חה"כ לשעבר אביגדור יצחקי זוכה בפרשת הסדר המס הכוזב

לאחר למעלה מ-5 שנות התמודדות עם הליך פלילי, זוכה חבר הכנסת לשעבר, רו"ח אביגדור יצחקי, זיכוי מלא מכל העבירות שיוחסו לו בפרשת הסדר המס הכוזב, במסגרתה הואשם בעבירות של קבלת דבר במירמה ושימוש במירמה, עורמה ותחבולה כלפי פקיד השומה, בכוונה לסייע לעובדת ECI להעלים מס בסך 4.5 מיליון שקל.

נזכיר כי במועד הגשת כתב האישום נגד יצחקי במארס 2009, היה יצחקי חבר בצוות "מאה הימים" של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך בעקבות הגשת כתב האישום הודיע יצחקי על השעיית חברותו. יצחקי שימש בעבר כיו"ר הקואליציה מטעם קדימה ופרש לפני מספר שנים מהחיים הפוליטיים.

בכתב האישום שהגישה עו"ד איריס שמואלי מפרקליטות מיסוי וכלכלה נטען כי ל', עובדת ECI ומהנדסת אלקטרומכניקה, עבדה כמנהלת מכירות בכירה ונשיאת היחידה העסקית לאזור רוסיה ב-ECI. במהלך השנים 1998-2003 קיבלה ל' מחברת MMG, ששימשה כסוכנת של ECI ברוסיה, תשלומים בסך כ-13 מיליון שקל שנגזרו מכספי העמלות ששילמה ECI ל-MMG. תקבולים אלה היוו הכנסות נוספות של ל' על משכורתה מ-ECI והיו חייבים במס הכנסה בישראל.

בסוף 2004 ייצג יצחקי את האישה ואת בעלה במסגרת הליך גילוי מרצון, בו דיווחו על הכנסותיהם במטרה להגיע להסדר מס ולהימנע מהליך פלילי. אלא שיצחקי הציג לפקיד השומה מצג שקרי כאילו ההכנסות שייכות לבעל, סוכן ביטוח במקצועו, והופקו בחו"ל מעסקה חד-פעמית שאינה בתחום עיסוקו בארץ. נוכח שיטת המיסוי הטריטוריאלית שנהגה אז, ההכנסות לא היו חייבות במס.

הכנסה חד-פעמית

בהמשך ביקש יצחקי לתקן את הדוחות של הבעל. בהסתמך על המצג השקרי הסכים פקיד השומה לתת לבעל חסינות מפני הליך פלילי. הוא הצהיר על ההכנסה האמורה ואף טען כי קיימות הוצאות שניתן לנכות מגובה ההכנסה, אך לדבריו לא ניתן להציג או לגלות נתונים עובדתיים אודות ההכנסה או ההוצאות.

על סמך המצג השקרי ובתום משא-ומתן נחתם הסכם שומה, שבו הצהיר הבעל על הכנסה חד-פעמית מחו"ל של 13 מיליון שקל, מתוכם כ-9.6 מיליון שקל חייבים במס, כששיעור המס שהוסכם הוא 25%. זאת למרות שבפועל דובר בהכנסת האישה, החייבת בשיעור מס מלא בסך 7.4 מיליון שקל. מאחר שהזוג שילם רק 2.9 מיליון שקל מס, סכום המס שהועלם הוא 4.5 מיליון שקל.

יצחקי טען בחקירתו כי ביצע את ההסדר על סמך המידע שקיבל מהלקוחות, ולפיו מדובר בהכנסה של הבעל. בני הזוג טענו כי פרסו בפני יצחקי את כל המידע, אך לטענתם יצחקי ערך את ההסדר על דעת עצמו.

השופטת דניאלה שריזלי מבית משפט השלום בתל-אביב האמינה לגרסתו של יצחקי כי הסתמך על המידע שהועבר לו מהלקוחות, וקבעה כי "אף שהוכח כי המצג שהציג הנאשם בפני פקיד השומה ועובדי נציבות מס הכנסה במועדים הרלוונטיים היה מצג כוזב ומירמתי...

"אין לייחס לנאשם את יסוד המירמה שבכתב האישום, שכן הוכח מעבר לכל ספק סביר, נוכח האמון שניתן בגרסת הנאשם, כי בהציגו את המצג הכוזב בפני אנשי הנציבות, האמין שהמצג הוא אמת לאמיתה. במילים אחרות: היסוד העובדתי של העבירה - 'אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת' (הגדרת המירמה בסעיף 414) - לא הוכח.

"המשמעות מרחיקת לכת גם מעבר לכך: משקבעתי כי הנאשם לא ידע על הכזב שבטענתו, הרי ש'הדבר' שניתן לנאשם על-ידי המרומה, מתוך הסתמכות על טענת המירמה שנטענה לפניו, אינו יכול לפעול לחובת הנאשם, ולא ניתן לייחס לו אשמה בגין כך".

עורכי הדין ז'ק חן, יהושע רזניק ועינת בן-משה, שייצגו את יצחקי, מסרו: "אנו מאושרים מהתוצאה. כפי שטען מר יצחקי במשך שנים, לא נפל פגם במעשיו. בית המשפט קיבל את טענתו וזיכה אותו מכל אשמה".

ההסתבכות של ירון-אלדר

פרשת הסדר המס הכוזב של אביגדור יצחקי סיבכה גם את נציבת מס הכנסה לשעבר, עו"ד טלי ירון-אלדר, בפלילים. בשל מעורבותה בפנייה לפקיד השומה דאז, אהרון אליהו, ומפגשה עמו בשם יצחקי, עמדה ירון-אלדר לדין בבית משפט השלום בתל-אביב בגין הפרת חוק הצינון.

במסגרת הפרשה, שנחשפה לראשונה ב"גלובס", הואשמה ירון-אלדר, כי ייצגה לקוחות בפני מי שכיהן כסגנה, אליהו, בטרם חלפה שנה מתום כהונתה, ובכך הפרה את הוראות חוק הצינון, המחייב תקופת צינון של שנה.

כתב האישום שהוגש נגד ירון-אלדר היה תקדימי מסוגו, והיה תולדה, בין היתר, של דוח מבקר המדינה ב-2007, שביקר את מידת אכיפתו של חוק הצינון, ושל נוהל לבדיקת חשדות לעבירות על הוראות החוק, שגיבש המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), יהושע למברגר.

לפי כתב האישום, בו הודתה ירון-אלדר, בשלהי שנת 2004, לאחר שהחלה לעבוד כעורכת דין פרטית, פנה אליה יצחקי וסיכם עמה כי תסייע לו לקדם עבור לקוחותיו הליך של גילוי מרצון מול פקיד שומה כפר-סבא, אליהו, שכאמור שימש כסגנה בעת שכיהנה כנציבת מס הכנסה. בהמשך, פנתה ירון-אלדר לאליהו וייצגה וקידמה מולו את עניינם של יצחקי ולקוחותיו, וזאת לפני תום שנה מיום שפסקו יחסי הכפיפות בינה לבין אליהו, ובניגוד להוראות החוק המחייב תקופת צינון של שנה.

בתשובה לאישום טענה ירון-אלדר, באמצעות עורכי הדין דוד ודפנה ליבאי, כי היא נתנה ייעוץ לרו"ח יצחקי, אך לא ייצגה נישומים בפני מי שהיה כפוף לה בעבר, לא הפרה את כללי הצינון, ולכן אין מקום להעמידה לדין פלילי.

בעקבות שימוע שנערך לירון-אלדר, הוחלט בפרקליטות להימנע מניסיון להרשיעה, ולפני כשנתיים וחצי, בהמשך להסדר טיעון שנחתם בין ירון אלדר לפרקליטות, הטיל בית משפט השלום בתל-אביב 180 שעות שירות למען הציבור על עו"ד ירון-אלדר, ונמנע מהרשעתה.