"אבודים" חוזרת

צופית גרנט היא פרסונה טלוויזיונית שקשה לעכל, וכך גם התוכנית שלה

‎‎‏"אבודים" - עונה חדשה, יום ד' 21:00, ערוץ 2 רשת

‏‎‎נדיר שגם בעונתה החמישית של סדרה טלוויזיונית יהיה לי קשה לגבש את דעתי עליה. לכן אביא פשוט את הנימוקים בעד ונגד כדי שננסה להחליט ביחד.

‏נפתח בנגד: צופית גרנט היא פרסונה טלוויזיונית שקשה לעכל: היא אותנטית אבל גם מחושבת; היא נוסחתית (לפחות בסדרה הזאת) אבל גם מפתיעה; היא באה מהלב - אבל נמצאת בשליטה כל הזמן, ופרצי רגשות של רוך מחד ואגרסיביות מאידך שוכנים בה בערבובייה.

כך גם התוכנית שלה: מצד אחד - נוסחתית, צהובה, מחפשת את הדמעה בזווית העין, את הגרון הנשנק.‏ מצד שני - וכאן אני מגיע לחלק הטוב - היא אותנטית, מצליחה לרגש, מביאה תמיד את המשתתפים ואת הצופה לשיאים של רגש וסיפוק.

‏ואתם יודעים מה? אפילו בלי לחרוץ דעה - מדובר במוצר טלוויזיוני מאוד מובהק ולא משעמם.

אפשר לאהוב את הז'אנר או לא, אבל זה כמעט תמיד מעניין: למרות שברור לי שגם הילדים שבגרו, כוכבי התוכנית הראשונה הערב, ימצאו את אימם לאחר שנים ארוכות - אני עדיין מצפה לראות איך זה יקרה.

‏* ‎‎ציון: 8

‏‎‎אבודים באמת

‏‎‎‏"תיקים מהסנגוריה", יום ד' 21:00, ערוץ yes דוקו

‏‎‎התוכנית של צופית גרנט מציגה לרוב אנשים שנושאים מטען כאב מעברם, אבל לרוב חיים בהווה טוב. התוכנית הזאת - למקרה שהחמצתם אותה עד כה - מציגה את החיים שנסתרים לרוב מעיניהם של אנשים נורמטיביים.

רוצים לראות "אבודים" באמת - צפו בסדרה התיעודית המרתקת הזאת.

‏* ‎‎ציון: 9

‎‎כשגבר היה גבר

‏‎‎‏"ניחוח אישה", יום ד' 21:30, ערוץ yes1

‏‎‎ספק אם יש עוד סרט שבו מעביר הגבר "הישן" את השרביט (לא כדימוי, לפעמים שרביט הוא בסך-הכול שרביט) לגבר החדש: מתוחכם ממנו, רגיש ממנו - אפילו מוצלח ממנו כמעט בכל מובן אפשרי, ועדיין לעולם לא יהיה גבר-גבר כמוהו.

זה בדיוק מה שעושה בסרט הזה אל פאצ'ינו המצוין, בתפקיד הקולונל העיוור, לכריס אודונל שנשכר כדי לשמש לו בן-לוויה למשך סוף השבוע.

לא רע גם אחרי יותר מ-20 שנה ושווה צפייה, ולו רק בגלל הרגע שבו מבקש הקולונל בקבוק של "ג'ון דניאלס", וכשהצעיר ממהר לתקן אותו ל "ג'ק דניאלס", הוא משיב: "לו היית מכיר אותו כמוני - גם אתה הייתה קורא לו ג'ון".

‏* ‎‎ציון: 8