"ישראלים שמנהלים חשבונות בחו"ל נהיו חשופים בצריח"

"החקירה של רשות המסים את הישראלים החשודים בהעלמת מס באמצעות החזקת חשבונות בבנקים בשווייץ מהווה עליית מדרגה בפעילות הרשות. ישראלים שמנהלים חשבונות בחו"ל מבינים שהם הולכים ונהיים חשופים בצריח" - כך אומר ל"גלובס" עו"ד דניאל פסרמן, שותף בכיר ומנהל תחום המסים במשרד גורניצקי.

לדברי פסרמן, שמייצג לקוחות ישראלים רבים מאוד, זוהי הפעם הראשונה שדבר כזה קורה. "עד עכשיו הייתה מגמה בכל העולם של העברת מידע בנוגע לאזרחים ושל חתימה על אמנות מס וכל זה, אבל זו הייתה הרתעה אכיפה. זוהי הפעם הראשונה שתפסו באקט חריג ויזום לחקירה וליותר מכך בנקאי של בנק שווייצרי שהגיע לארץ ואשר הרשות הוציאה ממנו מידע מפורט".

פסרמן אומר כי מעצרים מסוג זה התרחשו עד עתה בארצות-הברית, "אבל בארץ לא היה לכך עד עכשיו אח ורע". פסרמן מעריך כי לאור הפרסומים על המעצרים והחקירה, אנחנו צפויים לראות בקרוב שורה של אנשים שיתייצבו להליך של גילוי מרצון בפני רשות המסים. "לנו, עורכי הדין, הפרסומים הללו יספקו הרבה עבודה", הוא צוחק.

- איך מתייחסים הבנקים בשווייץ ובמקומות אחרים לחשבונות שמנהלים ישראלים אצלם?

פסרמן: "הבנקים השווייצרים מאוד לוחצים על הלקוחות שלהם להסדיר את העניינים שלהם עם הרשויות בארץ. הם מעודדים אותם לפנות ולהסדיר את זה. הבנק השווייצרי אומר ללקוח הישראלי: 'תשקול טוב איך להתנהג, וכדאי לך להתנהג בהתאם'. יש בנקים שהוציאו מכתבי המלצה ללקוחות לחשוף את חשבונותיהם בפני הרשויות בארץ".

- מאיפה הגיע לרשות המסים המידע על הישראלים?

"אף אחד לא יודע. הייתה כנראה עבודת מודיעין רצינית סביב הלקוחות, ואז הגיעו אל הבנקאי השווייצרי ובאמצעותו חשפו שמות נוספים ופרטים נוספים. בנקאים שווייצרים רבים מגיעים לכאן כדי לפגוש לקוחות. זה דבר נפוץ. לפעמים הישראלים נוסעים לחופשות סקי בשווייץ ונפגשים עם הבנקאים שם".

- הייעוץ שלך ללקוחות ישתנה לאור עליית המדרגה המדוברת?

"אנחנו ממליצים כבר הרבה זמן לאנשים להסדיר את ענייניהם מול הרשויות בארץ. בנקים בעולם לא עושים יותר חשבונות, העולם הזה הולך ונעלם, וחלון ההזדמנויות של הגילוי מרצון הולך ונגמר. מכל הצדדים הולכים וסוגרים על הלקוחות. בסופו של יום, אתה יושב עם לקוח ששואל 'מה הסיכוי שמישהו ממחלקת חקירות או ממס הכנסה ידפוק לי על הדלת?'. פתאום אתה רואה שזה קורה. הרשויות שמו לעצמן משימה להגביר את האכיפה, וזה צעד שאין ספק שיעשה מהפיכה בתודעה של לקוחות".

לדברי עו"ד מוטי ארניה, מומחה למיסוי בינלאומי, הדרך להרשעתם של החשודים עוד ארוכה. "יש להבחין בין עבירת אי-דיווח על החשבון לבין עבירת מס הנובעת ממקור הכספים בחשבון ופירותיו", מציין ארניה. "החזקת חשבון זר אינה עבירה פלילית לכשעצמה, אולם אי-דיווח על החזקת החשבון יכול לגרור במצבים מסוימים לעבירה פלילית, וזאת ללא קשר אם הכספים חייבים במס אם לאו".

ארניה מציין כי בשנים האחרונות קיימת מגמה בעולם, לרבות בישראל, להגביר את חובת הדיווח, וכך, בניגוד למגמה שרווחה בעבר לפיה כל מי שהכנסותיו הן ממשכורת תפטור מהגשת דוחות - הרי שכיום יש כרסום במגמה זו, ואנו קרבים יותר ויותר לחובת דיווח כללית.

- למשל?

ארניה: "מי שמחזיק חשבון בנק בחו"ל עם מעל ל-1.9 מיליון שקל חייב בהגשת דוח. גם כל מי שיש לו הכנסות ריבית בחו"ל חייב בהגשת דוח. בנוסף, מבלי לשים לב הוכנסו לחוק ההסדרים שני סעיפים המרחיבים עוד יותר את חובת הדיווח: יחיד המעביר לחו"ל בשנת המס מעל 500 אלף שקל".

ארניה טוען כי למרות שיש מאמצים קדחתניים לחילופי מידע בין ישראל ושווייץ, החקירה הנוכחית אינו חלק מאותו מהלך אלא אירוע חד-פעמי, "ולכן על אזרחים להתכונן לשנים הבאות, שכן ישראל הודיעה לאחרונה לארגון ה-OECD כי היא מצטרפת להסכמים לחילופי מידע בנקאי אוטומטי. מבלי להיכנס לפרטי החקירות, הרי שכל נישום עשוי להימצא במצב אחר, ואין דין נישום אחד כדין נישום אחר".