זכויות יוצרים בעולם של סמארטפונים: של מי הסלפי הזה?

החוק הישראלי ובתי המשפט בארץ מעניקים זכויות יוצרים ליוצר התמונה, כלומר לצלם, למי שלחץ על הכפתור ■ אבל מה אם המישהו הזה הוא קופה סקרנית? ומה אם הסמארטפון נפל ובדרך לארץ צילם סלבס?

תמונת הסלפי של  האוסקר / צילום: מתוך הטוויטר של אלן דג'נרס
תמונת הסלפי של האוסקר / צילום: מתוך הטוויטר של אלן דג'נרס

לתמונות הסלפי, להיט הסמארטפונים, יש פוטנציאל גבוה לעמוד במרכזן של מחלוקות משפטיות בגלל זכויות יוצרים, שכן לא תמיד ברור מי הוא בעל זכויות היוצרים בתמונה.

החוק הישראלי ובתי המשפט בארץ מעניקים זכויות יוצרים ליוצר התמונה, כלומר לצלם, לאחר שהוכיח כי השקיע מינימום יצירתיות ומקוריות בתמונה, בין אם מדובר בצילום תיעודי או בצילום מבוים. כל זאת, בניגוד לחוק זכות היוצרים הישן, שהוחלף בחוק חדש במאי 2008, ואשר קבע כי האדם אשר החזיק בפועל בנגטיב הוא בעל זכות היוצרים - ללא קשר או רלוונטיות מי צילם את התמונה בפועל.

התקדמות הטכנולוגיה הצריכה שינויים בחוק הישן, ולכן חוק זכות יוצרים החדש כבר לא מתייחס לאחזקה בפועל של הנגטיב, אלא רק למונח העמום של יוצר התמונה. לאורך השנים בתי המשפט במדינה אימצו שוב ושוב את פרשנותו המילולית של החוק, לפיה בעל זכויות היוצרים בתמונה הוא הצלם, במובן הטכני של המילה.

סלפי של כמה אנשים

המצב מסתבך כאשר כמה אנשים מעורבים בצילום התמונה, כמו תמונת הסלפי הידועה שצולמה בטקס האוסקר האחרון, אשר העלתה שאלות רבות בנוגע לבעלי זכויות היוצרים. האם זו אלן דג'נרס, שארגנה את משתתפי התמונה והחזיקה את מכשיר הנייד בו צולמה התמונה? האם זה בראדלי קופר, שלחץ על כפתור המצלמה בסמארטפון? האם זו חברת סמסונג, שהתמונה צולמה במכשירה? או האם זו האקדמיה האמריקאית לקולנוע, שהזמינה את המפורסמים וארגנה את הטקס?

על-פי החוק בישראל, יצירה תהיה זכאית להגנה מכוח דיני זכויות היוצרים, רק אם היא מקיימת את תנאי המקוריות וההשקעה המינימליים. תנאים אלה נמדדים על-פי כמה קריטריונים:

■ מיקום המצלמה ביחס לאובייקט הצילום.

■ מועד הצילום.

■ מרחק האובייקט מהמצלמה.

■ מיקוד הצילום.

חוק זכות יוצרים החדש אינו מסדיר את הסיטואציה שבה התמונה מצולמת על-ידי גורם אחר מלבד הצלם, כגון מצלמה שנופלת ארצה וכתוצאה מהפגיעה מצלמת תמונה. ומה קורה אם דווקא התמונה שצולמה בעת הנפליה תופסת אירוע מיוחד, כמו ברק שפוגע באדמה? בסיטואציה כזו לא ניתן לקבוע באופן אוטומטי כי הצלם אשר הפיל את המצלמה הוא בעל זכויות היוצרים בתמונה.

הקופה צילמה את עצמה - של מי הזכויות?

סיטואציה דומה עלתה לכותרות לאחרונה בעקבות תמונת סלפי של קופה ביערות אינדונזיה. הקופה צילמה את עצמה במצלמתו של צלם הטבע הבריטי, דייוויד סלייטר. הצלם שכח את מצלמתו וגילה כי הקופה התעניינה במכשיר וצילמה כמה תמונות, בהן תמונת סלפי נדירה ומיוחדת.

ויקיפדיה פרסמה את התמונה ואיפשרה את העתקתה ללא הגבלה שכן קופים, כמו כל חיה אחרת מלבד בני אדם, אינם יכולים להיות בעלי זכויות יוצרים. כעת הצלם תובע את ויקיפדיה בגין הפרת זכויות היוצרים שלו, לטענתו.

ייתכן כי ההגנה המשפטית של הצלם תשתנה אם ייקבע כי לא מדובר בתמונת סלפי, שכן הקופה לא ידעה מה היא עושה ולא התכוונה לצלם את עצמה, כך שמדובר בתמונה רגילה. בנסיבות אלה אין כל משמעות לעובדה כי הקופה צילמה את התמונה ולא הוא, לאור העובדה שהתמונה צולמה במצלמה שלו, והוא זה שאיפשר את צילומה של התמונה, את המועד שבו צולמה ואת הרקע עליו צולמה.

צולמתם ברכבת הרים - של מי התמונה?

קחו מקרה שבו צילמתם תמונת סלפי והצלחתם לתפוס ברקע - ללא כוונה - אירוע נדיר. האם זכויות היוצרים בתמונה שייכות לכם, על אף שלא התכוונתם לתוצאה? כמו כן, ייתכן כי תמונת הסלפי שלכם תפסה ברקע אישיות מפורסמת שלא נתנה לכם רשות לצלמה. במקרה זה ייתכן מאוד כי זכויות היוצרים בתמונה כלל לא שייכות לכם.

הבעייתיות בחוק הישראלי בכל הנוגע לקביעת בעלות בזכויות היוצרים אינה נחלתן של תמונת הסלפי בלבד. קחו מקרה בו אתם נוסעים ברכבת הרים, ובאחד הסיבובים ממוקמת מצלמה אשר מצלמת אתכם, וביציאה מהמתקן מציעים לכם לרכוש את התמונה. האם בעל המקום הוא בעל זכויות היוצרים, למרות שלא התבקשה הסכמתכם מראש? האם בעל המקום רשאי לעשות שימוש בתמונתכם לצורכי פרסום?

אי-הוודאות הקיימת כיום מחייבת להחיל כללי פרשנות שונים על דיני זכויות היוצרים באופן מרחיב ולא מצמצם, כדי שהמבחן הקובע מיהו בעל זכויות היוצרים יהיה מבחן של מירב הזיקות, ולא מבחן טכני פשוט של "מי לחץ על כפתור הצילום".

■ הכותב הוא עורך דין במשרד גדעון קורן ושות', המתמחה בדיני תקשורת, זכויות יוצרים וקניין רוחני.