תמונת מצב: החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל במספרים

תמונת מצב מעניינת לקראת סיומה של תשע"ד והאתגרים שעומדים בפני מקבלי ההחלטות - החוסכים, חברות הביטוח, הרגולטור וגורמי ממשל נוספים

זקנים, קשישים, פרישה, פנסיה, מנהלים / צלם:  thinkstock
זקנים, קשישים, פרישה, פנסיה, מנהלים / צלם: thinkstock

בשנה החולפת הזכרנו כאן כבדרך אגב מספרים ממספרים שונים. היום נרכז כמה מהנתונים הללו בניסיון לספק תמונת מצב מעניינת על החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל לקראת סיומה של תשע"ד ועל האתגרים שעומדים בפני מקבלי ההחלטות - החוסכים, חברות הביטוח, הרגולטור וגורמי ממשל נוספים.

4% - זוהי הנחת התשואה, אשר לפיה מחושבת פנסיית הזקנה של פורשים בקרנות פנסיה חדשות (ריבית תחשיבית). ריבית זו אמורה לשקף את הריבית חסרת הסיכון בשוק, אבל מדובר בנתון עבר שלא התעדכן וגורם לעמיתי הקרנות הצעירים לממן את הפורשים (המעטים עדיין). מובן כי אף חוסך לא יזכה לקבל ריבית דומה על חיסכון פרטי שלו במכשירים כמו פק"מ. תפוח אדמה לוהט זה עובר ממפקח (פרופ' עודד שריג) למפקחת (דורית סלינגר), והכרעה עקרונית עדיין לא התקבלה.

62 - זהו גיל הפרישה לנשים בישראל (לעומת 67 אצל גברים). אם ניקח בחשבון תוחלת החיים ארוכה יותר אצל נשים לעומת גברים (83 ו-81 בהתאמה), תקרת זכוכית תעסוקתית וגיל פרישה מוקדם, נקבל חיסכון פנסיוני נמוך משמעותית אצל הנשים. סוגיה רגישה זו עלתה לדיון בשנים האחרונות מספר פעמים, ונראה שעדיין לא נאמרה בה המילה האחרונה.

גיל הפרישה הממוצע לנשים במדינות ה-OECD עומד, לצורך ההשוואה, על יותר מ-63. ההכרעה בנושא זה נדחית מפעם לפעם והקולות התומכים בהעלאת גיל הפרישה קיבלו רוח גבית מפתיעה מנגידת בנק ישראל הנכנסת, ד"ר קרנית פלוג. באחרונה נשמעו גם קולות להעלאת גיל הפרישה לגברים.

7 אלף שקל - בספטמבר 2013 אישרה ועדת הכספים של הכנסת טיוטת תקנות חדשות, המאפשרות משיכה פטורה ממס של קופות גמל עם צבירה נמוכה מ-7,000 שקל. התקנות, אשר להן המתינו חוסכים רבים, פורסמו ברשומות במארס השנה.

הנתונים שבידי משרד האוצר מראים, כי בידי ציבור החוסכים למעלה מ-2 מיליון קופות גמל בעלות צבירה נמוכה. קופות אלו מהוות כ-40% מסך החשבונות בקופות הגמל, אבל משקלן הכספי נמוך מ-2% מסך נכסי הקופות. מצב זה יוצר עומס תפעולי על הקופות, אך הן כמעט חסרות משמעות פנסיונית עבור החוסכים.

משיכה פטורה זו תוגבל לתקופה מוגדרת מראש, שתסתיים בסוף מארס 2015. החל מתחילת 2016 תתאפשר בקופות הללו גביית דמי ניהול במתכונת שונה, גבוהה מהקיימת. כמה מתוך אותן 2 מיליון קופות אכן ייפדו? בעוד חצי שנה נדע.

8 אלף שקל - בשנים האחרונות מתפרסם אחת לשנה סקר, המציג את הקושי הכלכלי הקיומי של חלק ניכר מאזרחי ישראל. השאלה, אשר עליה ענו המשתתפים בסקר, היא "האם תוכל לעמוד בהוצאה של 8,000 שקל תוך חודש?". סכום זה מייצג חוסן פיננסי מינימלי של התא הכלכלי המשפחתי. הוצאה לא מתוכננת בסדר גודל כזה יכולה "ליפול" על כל אחד מאתנו: החלפת מכשירי חשמל ביתיים, החלפת מנוע ברכב, טיפול שיניים או תיקון לא צפוי בדירת המגורים.

בסקר האחרון, שהתפרסם ב-2013, עלה כי כ-70% מהנשאלים ענו כי יתקשו או לא יוכלו לעמוד בהוצאה כזו. הסקרים מראים, כי לאורך השנים חלה עלייה בשיעור זה, כלומר הרעה במצבם הכלכלי של אזרחי המדינה. המשמעות היא שדרישה להוצאה חד-פעמית עלולה לערער את היציבות הפיננסית העדינה של רוב הנשאלים. עדות עצובה זו מעלה שאלות קשות, כגון מה יקרה חלילה במקרה של פיטורים של אחד מבני הזוג או בירידת ההכנסות בעסק המשפחתי. זהו נתון לא מעודד בהחלט.

50 מיליארד שקל - זהו הסכום הנומינלי שלא נחסך בקופות גמל בעשור החולף. קיומם של שלושה אפיקי חיסכון פנסיוני - פוליסות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל - נשאר (בינתיים) "על הנייר" בלבד. פוליסות הביטוח הפכו לפחות אטרקטיביות בעקבות ביטול מקדמי ההמרה המובטחים לקצבה בפוליסות חדשות מ-2013.

ההפקדות לקופות הגמל, שהיוו מכשיר החיסכון המקובל והנפוץ בקרב החוסכים העצמאיים, פחתו כאמור באופן משמעותי בעשור האחרון בעקבות מספר שינויי רגולציה. בסקר שנערך בסוף 2013 נמצא, כי שליש מהעצמאיים כלל לא חוסכים לפנסיה. פנסיית חובה, אשר קיימת לשכירים מאז 2008, לא קיימת אצל עצמאיים.

נותרנו עם קרן פנסיה כמוצר מדף פנסיוני מרכזי, ללא תחליפים ראויים. הצעות למוצר חיסכון לטווח בינוני עם עידוד ממשלתי לא התקדמו. בשורה התחתונה אזרחי ישראל חוסכים פחות מאשר בעבר, וחבל.

אתגר החיסכון לטווח הקצר, הבינוני והארוך ימשיך ללוות אותנו גם אל תוך תשע"ה.

globes@mvs.co.il

הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים

צרו איתנו קשר *5988