בעקבות מדד הפחד

השאלה הגדולה: האם ההתערבות המילולית של הבנק המרכזי האמריקאי הצליחה, שוב, להציל את השווקים הפיננסיים מליפול לתהומות הנשייה של משבר נוסף נוסח 2008? אין להתכחש לעובדה שהיינו עדים למאמץ מתוזמר היטב של מאמץ כזה, ולאחריו, לאחת מתקופות השיקום היפות בהיסטוריה במדדי המניות בוול-סטריט.

רמות תיקון Fibonacci, רמות התנגדות היסטוריות, ממוצעים נעים קריטיים (כמו זה הקובע את הטווח הארוך - 200 יום), כל אלו נפרצו בקלות הדומה לסכין חמה העוברת בחמאה, ביום שמש בהירה. נתוני המקרו, הדוחות הכספיים, או כל שיקול כלכלי פונדמנטלי אחר הפסיק כאחד להיות קובע, וכל העיניים היו נשואות לעקומת המחיר של מדד S&P500.

במקביל, כל תשומת הלב רוכזה במה שיו"ר אזורי, או חבר ועדה קבועה זה או אחר אומר במדיה, או כותב באימיילים פנימיים מודלפים. במשך כל המהלך העולה המופלא שמענו גם משקיעים מפורסמים, ומנתחי שוק מכובדים, המספרים לנו ש"תיקון ה-10%" מהווה, בעצם, הזדמנות פז להעמיס מניות לקראת חידוש העליות שיבואו בעתיד.

האם הפסיכולוגיה החיובית בכלל לקחה טיים-אאוט אי פעם? וזאת למרות כל מה שהראיתי כאן, בשבוע שעבר, על המקרו של כלכלת ארה"ב, ולמרות הצמצום המתמיד בנזילות הדולרית? לא ממש. תיקון ה-10% היה מעין "שוק חשמלי פתאומי", שהתגובה שלו הייתה חייבת להיות אלימה והפוכה, אם לוקחים בחשבון שמהות האמון בקובעי המדיניות עדיין לא השתנתה. וזה אכן מה שקרה.

אני חסיד גדול של היסטוריה בכלל, ושל היסטוריה פיננסית בפרט. זאת בשל העובדה שניתן ללמוד ממנה די הרבה למרות קביעתו המפורסמת של מרק טוויין: "ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה אלא מתחרזת עם עצמה". לדעתי, בתחום הפיננסי היא מצליחה להתחרז מספיק טוב על מנת שנסיק מסקנות בסבירות גבוהה של ייתכנות.

לכן, שאלתי את עצמי אם ניתן למצוא התנהלות דומה למה שראינו בשבועות האחרונים בהיסטוריה של שוק המניות האמריקאי?

אנסה לענות על כך בעזרת גרף של מדד ה"פחד", מדד ה-VIX. זהו גרף חודשי, שבו כל עמודה מייצגת פעילות של חודש שלם (כזכור, ה-VIX בנוי מסטיות התקן של האופציות הכתובות על מדד המניות העיקרי מדד S&P500):

 משה שלום מדד הפחד-21-10

כפי שניתן לראות בגרף, אנו יכולים לזהות תבנית התנהגות די עקבית בבניה של משבר, ומה שקורה אחריו:

• כאשר המצב רגוע, עד רגוע מאוד, הסטיות מגיעות לסביבה התחתונה שבין 10.5 ו- 9.5.

• זה הזמן שבו מתחיל להתבשל המשבר הבא.

• לוקח לפחד לבנות את עצמו, וכשלב ראשון קורית קפיצה רצינית.

• זו מייד מתוקנת מטה בחוזקה. נא ראו את 1 ו-2 בירוק.

• לאחר ששני אלמנטים התנהגותיים אלו מבוצעים, מתחיל מהלך המשבר להיבנות באיטיות יחסית, עד ההגעה לשיאו סביב סטיות הנעות בין 45 ו-50.

• החריגה היחידה הגדולה, בתקופה הסקורה, הייתה השיא של משבר הסאב-פריים, זה של 2008, אשר הגיע לסביבות ה-90.

ציינתי בגרף את כל מהות המשברים בטקסט, ובחיצים אדומים.

כל חלק מן התהליך המתואר יכול לקחת חודשים ושנים של הבשלה, אבל המחזוריות די מהממת ביכולתה המתחדשת. אם נתרכז במקום שבו אנו נמצאים כעת, נוכל לקבוע ש:

• ראינו את שלב ההגעה לאזור הנמוך

• ראינו את הקפיצה הפתאומית הראשונית

• המדד בתהליך של החזרה מטה, להתייצבות חוזרת באזורים הנמוכים (3 ירוק)

לא ניתן לומר כמה זמן ייקח השלב הזה, אך לחסידי תורת הגלים של אליוט אומר שאם נניח שהנפילה בשערי המניות של אוקטובר תתברר כגל ראשון יורד, ההתייצבות המדוברת תתבצע במסגרת הגל המתקן 2, שיורכב משלושת גלי התיקון (ABC). כמו כן, לכולם אזכיר שאנו נכנסים עוד מעט לתקופה החיובית ביותר של השנה עבור השווקים הפיננסיים, ואלו זמני החגים וסוף שנה.

אך מה בדבר אזור השיא של המשבר הבא, אותו מבשר התהליך המחזורי שתיארתי עד כה? במידה וסיום ההרחבה הכמותית הנוכחית תתנהג כקודמותיה, יעד הסטיות הוא אזור ה-50. זה בוודאי יושג במהלך האלים של ירידות (האם אז נגיע לסביבות ה-1650 המהווה בדיקה של הפריצה החשובה שקרתה שם?).

ושאלה מעניינת נוספת:

האם המערכת הפיננסית, במצבה הנוכחי של קיום נגזרים כה מורכבים, והשקעות כה ממונפות, יכולה בכלל לסבול הגעה ל-VIX גבוה מאזור ה-50? למשהו שיהיה דומה למה שראינו ב-2008? שאלה פתוחה למדיי, כאשר אנו יודעים שבפעם הקודמת המדינות לקחו על עצמן את העול מן המוסדות הפיננסיים. מי יבוא הפעם?

בכל אופן, ערב משבר הסאב-פריים, עברו כ-4 שנים מאז ההגעה לאזור הנמוך של הסטיות, והשיא של המשבר הגדול (2005-2009). על פי ההיגיון הזה, שיא המשבר הבא יוכל להיות סביב 2017-8, כאשר מעכשיו, ועד אז, הפסימיות כלפי יכולת השליטה של קובעי המדיניות תלך ותתגבר.

זאת, על כל פנים, החריזה שמשדר הגרף שלפנינו....