עתירה לבג"ץ: יש להכניס גם את החלב המועשר לפיקוח

לאחרונה הודיע משרד החקלאות ליצרניות מוצרי החלב - תנובה, שטראוס וטרה - ולרשתות השיווק, כי הוא מרחיב את פיקוח המחירים על מוצרי החלב, וכי הן לא יוכלו למכור מצרכים שהינם "מצרכים דומים" במחיר העולה על מחירו של המצרך המפוקח. כך, אל החלב הטרי בקרטון 1% ו-3% שומן, שהיה בפיקוח מחירים, הצטרפו גם כד או קרטון חלב 1.5 ליטר ו-2 ליטר.

ואולם, בעתירה שהוגשה הבוקר (ד') לבג"ץ נגד שר האוצר, יאיר לפיד; שר החקלאות, ופיתוח הכפר, יאיר שמיר; ואורי צוק בר, המפקח על המחירים; נטען כי זה ממש לא מספיק, וכי המדינה השאירה מחוץ לפיקוח מוצרים דומים לחלב, בלי שום הצדקה - דבר המוביל לתשלום מחיר גבוה ומופרז עליהם על-ידי הצרכן.

בעתירה, שהוגשה על-ידי היזם אמיר אורן, ששימש בעבר כמנהל מחוז חיפה והצפון במשרד ראש הממשלה, סגן ראש העיר נצרת עילית ומנכ"ל העירייה, קובל אורן על כך שמשרד האוצר והמפקחים על המחירים לא מכניסים חלק מסוגי החלב לשתייה שמייצרות שתי המחלבות הגדולות - תנובה ושטראוס-יוטבתה - המכונים "משקה חלב" או "חלב מועשר" לפיקוח, וקובעים גם להם מחיר מרבי, בהתאם להוראות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. זאת, נטען, בשל היותם "מצרך דומה".

"הכנסת מוצרי החלב לפיקוח הייתה מהווה מסר לכל העוסקים, לבל ינסו לעקוף את חוק הפיקוח על-ידי שינוי שם או רכיב, והיה גורם לא רק לצניחה חדה במחיריהם של מוצרי החלב נשוא העתירה, אלא אף מסייע להורדת יוקר המחיה, להגנה על האינטרס של ציבור הצרכנים", נכתב בעתירה.

אורן מציין בעתירה כי הגיש מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד שתיים מתוך 3 יצרניות החלב הגדולות במשק - תנובה ושטראוס, בטענה כי הן הטעו ומטעות את ציבור הצרכנים ומפרות שורה ארוכה של הוראות דין, כאשר הן מוכרות חלב רגיל (חלב גולמי של פרה), אך מנצלות את שליטתן במשק החל, על מנת לגבות מחירים הגבוהים בכ-50% ומעלה על אותו חלב, תוך כינויו של זה בשמות יצירתיים שונים ומשונים כמו "משקה חלב בתוספת סיבים תזונתיים" ו"חלב בתוספת ויטמינים ומינרלים" כאלה ואחרים (תנובה) או "חלב מועשר בתוספת ויטמינים ומינרלים" (יוטבתה).

בהמשך לתביעות אלה, באמצעות עורכי הדין גולן משעלי ועדנה מינגלגרין ממשרד משעלי ושות', הגיש אורן את העתירה נגד האחראים על פיקוח המחירים, בטענה כי הם חרגו מסמכותם, התעלמו מהוראות הדין ושקלו שיקולים זרים, כאשר הודיעו על אי-הכנסתם של מוצרי החלב "המועשרים" נשוא העתירה לפיקוח, בניגוד להוראות חוק הפיקוח.

בהתאם לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לחלב ומוצריו), המחיר המרבי לצרכן של ליטר חלב טרי 3% שומן בקרטון הוא 6.30 שקלים, ואילו מחירו המרבי לצרכן של ליטר חלב טרי 1% שומן בקרטון הינו 5.90 שקלים. המחיר הקובע לעניין "מצרך דומה" - השונה ממצרך מסוים במשקל או הגודל - הוא מחירו של אותו מצרך מקורי, לפני העניין, יחסית למשקל או לגודל של המצרך הדומה.

ואולם, נטען בעתירה, למרות שמוצרי החלב המועשרים מהווים מצרך דומה, הוחלט להחריג אותם מהפיקוח. "מוצרי החלב נשוא עתירה זו, אף אם הם נקראים או מכונים בשם 'משקה חלב' (תנובה) או 'חלב מועשר' (יוטבתה/שטראוס), ואף אם הוספו להם ויטמינים ומינרלים כאלה או אחרים, נותר חלב בעל תכונות דומות - אותו חלב לאותו שימוש. אין שוני בין חלב מועשר או משקה חלב, אליהם מוספים ויטמינים ומינרלים, מבחינת השימוש בו על-ידי הצרכן. לכל 'סוגי' החלב תכונות דומות", נכתב בעתירה.

העותר מתאר את מצב משק החלב בעתירתו, וכותב כי "משק החלב בישראל מאופיין בכשלים ובחסמים, המונעים קיומה של תחרות. מעל ל-90% משוק החלב נשלט על-ידי 3 המחלבות הגדולות. תנובה אף הוכרזה כמונופול בשל שליטתה ב-60% מהשוק וקליטת כ-75% מהחלב הגולמי במחלבותיה... בשוק 'החלב המועשר' שולטות יחד תנובה ושטראוס-יוטבתה. שליטה זו של שתי המחלבות מכתיבה אף את מחיר השוק. מחירי החלב המועשר' המיוצר והמשווק על-ידן דומה".

בנסיבות אלה, מבהיר אורן, ערך השוק במחירים לצרכן נע בין 8.5 ל-9 מיליארד שקל בשנה. ערך המוצרים המפוקחים עומד על כ-1.7 מיליארד שקל. הגידול הטבעי בביקושים עומד על כ-2% בממוצע לשנה, בעשור האחרון.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "העתירה טרם התקבלה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. הליך גיבוש העמדה בעניין היותו של מצרך חלב 'מצרך דומה' למוצרי החלב המפוקחים בוצע בשקיפות מלאה, תוך שיתוף הציבור, והוא מבוסס על נימוקים מפורטים ומבוססים משפטית.

"ביום 27.5.14 פרסם המפקח על המחירים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר את עמדתו בעניין זה, לפיה 'מצרך שיש בו תוספות או שקיימת במרכיביו שונות (ביתר או בחסר) ביחס למצרך המנוי בצו, וזאת במקרה שבהיקף שאינם נראים לעין ואינם גורמים לשוני מהותי בתכונותיו של המצרך מבחינת התועלת לצרכן הסביר (כגון: תוספות ויטמינים או מינרלים שאין בהם תוספת תועלת מהותית, שינויים מזעריים בהרכב או בתכולה או שינויים ברמת כשרות המוצר) - הוא מצרך דומה'.

"הובהר כי שינויים שייחשבו כשינויים מהותיים בתכונותיו של המצרך הם שינויים הנראים לעין הבאים לידי ביטוי בתוספות טעם, צבע, מרקם, פירות, ירקות או רכיבים משמעותיים אחרים, כולל שינויים בלתי נראים אם יוכח למפקח כי יש בהם תוספת תועלת מהותית לצרכן, ובלבד ששינויים אלה יודגשו ויבודלו באופן ניכר על גבי אריזת המצרך".