פושט רגל מתחמק מהגעה לביהמ"ש? כבודו ינחת אצלו בסלון

מה קורה כאשר פושט רגל לא מתייצב באופן סדרתי ומופגן לדיונים בבית המשפט? לבית המשפט מותר להגיע לביתו ולקיים שם את הדיון - כך קבע אתמול (ב') בית המשפט העליון, שהכשיר את "ביקור הבית" שערכה סגנית נשיאת המחוזי, השופטת בדימוס ורדה אלשיך, לפני כשנה וחצי בביתה של אשת העסקים רחל סופר, שלא הופיעה לדיונים בתיק פשיטת-הרגל שלה בטענה כי היא חולה.

הנשיא אשר גרוניס, בהסכמת השופטים ניל הנדל וצבי זילברטל, ציין כי "במצב בו הממרה אינו מתייצב לדיון בבקשת ביזיון, ובפרט כאשר אי-התייצבותו היא שיטתית ומביאה לכדי הארכת התקופה בה לא מקוימות ההחלטות השיפוטיות - דרך המלך היא הבאתו בפני בית המשפט בצו הבאה".

ואולם, גרוניס הוסיף כי במקרים חריגים שבחריגים, כאשר בית המשפט מבקש לקיים את הדיון מחוץ למקום מושבו - יכול בית המשפט לקיים את הדיון במקומות בעלי אופי ציבורי.

סמכות חריגה

אשת העסקים רחל סופר, שניהלה עסקים ברחבי העולם, החזיקה מגרש ביישוב היוקרתי ארסוף, והחל מ-2003 מתנהלים נגדה הליכים משפטיים סבוכים. שמה עלה לראשונה בהבלטה בתקשורת לפני כ-3 שנים, אז התברר כי היא נקלעה לחוב אסטרונומי בסך של 3.9 טריליון שקל בשל פסק בורר לטובת מנכ"ל בחברה שהייתה בבעלותה, שצובר מדי חודש ריבית דריבית של 20%.

במקביל לניהול ההליכים סביב פסק הבוררות, ב-2009, הוציא בית המשפט צו לכינוס נכסיה ומינה את עורכי הדין איתן ארז ויהונתן צברי כמנהלים מיוחדים לנכסים.

בהמשך הוכרזה סופר כפושטת רגל, והוצא לה צו תשלומים המורה לה לשלם בכל חודש 15 אלף שקל. לאחר שלא שילמה, הוגשה נגד סופר בקשה לפי פקודת הביזיון, שלגביה התקיימו 4 דיונים בבית המשפט, אך לאף אחד מהם לא הופיעה סופר.

בכל דיון שנקבע הציג פרקליטה של סופר תעודות רפואיות, בהן נטען כי היא מרותקת למיטתה ומצויה במנוחה. ואולם, חוקר פרטי ששכרו כונסי הנכסים תיעד את סופר כשהיא מטיילת עם פעוט, רצה בפארק ומרימה חפצים כבדים. הרופא החתום על אחת התעודות הרפואיות שהגישה אף נחקר בבית המשפט, ובחקירתו הועלה ספק באשר ליסודיות שבה נבדקה סופר.

בדיון הבא שנקבע בפני אלשיך התייצב מטעמה של סופר בבית המשפט רופא, ד"ר לוין צבי, שסיפר כי סופר הזעיקה אותו במהלך חג הפסח לביתה, בטענה כי יש לה חום גבוה, והוא נתן לה 4 ימי מנוחה בביתה.

אלשיך לא השתכנעה מהדברים ולאחר שעיינה בתמונות עדכניות של סופר, הגיעה למסקנה כי ייתכן שהיא משקרת בנוגע למצבה הרפואי כדי להתחמק מבית המשפט.

בשלב זה החליטה אלשיך לצאת לביתה של החייבת ברחוב ויזנטל בהרצליה עם הקלדנית, עורכי הדין ושאר הנוכחים באולם. בא-כוחה של סופר לא התנגד לכך.

אל הבית הגיעו אלשיך, בליווי קלדנית ובנוכחות איש ביטחון. בבית התייצבו גם הנאמנים, עורך דין מטעם כונס הנכסים, וכן שני מצהירים-חוקרים, והדיון התנהל בחדר האורחים.

בא-כוחה של סופר הופיע באיחור של כ-20 דקות, וגם אז לא הביע התנגדות לקיום הדיון בביתה של לקוחתו.

לשאלת סופר מדוע התייצבה השופטת בביתה, השיבה אלשיך כי לפי הסמכות המסורה לה בחוק ובפסיקה, רשאי בית המשפט לנהל את הישיבה ליד מיטת חוליו של בעל דין.

בית המשפט העליון קבע בעבר כי הסמכות לקיים דיון מחוץ לכותלי בית המשפט, ובפרט בשטח פרטי, היא "סמכות חריגה, שיש להפעילה, אם בכלל, במקרים קיצוניים ביותר, וכאשר לא ניתן להיזקק לאמצעים אחרים".

בתום הדיון יוצא הדופן שהתקיים בבית בהרצליה, חייבה אלשיך את סופר לשלם 250 אלף שקל לקופת פשיטת-הרגל, וקבעה כי אם סופר לא תעשה כן, היא תיאסר למשך חודשיים.

לאחר שאלשיך עזבה את ביתה של סופר, ציינה בתוספת להחלטתה כי בעוד שסופר הדגישה במסגרת הליך פשיטת-הרגל שהיא מטפלת בבעלה "חסר הישע", שיש להלבישו ולרחצו - הרי שבמהלך הישיבה בביתה התנייד הבעל בלי קביים והגיש לנוכחים משקאות.

בגין הדיון בביתה הגישה סופר תלונה נגד אלשיך לנציב התלונות על שופטים, שמצא אותה מוצדקת באופן חלקי. גולדברג קבע כי אלשיך פגעה בזכויותיה הדיוניות של סופר, בעת שקיימה דיון שיפוטי בעניינה בביתה.

ואולם, בהמשך דחתה אלשיך את בקשתה של סופר כי תפסול את עצמה מלדון בתיק נוכח החלטת הנציב, וציינה כי בהחלטתו לקבל את התלונה נגדה, התעלם הנציב גולדברג מהסברים מפורטים שהיא נתנה לו.

סופר לא ויתרה וערערה גם לעליון - הן על החלטתה של אלשיך לקיים את הדיון בביתה והן על ההחלטה המהותית לחייבה לשלם את כספים משמעותיים לקופת הפירוק.

לטענתה, קיום הדיון בביתה נוגד את נהלי בית המשפט וכן פגע באופן בלתי מידתי בזכותה לפרטיות. ביחס לגוף ההחלטה טענה סופר כי אין ביכולתה לשלם את חוב הפיגורים שצברה ואת התשלומים החודשיים המוטלים.

"פתרון יצירתי"

בית המשפט העליון דחה את מרבית רכיבי הערעור של סופר וקבע כי "במקרה בו בעלי הדין ובעל הנכס מיוצגים, ובאי-כוחם הסכימו, או לא התנגדו, לקיום הדיון בשטח הפרטי, ניתן לקיים את הדיון במתכונת זו, בנסיבות חריגות... במצב בו בעל דין מיוצג, חזקה כי עורך דינו מודע לזכויותיו הדיוניות ולמשמעות קיום הדיון מחוץ לכותלי בית המשפט בכלל, ובשטח פרטי בפרט".

עוד ציין השופט גרוניס כי "בענייננו מצטברות נסיבות קיצוניות ביותר: המערערת לא התייצבה ל-4 דיונים רצופים, ובכל פעם המציאה, בבוקר הדיון או בסמוך לפני כן, תעודה רפואית. בנוסף, באחד הימים שבהם הייתה המערערת אמורה להימצא במנוחה (כאמור באחת התעודות הרפואיות), תועדה היא מבלה בפארק ומבצעת פעולות הדורשות מאמץ פיזי. בנסיבות אלה מובן מדוע ביקש בית המשפט למצוא פתרון יצירתי להתחמקות של המערערת מן הדין".

באשר להחלטה לגופה, בית המשפט העליון ציין כי תקופת מאסר רצופה של 60 ימים, אם לא תמציא המערערת סכום של 250 אלף שקל תוך ימים ספורים, עשויה להסיט את הדגש מהמטרה האכיפתית של פקודת הביזיון ולהפוך את הסנקציה לעונשית במהותה, ולכן הורה כי סופר תשלם סכום של 50 אלף שקל תוך כחודש לקופת הפירוק - ולא - תיאסר ל-10 ימים.