נדחה ערעור עמוס לוזון והכשרת היישוב על הקנסות בפרשת ירקונים

בית המשפט המחוזי מרכז דחה אתמול (א') את הערעור שהגישו עמוס לוזון והיזמים המחזיקים בפאוור סנטר בצומת ירקונים בפתח-תקווה, ביניהם חברת הכשרת היישוב שבבעלות עופר נמרודי, כנגד הרשעתם וכנגד גזר הדין שהטיל עליהם בית משפט השלום בכפר-סבא.

מתחם פאוור סנטר ירקונים בנוי על שטח בן 2,000 דונם בסמוך לצומת ירקון בפתח-תקווה. בית המשפט קבע כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח-תקווה הנפיקה היתרי בנייה למתחם בניגוד לדין, והיזמים הקימו את המתחם המסחרי על קרקע שייעודה חקלאי.

בחודש יולי 2012 הרשיע בית משפט השלום בכפר-סבא את לוזון ושאר יזמי המתחם, וזאת במסגרת הסדרי טיעון, שבמסגרתם הודו הנאשמים באישומים שיוחסו להם.

כתב האישום נגד הנאשמים הוגש ב-2006, והוא מתייחס, מלבד ליזמים, גם להוצאת היתרים שלא כדין בהליכי התכנון והבנייה בוועדה המקומית פתח-תקווה. עם זאת, ראש עיריית פתח-תקווה דאז, גיורא לב, ומהנדסת העיר לשעבר, מדלן אונגיל, שהנפיקו את היתר הבנייה הבלתי חוקי, לא הורשעו.

בית המשפט קבע כי היזמים התעלמו מצו הפסקת עבודה שהוציאה להם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, והמשיכו לפעול במבנה שהקימו, למרות שמ-2003 לא ניתן להם כל היתר לפעול בו.

בחודש ינואר האחרון הטיל בית משפט השלום בכפר-סבא קנסות מצטברים בסך 15 מיליון שקל כנגד הנאשמים.

בערעור שהגישו הנאשמים על גזר הדין הם טענו כי בית משפט השלום לא נתן משקל לכך שקיבלו היתר בנייה לבניית המתחם, ורק בדיעבד הסתבר כי ההיתר בלתי חוקי, וכי בניגוד ליזמים, בית המשפט הקל מאוד בעונשם של לב ואונגיל.

עוד טענו היזמים כי הקנסות שהוטלו עליהם, בסך מצטבר של 15 מיליון שקל, הם חסרי תקדים ובלתי סבירים.

שופטי בית המשפט המחוזי מרכז, הנשיא אברהם טל, זהבה בוסתן וד"ר שמואל בורנשטיין, דחו את הערעור ואת טענת הנאשמים לאכיפה בררנית ולחוסר מידתיות בהיקף הקנס שהושת עליהם.

"המערערים טוענים כי הקנס שהוטל עליהם הוא חסר תקדים בהיקפו. על כך יש להשיב כי באותה מידה היקף הבנייה הבלתי חוקית והשימוש הבלתי חוקי אף הם חסרי תקדים", קבעו השופטים.

לדבריהם, "מדובר במבנה מסחרי שנבנה על-פי היתרים שלא כדין בשטח עצום של כ-12,500 מ"ר וכן בשימוש ללא היתר כדין שהחל בשנת 1998, עם סיום הקמת המבנה, וממשיך עד עצם היום הזה. כהיקפו העצום של המבנה - כך היקפה העצום של טובת ההנאה שהפיקו המערערים ממעשיהם, דהיינו, נכס בשווי של למעלה מ-100 מיליון שקל".

בית המשפט נימק את הפער בין היחס שקיבלו היזמים לבין זה שקיבלו ראש העירייה ומהנדסת העיר בכך שבניגוד ליזמים, אלה פעלו על סמך חוות-דעת משפטית - בעוד היזמים ביצעו את הפעולות תוך ידיעה ברורה כי ההיתרים שניתנו להם אינם חוקיים.

השופטים התייחסו גם לטענה כי גובה הקנסות הוא בלתי מידתי וציינו כי לא כך הדבר: "לאור חומרת העבירות, כמו גם לאור קביעת בית המשפט כי הקנס שראוי היה להטיל על המערערים גבוה עשרות מונים מהקנס שהוטל בפועל, נמצאנו למדים כי קנס זה לא רק שאינו מצוי בקצה העליון, או אפילו ברף העליון, של מתחם הענישה - אלא מתקרב יותר לרף התחתון, ואף מטעם זה אין כל מקום להתערבותנו בשיעורו".

מלבד הקנסות המצטברים לסכום של 15 מיליון שקל שהטיל בית המשפט, הוצאו גם צו הפסקת שימוש למתחם, שעתיד להיכנס לתוקפו ביולי 2015, וצו הריסה לכ-2,000 מ"ר, שייכנס לתוקף באפריל 2016. על צווים אלה הנאשמים לא ערערו.