטיקאים ימניים בישראל יוכלו לדבר סרה נגד מנהיגים אמריקאים ובכל זאת לחזק את הפופולריות שלהם בישראל. ייתכן שהדבר נובע מכך שהם לא משלמים על כך. אבל אני חושב שמדובר במשהו עמוק יותר. יש תחושה שישראל נעשתה מעצמה בזכות עצמה ושוב אין היא זקוקה כל כך לארה"ב. מדובר באיזושהי שחצנות".