מפקד יחידה 8200: "היה ברור שזו מלחמה ולא תרגיל"

41 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, חושף ארכיון צה"ל את עדות מפקד יחידה 8200 בפני ועדת אגרנט ■ אל"מ יואל בן פורת טען כי הפציר בפני ראש אמ"ן לגייס אנשי מילואים, אך בקשתו סורבה כדי "לא לזעזע את המשק"

חיילי צה``ל במלחמת יום כיפור / צילום: לע``מ
חיילי צה``ל במלחמת יום כיפור / צילום: לע``מ

כיצד כשל המודיעין הישראלי באיתור המתקפה המצרית? 41 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון עדויות נוספות מוועדת אגרנט, שחקרה את נסיבות פרוץ מלחמת יום הכיפורים. אחת מהן היא עדותו של אל"מ יואל בן פורת ז"ל, שפיקד על יחידת ההאזנות 8200 (שאז נקראה 848), שלדבריו התריע בפני מפקדיו על תרגיל ההסחה המצרי. לדבריו, כבר כחמישה ימים לפני המלחמה "הפעלתי את היחידה ברוח של תרגיל גדול הטומן בחובו אפשרות של הונאה".

"לפי דעתי היו ידיעות מספיקות כדי להעניק לצה"ל התראה במועד", אמר בן פורת, שלימים פרסם ספר בשם "נעילה - סיפור ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים" ונפטר בשנת 2007. בעדותו הסביר כי אחד הסימנים המרכזיים לתרגיל ההונאה לפי בן פורת היה ריכוז של כ-260 משאיות תחמושת וציוד באזור ים סוף: "טענתי הייתה שזה אזור שחורג מאזור שנחשב לאזור תרגיל - אם כך, מה עושה פה ריכוז כזה של אמצעים באזור ים סוף, שהוא לא נחשב כאזור תרגיל? היה לי ברור: זו מלחמה", טען בן פורת בפני הוועדה. "ראש מחלקת האיסוף היה בדעה אחת איתי, אך ראש אמ"ן אמר כי לא מצא אף ידיעה אשר מדברת בפירוש על מלחמה".

בעקבות המידע שהצטבר בימים הראשונים של חודש אוקטובר, פנה לדבריו בן פורת לראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא. "היות ואני מרגיש את כל נטל האחריות עלי בנושא ההתראה אני מבקש ממך רשות לגייס 100 עד 150 אנשי מילואים", אמר מפקד יחידת ההאזנות, אך לדבריו זעירא סירב לבקשה: "אני לא מרשה לך לחשוב אפילו על גיוס רבע בן-אדם, רבע איש מילואים". על פי העדות, זעירא השיב לבן פורת באותה שיחה כי "תפקידו של המודיעין הוא לשמור על עצבי המדינה, לא לזעזע את החברה ואת המשק".

יומיים לפני פרוץ הלחימה, ב-4 באוקטובר, שב בן פורת ויצר קשר עם זעירא על מנת להסב את תשומת לבו להיערכות המצרית לבקש ממנו גיוס אנשי מודיעין למילואים: "הפצרתי בו - וזה היה על רקע הידיעות של פינוי המשפחות הרוסיות מסוריה. אז התחלתי בעצם את המלחמה. בשעה שמונה בערב באתי לחדר המבצעים שלי, ומאז לא יצאתי עד אחרי המלחמה".

לדברי בן פורת, הידיעות שהתקבלו על ההיערכות הצבאית המצרית היו מובהקות דיין על מנת להיערך ללחימה: "לא הייתה סיבה מוצדקת ולא הייתה לפי דעתי הצדקה שנופתע". כעדות לדבריו, הציג בפני הוועדה מסמך של אגף המודיעין, בו נקבע כי לכל תרגיל צבאי גדול של אחד מצבאות ערב "אנו מתייחסים כאפשרות שהוא טומן בחובו הונאה או הסתרה של כוונה למלחמה". "אני סבור שמבחן עליון של כל שירות מודיעין הוא התראה בפני התקפת פתע ברמה אסטרטגית", טען. "לדעתי כל מודיעין שהצליח בכל דבר וכשל בזאת - נכשל. ומדינת ישראל מעולם לא עמדה במבחן", הוסיף.

בן פורת טען בפני הוועדה כי לפני המלחמה סבלה היחידה מתופעה של שחיקת מקורות, שהובילה לירידה בנפח המודיעין שהתקבל - "כאשר יכולים להציל בני אדם והמחיר הוא שריפת מקורות, אנחנו מצילים אנשים ושורפים מקורות ועשינו זאת". עם זאת, לדבריו, במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים "נהגו בחוסר זהירות במקורות - בגלל חוסר תודעה של הגורמים המשתמשים במודיעין או חוסר הבנה או חוסר משמעת. נעשו דברים שאסור שייעשו".

כמו כן הדגיש כי בן פורת כי חלה ירידה במספר דוברי הערבית בצה"ל בשנים שקדמו למלחמה: "אנחנו ביחס לערבים מתפתחים באופן הפוך. הערבים יודעים יותר עברית והיהודים פחות ערבית". לדבריו, באגף המודיעין ניסו להכשיר "נערי שוליים" לעבודת מודיעין, אך הדבר נכשל כי "למודיעין צריך אנשים אינטליגנטיים, ממושמעים, עם רמת מצפון גבוהה מאוד". לאחר מכן עברו להכשרת תלמידים מצטיינים להכרת השפה: "במקום לקחת ערבים וללמד אותם שכל, בואו ניקח אנשים שיש להם שכל ונלמד אותם ערבית".