מכבי ת"א מודל 2014/15: ערימה של סימני שאלה

השילוב גודס-גרשון יעבוד? פארגו יחזור לימים היפים? עד כמה משמעותי האובדן של בלו? העזיבות של רייס והיקמן? והאם מאריץ' הוא התחליף הנכון לסופו?

גיא גודס, בראיין רנדל / צלם: אתר מכבי ת"א
גיא גודס, בראיין רנדל / צלם: אתר מכבי ת"א

"ההצלחה של מכבי בעונה שעברה הייתה אדירה אבל היא בעיקר הייתה מאוד מפתיעה. לא רק את מי שבחוץ, אלא גם את האנשים בתוך המערכת. ואני חושב שאותם אנשים חושבים שאולי אפשר שוב, בדרך קצת מפתיעה, לזכות בכל הקופה".

גור שלף היה שחקן, קפטן ומנהל מכבי ת"א במשך 12 שנים והוא יודע איך המערכת הזו מתפקדת וגם איך היא "חושבת". מכבי אמנם נתפסת כארגון הספורט המקצועני בישראל ואחת מקבוצות הכדורסל המצליחות ביבשת אבל גם היא חשופה להפתעות - חיוביות כשליליות - ולא הכל אצלה תכנון מוקדם. "מכבי נאלצה להתמודד בקיץ האחרון עם כמה עזיבות מאוד משמעותיות ולא הכי צפויות", מסביר צביקה שרף, גם הוא מזוהה עם המועדון שנות דור, ומי שעבד בקבוצה כמעט 10 שנים בחמש קדנציות שונות. לדברי שרף, "העזיבות של דייויד בלאט וגם של דייויד בלו מאוד-מאוד משמעותיות. כשאתה מוסיף לזה עזיבה של שני שחקנים מובילים כמו טייריס רייס (ה-MVP של הפיינל פור- י"ב) וריקי היקמן, אז אתה מבין שבאיזה מקום היה צריך לבנות כאן קבוצה די חדשה, גם על הפרקט וגם בצוות האימון".

אז איך תיראה מכבי החדשה, והאם זה שוב יכול לעבוד?

***

העניין הראשון קשור לסוגיית המאמן, שם נותר למכבי בור עצום. זה לא רק העובדה שגיא גודס יצטרך להיכנס לנעליים הענקיות של דייויד בלאט ועוד אחרי זכייה בגביע אירופה, אלא העובדה שייאלץ להתמודד עם הצל הענק שהצמידו לו. מאמן עבר במכבי טוען כי "הכוונה המקורית לא הייתה להחזיר את גרשון לג'וב של עוזר, אבל כשבהנהלה ראו שגודס לא מספיק החלטי ומתלבט יותר מדי על כל שחקן ולא בדיוק יודע מה לעשות - חשבו לעצמם איך האיש הזה יתפקד ביורוליג ולכן כדאי להצמיד לו מישהו שהוא גם בעל ניסיון בניהול משחקים גדולים וגם בטוח בעצמו". גורמים מסוימים בהנהלה מבטלים טענה זאת: "אלה שטויות. יש לנו אמון מלא בגודס. אבל כן חשבנו שגרשון יכול לעזור לו כי הוא כבר היה במעמדים גדולים". שרף מסכים שיש פה פוטנציאל נפיץ: "המינוי של גרשון כעוזר זה מהלך שיכול ללכת לשני כיוונים - או שפיני יביא את הניסיון והיכולת שלו ויעזור לגודס ולקבוצה, או שהוא יאמר את כל מה שהוא ירצה לומר כפי שלעתים עשה בעבר, ואז אולי תהיה התנגשות".

ההחתמה המשמעותית ביותר בקיץ הנוכחי הייתה ההחלטה ללכת בגדול - שכר של כמיליון דולר בעונה הקרובה - על ג'רמי פארגו, מי שכיכב בצהוב לפני ארבע שנים אך בעונות האחרונות הידרדר ביכולתו ואת העונה האחרונה סיים בקצה הספסל של אטורה מסינה בצסק"א מוסקבה. "פארגו היה שחקן שגודס מאוד רצה ואפשר להבין אותו", מסביר שלף, שהיה במערכת כשפארגו רץ על הפרקט ב-2010/11. בהנהלת הקבוצה טוענים כי "גיא רצה מישהו שהוא מאמין בו ושהוא מבחינתו באנקר. מישהו שאפשר לתת לו את הכדור ולבנות את הקבוצה סביבו; ומבחינתו האיש הזה היה פארגו". במכבי גם מודים שההחלטה להחתים את בראיין רנדל (תמורת שכר של כ-300 אלף דולר), פורוורד שאינו נחשב לכוכב בליגה הישראלית בשנים האחרונות - נבעה גם מזה ש"רנדל שיתף פעולה עם פארגו בגלבוע. הם זכו שם באליפות והם חברים מאוד טובים". רנדל הוא שחקן שמועד לפציעות, ובמכבי אפילו מציינים כי "הוא לא סטרץ'-פור (פאוור-פורוורד עם יכולת קליעה מבחוץ) כמו שדייויד בלו היה, אבל הוא כן שחקן שמוסיף הרבה אתלטיות, הגנה, ניסיון ונוכחות נהדרת בחדר ההלבשה".

***

האובדן של בלו מתואר במועדון "כלא פחות דרמטי מהאובדן של דייויד בלאט. הדייויד על המגרש יחסר לנו בצורה מאוד משמעותית". אריק שיבק, שאימן את בלו בנבחרת, מסכים: "דייויד שחקן שאין לו תחליף, לא בזרים ובוודאי שלא בישראלים. זה אובדן מאוד כואב כי הוא מביא לך יכולת, אומץ, קליעה, התעלות במאני-טיים, והוא גם הפך לבחור בוגר ויוצא מן הכלל".

דני פדרמן עשה לילות כימים בניסיון אחרון לשכנע את בלו לחזור שוב לפרקט ולוותר על פרישה. מכבי גם הייתה מוכנה לשלם לו קרוב למיליון דולר, סכום דמיוני במושגים של בלו, אך לשווא.

שחקן שמכבי הייתה מוכנה לשלם לו אפילו יותר וגם הוא החליט למרבה כאב ההנהלה לעזוב הוא טייריס רייס. גורם בכיר טוען כי "טייריס רצה להישאר אבל היה איזה חוסר מזל ותזמון רע בכל המגעים איתו. כי היינו מוכנים ללכת לקראתו ולהעלות לו את החוזה ביותר מפי שניים. אבל זה כבר היה מאוחר מדי כי חימקי מוסקבה הציעה לו יותר מ-1.8 מיליון דולר לעונה לכמה שנים. הוא החליט לקחת את הכסף למרות שחימקי היא בקושי קבוצת יורוקאפ".

שחקן שעזב והדעות עליו היו חלוקות הוא ריקי היקמן, שאף פעם לא נתפס במכבי כבאנקר אבל בשנתיים האחרונות תמיד הוכיח עצמו כמאני-טיים פלייר באופן מפתיע. "גם את ריקי ניתן היה להשאיר אבל פנרבחצ'ה בסוף הציעו לו סכומים כמעט דמיוניים, קרוב למיליון דולר, וברור שחשבנו שהוא לא שווה את הסכום הזה. מנגד, יכולנו להשאיר אותו בסכום קטן בהרבה אם היינו פונים אליו מוקדם יותר במהלך העונה הקודמת. במבט לאחור זו הייתה אולי טעות שלנו, אבל לא יכולנו לדעת זאת בזמן אמת".

***

מעבר לפארגו שבו הושקע סכום די גדול, את יתר התחליפים שמכבי הלכה עליהם אפשר להגדיר בשקט כתחליפים די זולים. וממשיכים את הקו של המערכת שלא משתוללים. במקום היקמן מכבי הביאה עוד שחקן עם פרופיל די נמוך, בדיוק פי שהיקמן הגיע ב-2012. "מרקיס היינס הוא שחקן נחמד אבל לא ברור עדיין אם הוא מתאים להיות שחקן פותח במכבי", טוען שלף, "בנוסף לו יש 3 (דווין סמית') שגם הוא חווה פציעות וגם ג'רמי פארגו שחקן חדש בקבוצה. הקו האחורי, שצריך להיות מאוד דומיננטי והבסיס להכל, הוא בגדר סימן שאלה".

זר נוסף שמכבי הביאה לקו האחורי הוא נייט לינהארט, "אולי הזר הזול ביותר במכבי בעידן החדש", כפי שמתאר שלף, "שחקן של 170 אלף דולר זה נחמד, אבל לא בטוח שזה רציני ומתיישב עם המטרות המקצועיות של מכבי".

המחשבה הזו של להביא שחקני חיזוק בכסף די קטן גם הייתה נוכחת בבניית הקו הקדמי, היכן שמצבו הבריאותי והפיזי של סופו נענה בהחתמה קצרת טווח של אלכס מאריץ', בעלות של מאות אלפי דולרים בודדים לכמה חודשים. "מאריץ' הוא שחקן שעשה למכבי צרות צרורות לפני כמה שנים כשפיני אימן ומכבי הפסידו לפרטיזן", מסביר שרף, "אולי במכבי חשבו שהם מביאים את אותו שחקן ואני לא רוצה חלילה לזלזל במאריץ', אבל הוא לא בדיוק שחקן שהצליח להתקדם מקצועית מאז אותה עונה מצוינת בפרטיזן. בשנים האחרונות הוא מרוויח כסף גדול אבל לא נותן תמורה גדולה. אז מכבי לא הביאה אותו בכסף גדול ואולי זה ישתלם. אבל ספק אם זה גבוה שאפשר לבנות עליו כדומיננטי בהיעדרו של סופו".

למזלה של מכבי עדיין נשאר בשורותיה אלכס טיוס, עוד שחקן כסף קטן שנתן יכולת גדולה בעונה האחרונה. "תהיה למכבי קבוצה מאוד אתלטית עם פארגו, היינס, סמית', רנדל וטיוס אולי כחמישייה כל-אמריקאית ביורוליג", מסביר שיבק, "אבל זה גם כדורסל סמול-בול, שספק אם מביא הרבה אלמנטים אחרים. בעונה שעברה הסמול-בול והאתלטיות הביאו את מכבי עד לזכייה ביורוליג. אולי הם מרגישים שניתן לשחזר זאת גם השנה עם שחקנים קצת אחרים".