מישהו באמת מופתע מפרישת ביל גרוס מקרן פימקו?

גרוס, מייסד ענקית ההשקעות האמריקאית, הודיע על עזיבה דרמטית ■ אולם כשחיכוכים עם מנהלים אחרים וחקירת SEC פוגשים ביצועים חלשים יחסית ופדיונות - אולי היה זה סוף ידוע מראש

ביל גרוס / צלם: בלומברג
ביל גרוס / צלם: בלומברג

הסיפור, בהא הידיעה, של סוף השבוע האחרון בשוק ההון האמריקאי היה עזיבתו המפתיעה של ביל גרוס את PIMCO, לטובת ניהול קרן אג"ח בחברת Janus.

גרוס ייסד את פימקו ושימש כמנהל ההשקעות הראשי בחברה, וכן ניהל באופן אישי מספר קרנות של פימקו - הידועה שבהן היא PIMCO Total Return, קרן האג"ח הגדולה בעולם. בסך הכול ניהל גרוס באופן אישי קרוב ל-300 מיליארד דולר, מתוך נכסים של כמעט 2 טריליון דולר שבניהול פימקו. כ-220 מיליארד דולר נוהלו בקרן Total Return.

גרוס היה עד לסוף השבוע שעבר הקול והפנים של פימקו, אך החברה עצמה נמצאת בבעלותה של חברת הביטוח הגרמנית Allianz כבר משנת 2000.

את מי שעוקב אחר המתרחש בפימקו, העזיבה של גרוס אולי לא לגמרי מפתיעה. בשנים האחרונות התשואות של גרוס בקרן Total Return לא חזקות כבעבר, ובעיקר לא עקביות כבעבר (ראו גרף): ב-2011 התוצאות שלו היו חלשות במיוחד, 2012 הייתה שנה חזקה ו-2013 הייתה דומה למדד היחס (ויותר טובה מאשר אצל רוב המתחרים).

השנה גרוס שוב בפיגור ביחס למדד ולרוב המתחרים. מדד היחס, Barclays US Aggregate, הניב (נכון לסוף השבוע) תשואה של 4.06% מתחילת השנה, בעוד קרן Total Return הניבה 2.83%.

עיקר הפיגור השנה נובע מכך, שגרוס הכין את הקרן לתקופה של עליית תשואות באיגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות; אך בפועל התרחש ההיפך בדיוק והתשואות דווקא ירדו. המח"מ הקצר ביחס למדד ולמתחרים פעל לרעתו של גרוס, ומכאן בפיגור.

להגנת גרוס ייאמר, כי הוא לא מנהל ההשקעות היחיד שטעה בכיוון התשואות, אלא שסגנון הניהול שלו, שתמיד נחשב לאגרסיבי ובידל אותו ממתחריו, הוא זה שפעל לרעתו הפעם.

עם זאת, אם נשים את הדברים בהקשר המתאים - על פני 3 ו-5 השנים האחרונות, על אף הירידה בעקביות הביצועים, גרוס עדיין סיפק תשואה עודפת שנתית של 0.62% ו-0.28% בהתאמה (נכון לסוף אוגוסט). נציין, כי לקרן גרסאות רבות, עבור משקיעים מסוגים שונים, בדמי ניהול שונים. הנתונים האמורים הם בגרסה למוסדיים, שבה דמי הניהול נמוכים יחסית ועומדים על 0.5%.

הגורם לעזיבה של גרוס את פימקו אינו הביצועים אם כך, אלא אישיותו והחיכוכים בינו ובין מנהלים אחרים בפימקו. מוקדם יותר השנה פרש מתפקידו מוחמד אל עריאן, ששימש כמנהל השקעות ראשי יחד עם גרוס וכן מנכ"ל החברה. אל עריאן נחשב ליורש של גרוס, ולאחר עזיבתו החל לצאת הלכלוך החוצה.

פרשייה אחרת, היא בדיקה שעליה הודיעה באחרונה רשות ני"ע האמריקאית, בחשד לדיווחים מוטעים לכאורה, שבוצעו בקרן הסל (ETF) של פימקו שנוהלה על ידי גרוס.

כאשר אלו מגיעים על רקע תשואות לא חזקות כבעבר, והפדיונות מהקרן לא נפסקים - העזיבה אינה מפתיעה. יש אף כאלו הטוענים, כי אם גרוס לא היה מודיע על עזיבתו, הוא היה מקבל מהחברה הודעה ברוח דומה. בהודעות הרשמיות של פימקו לתקשורת, וכן מציטוטים ודיווחים לא רשמיים, לא עולה צער רב על עזיבתו של גרוס. מאידך, אם בעקבות גרוס יזרמו גם עשרות מיליארדים מפימקו ל-Janus, מידת הצער תגבר.

לעבור בעקבותיו?

האם המשקיעים צריכים בהכרח לרוץ אחר גרוס ולנטוש את פימקו? לדעתי לא. פימקו כבר הודיעה, כי את גרוס יחליף צוות מנהלים - כולם עם רקורד מוכח וטוב; לפימקו אין בעיה באיתור כישרונות ואיוש קרנות. אישית, אני מעדיף צוות ניהול מצומצם עם פרופיל תקשורתי נמוך, על פני שליט יחיד חובב תקשורת.

ומה יהיה על גרוס? הוא עובר כאמור לנהל קרן בחברה קטנה בהרבה (אם כי לא קטנה כלל, 200 מיליארד דולר נכסים מנוהלים), במדיניות שונה (Unconstrained), כך שמבחינה זו אולי יהיה לו קל יותר לחזור ולספק את תשואות העבר.

מאידך, הוא לא ייהנה מהמשאבים ומהצוות שעמד לרשותו בפימקו, ואם לשפוט על פי קרן אחרת שניהל, PIMCO Unconstrained, שבה הביצועים היו עוד פחות חזקים מאשר ב-PIMCO Total Return, לא צריך למהר לעבור יחד איתו.

הכותב הוא שותף בחברת ISIS, המתמחה בפתרונות השקעה מובנים, וכן משמש כאנליסט בכיר של מוצרים פיננסיים עבור קבוצת פיוניר אינטרנשיונל, ועשוי להיות לו עניין בנושא הכתבה. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

תשואת קרן
 תשואת קרן

צרו איתנו קשר *5988