גורמים ביטחוניים: פעילות צה"ל עלולה להיעצר בתחילת 2015

במערכת הביטחון לא מסתפקים בסיכומים שהשיגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד בערב החג על תוספת של 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. שם טוענים כי סיכום ברוח זו יוביל למצב שתקציב הביטחון לשנת 2015 יעמוד על 57 מיליארד שקל, בעוד שמערכת הביטחון זקוקה לתקציב מינימלי של 62 מיליארד שקל.

מלבד התוספת המובטחת של 6 מיליארד שקל, סיכמו נתניהו ולפיד כי מערכת הביטחון תקבל עוד במהלך השנה הנוכחית תוספת של בין 7 ל-8 מיליארד שקל - כשיפוי על הוצאות הצבא במהלך המבצע "צוק איתן".

דרישה נוספת שהעלתה בשבועות האחרונים מערכת הביטחון, לקבלת תקציב מיוחד בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקל מדי שנה כתוספת לתקציב הביטחון - נותרה פתוחה. על פי הדרישה של מערכת הביטחון, מדובר בסכום שיועבר לה מדי שנה במסגרת תוכנית רב-שנתית שתיפרס על פני 3-6 שנים. תוכנית זו אמורה לאפשר לצבא לרכוש עוד מאות נגמ"שים ממוגנים, טנקים, מערכות הגנה אוויריות ליירוט רקטות וטילים והכנת הצבא ותשתיותיו למלחמות עתידיות.

גורמים ביטחוניים אומרים כי בהעדר הבנות על הרחבת בסיס תקציב הביטחון לשנה הבאה בכ-11 מיליארד שקל - לא יהיה מנוס מקבלת תוספות במהלך שנת 2015 בצורה של העברות בין-תקציביות באמצעות הוועדות השונות בכנסת. לטענת הגורמים הביטחוניים, תוספת של 6 מיליארד שקל בלבד לבסיס התקציב תוביל למצב שבו פעילות הצבא תיעצר כבר בחודשים הראשונים של 2015: הצבא יצמצם עד לכדי עצירה מוחלטת תוכניות אימונים ותוכניות הצטיידות והתעצמות - לרבות רכש של מערכות הגנה מסוג כיפת ברזל; חיילי סדיר יופנו לפעילות של בט"ש (ביטחון שוטף) במקום להתאמן לקראת תרחישים חדשים ועתידיים, ועוד. "נציג את המשמעויות של תקציב כזה לראש הממשלה, לחברי הקבינט המדיני-כלכלי ולחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת", אמר גורם ביטחוני.

"ישראבלוף"

בערב החג ובסמוך למועד פרסום ההחלטה של ראש הממשלה ושר האוצר בעניין תקציב הביטחון, הגדיר אותה גורם ביטחוני בכיר כ"ישראבלוף" ו"שידור חוזר של מה שהיה לנו בשנה החולפת". לדברי הגורם "אם ברור למשרד האוצר ולכל הגורמים הנוספים שמערכת הביטחון תזדקק ותקבל תוספת במהלך השנה הבאה, אז בשביל מה כל המשחק הזה? במקום לסגור את כל הדברים עכשיו, באופן מסודר שמכבד את כל הצדדים, אנחנו שוב נגררים לדיון מיותר שסופו ידוע מראש. המצב הזה מאלץ את הצבא להתחיל את השנה הבאה בלי תוכנית מסודרת. זה פוגע בצבא. אין להתייחס לדבר הזה כאל משחק חברה של יום שישי".

חרף ההסכמות בין נתניהו ללפיד על היקף תקציב הביטחון, גורמים ביטחוניים הבהירו כי בקריה טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא. שם ממשיכים להתריע על עיוותים בבסיס תקציב הביטחון, בין השאר מסביב למסים כבדים שמשלם מדי שנה הצבא לרשויות המדינה ומקשים עליו למצות מיליארדי שקלים.

מדובר ביותר מ-2 מיליארד שקל, שהצבא משלם כבלו על דלק שמניע את הטנקים ואת הספינות של חיל הים - בזמן שחברות ספנות, מוניות ואוטובוסים פטורים ממנו ותשלום של ארנונה שמשלם הצבא על מחנות, רמפות לטנקים ועוד, בלי שהוא מקבל מהשלטון המקומי שירותים כלשהם. "רק העיוותים האלה שווים מיליארדי שקלים שנסחטים ממערכת הביטחון ללא כל סיבה והיגיון מיוחדים", אמר גורם ביטחוני.

גורמים ביטחוניים שמעורבים בוויכוח על גובה התקציב התריעו בימים האחרונים כי גם אם יושגו הבנות שבשתיקה ולפיהן במהלך השנה הבאה יועברו עוד כמה מיליארדים לביטחון, אין בכך כדי לאפשר לצה"ל לתכנן תוכניות לטווח הארוך, להתחייב על רכש ועל הצטיידות. זאת בשעה שקשת האיומים על ישראל הולכת ומתרחבת וארגוני טרור מתבססים ומתעצמים לאורך גבולותיה.

 הקרב על התקציב