מומחים מסבירים למה הרשות להתחדשות עירונית תיכשל

הרשות להתחדשות עירונית שנכללת במסגרת חוק הצעת התקציב לשנת 2015 אושרה בקבינט הדיור בשבוע שעבר. למרות שמדובר ביוזמה מבורכת לקידום נושא חשוב כמו התחדשות עירונית, כבר עם פרסום הנוסח הראשוני שעלה לאישור קבינט הדיור בשבוע שעבר הושמעה ביקורת מצד גורמים בענף כי מדובר בהצעה כללית מידיי ללא התייחסות לבעיות או לסוגיות המרכזיות.

כעת, שבוע מאוחר יותר ורגע לפני שחוק התקציב בו כלולה החלטה זו יעלה לאישור, עיון בנוסח המעודכן והסופי של ההצעה להקמת הרשות החדשה מעלה שאלות לגבי האפקטיביות של הרשות החדשה. כך למשל, במהלך אישור ההצעה בקבינט הדיור, בוטלה האפשרות של הרשות החדשה להמליץ על הסמכת ראשויות מקומיות שיכולו לטפל בתוכניות וזאת עקב התנגדות שר הפנים. מדובר בחלק משמעותי שהיה יכול לסייע בקידום התחום.

גורמים בענף מברכים על היוזמה אך במקביל גם מותחים ביקורת על העובדה שבמקום לחזק את האגף הקיים במשרד השיכון מוקמת רשות חדשה שסמכויותיה, כך נראה מהצעת ההחלטה, אינן מהוות בשורה אמיתית לתחום. בין היתר מעלים מומחים בתחום את השאלה מדוע לא שולבו אנשי מקצוע בהליך גיבוש הרשות.

הרשות החדשה תהיה כפופה לשר השיכון ותוכל להמליץ על שינויי חקיקה. על פי הגדרת תפקידי הרשות היא תפעל ל"זיהוי חסמים והסרתם, לרבות באמצעות המלצות לתיקוני חקיקה וקביעת מנגנונים מסייעים בהיבטי מיסוי. בהיבטי מיסוי תתקיים היוועצות עם מנהל רשות המיסים". בעוד נראה כי מדובר בסמנטיקה בלבד, נשאלת השאלה מדוע לא נקבע כי הרשות תקדם בעצמה שינוי חקיקה אלא רק תהיה גורם ממליץ.

בנוסח המקורי של הצעת ההחלטה עוד טרם הדיון בקבינט הדיור קבעה ההצעה כי הרשות תוכל: "להקצות קרקע משלימה לתוכניות להתחדשות עירונית, תחת סמכותה של רשות מקרקעי ישראל בנושא". אולם בנוסח המעודכן לאחר קבינט הדיור נכתב כי הרשות תוכל: "להמליץ לרשות מקרקעי ישראל על הקצאת קרקע משלימה לתוכניות להתחדשות עירונית בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל".

שוב, ייתכן שמדובר רק בשינויי נוסח אולם גם כאן עולה השאלה האם לא ראוי שרשות שמתיימרת לשנות את המצב הקיים בתחום זה תהיה בעלת כלים מעשיים אמיתיים ולא רק גוף שמעביר המלצות. נציין שגורמים באוצר ציינו כי מדובר בנוסחים המתחייבים בחוק ואין משמעותם לגרוע מהסמכות של הרשות אולם עדיין הנוסח הקיים נראה מעט חסר שיניים.

נציין שהכלי האפקטיבי שעדיין נותר בפועל במסגרת ההצעה המותקנת קובע כי הרשות תוכל ליישם את החלטת הממשלה לתוכנית "בינוי-פינוי-בינוי ללא מעורבות יזם". מדובר בתוכנית שהגה מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, בשנה שעברה, ועד כה לא הצליחה להתרומם. העובדה שזה נותר הכלי היחידי האמיתי שבסמכות הרשות החדשה מעלה ביקורת קשה מפי גורמים בענף הטוענים כי מדובר שוב בהשקעת משאבים רבים בתוכנית חדשה ללא השקעה במצב הקיים היום בתחום זה וטיפול אמיתי בחסמים הקיימים.

"אין בשורה אמיתית"

"הקמת הרשות התחדשות עירונית מלמדת על רצון לקדם את תחום ההתחדשות העירונית במדינת ישראל, יחד עם זאת, העוסקים בתחום מחפשים ודאות בתחום", כך סבור עו"ד אברהם ללום, מומחה בהתחדשות עירונית ושותף במשרד עוה"ד עמית פולק מטלון. "הציפייה מהרשות גדולה ונראה מעיון בסמכות הרשות כי אין בכך בשורה אמיתית. המטרה צריכה להיות הקמת רשות אפקטיבית שתשפיע באמת על זירוז קצב קידום פרויקטים מסוג התחדשות עירונית. הניסיון להתעלם מהניסיון שנצבר בידי יזמים וקבלנים פוגע בתחום. קיימת חטיבה מצוינת כיום במשרד השיכון ברשות עינת גנון שיש לקדם אותה ולתת עוד תקנים אולי משם תצא הבשורה".

גם אדריכלית גלי דולב, שותפה מנהלת בוקסמן גוברין גבע והעוסקת בתחום ההתחדשות העירונית כבר שנים ארוכות אינה סבורה שהרשות החדשה היא זו שתביא את הבשורה לתחום: "הקמת רשויות חדשות וועדות חדשות לא פותרת את הבעיה. אני עוסקת בתחום כבר שנים ארוכות ואני עדיין לא מצליחה להבין מה הרשות החדשה תועיל. לפעמים נראה שהמדינה מחפשת את היתרון במקום הלא נכון. גורמים משמעותיים חסרים בתוך הרשות והם הרשויות המקומיות והועדות המחוזיות. האגף המשרד השיכון פעל עד היום בצורה טובה וקידם שינויי חקיקה חשובים. אני לא מצליחה להבין מדוע לא לתת עוד תקנים לאגף שעובד ויש בו ידע מקצוע אלא להקים גוף חדש שיתחיל לפעול רק עוד שנה במקרה הטוב. זה מזכיר לי את דירה להשכיר, חברה ממשלתית חדשה שגם אותה הקימו מחדש כדי לטפל בנושא ועד היום לא ממש החלה לפעול".

דולב גם מעלה תהיות לגבי תוכנית בינוי פינוי-בינוי שאותה אמורה לקדם הרשות החדשה: "איך המדינה תקנה דירות חדשות, הרי על כל כוס וכפית בגופים הממשלתיים עושים מכרז. זה לא נשמע ריאלי. הרשות החדשה זו לא מילת קסם שתפתור את כל הבעיות של התחום. אני חושבת שגם היום המדינה חוששת להיכנס לתחום הזה בצורה מלאה. חשוב שיהיו עוד שינויי חקיקה שיוכלו לקדם את התחום".

מנהל הרשות ייבחר במכרז

לצד ההפחתה בכוחה של הרשות ליזום מהלכים וליצור מציאות חדשה בתחום, להלן מספר שינויים נוספים שמופיעים בהצעה המעודכנת. לגבי מינוי ראש הרשות החדשה, בהצעת ההחלטה המקורית הוצע כי מינוי זה יהיה פטור מחובת מכרז וייעשה בהמלצת שר השיכון אורי אריאל ושר האוצר יאיר לפיד, אולם על פי ההצעה שתעלה לאישור הממשלה הושמט הפטור ממכרז. בנוסף, במקום לקבוע כי ראש הרשות ימלא את תפקידו במשך 4 שנים, ההחלטה המעודכנת אינה קוצבת את זמן מילוי התפקיד.

הרשות החדשה עתידה לפעול במסגרת מליאה שתכלול את שר השיכון, ראש הרשות, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנהל רשות מקרקעי ישראל ונציג הרשויות המקומיות. נציין שבנוסח המעודכן התווסף לרשימה חבר מליאה נוסף והוא מנכ"ל משרד הפנים.

נזכיר שלאחר שתאושר ההצעה על הקמת הרשות, על מנכ"ל משרד השיכון בתיאום עם נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים יהיה להביא לאישור הממשלה את מבנה הרשות, בחירת חבריה וגם תנאי העסקתם תוך 90 יום ממועד החקיקה. לאחר מכן יהיה אחראי מנכ"ל משרד השיכון על ביצוע הפעולות הנדרשות לתחילת עבודת הרשות תוך 150 יום ממועד פרסום החוק.