איפה היו כולם כשאהוד קיבל שוחד?

אם אולמרט לקח שוחד, האם אלה שהתגודדו סביבו ידעו ושתקו?

הלחישה של השבוע

קולו של אהוד אולמרט חרך השבוע (ב') את הטייפ של שולה זקן וחשף כי מקבל השוחד הסדרתי והרב-שנתי עשה את שעשה במודעות מלאה, במיומנות, בתחכום, בידיעה צלולה.

ברקע נשארה השאלה: כמה שנים שהאיש הזה - חבר כנסת מאז 1973, שר מאז 1988, ראש עיריית ירושלים מ-1993 וראש ממשלה מינואר 2006 עד ספטמבר 2008 - לוקח שוחד ונותן תמורות בעבורו? עשור? שני עשורים? 3 עשורים? אף פעם לא באמת נדע (ב-1977-1978 פרסם השבועון "העולם הזה" סדרת כתבות שבהן נטען כי חבר הכנסת אולמרט ניצל את קרבתו לשרי הבריאות והקליטה דאז כדי להשיג טובות הנאה לקליינטים במשרד עורכי הדין הירושלמי שלו).

הוא לא נולד מושחת, אבל כנראה לא חיכה הרבה מדי זמן כ"נבחר ציבור" כדי להיות כזה.

עוד שאלה מדכאת אפילו יותר: איפה היו עשרות ומאות "בכירים במשק ובכלכלה" שהתגודדו סביבו? אלה שבאו אליו והוא אליהם, שאכלו ושתו יחד איתו, דיברו "ביזנס" יחד? הם לא ידעו? חשדו ונשארו? ידעו ושתקו? ידעו, שילמו ונהנו? איזה מעמד, כוח והשפעה (ונזקים) יש להם היום בציבוריות הישראלית?

כך התפוצצה הקריירה של ה"לוחם", שנכתב עליו: "את השנים הראשונות של הקריירה הפרלמנטרית שלו הקדיש למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. מאבקו של אולמרט בפשע המאורגן הקנה לו תהילה".

"הבשורה" של השבוע

הודעתו של יאיר לפיד השבוע (ד'), שיצאה כעוד מענה להתייקרויות הציניות הבלתי פוסקות של מחירי המזון: "שר האוצר מבקש לבחון פיקוח מחירים על מגוון מוצרים".

זה אותו "פיקוח" העומד בבסיס ההיסטוריה של יוקר המחיה, והנוסחה הבולשביקית של ה"קוסט פלוס" - מניפולציה שבה משתפים פעולה שרים, פקידים בכירים ותעשיינים. זו הוכיחה ומוכיחה כי מחירים גבוהים מתחילים דווקא בפיקוח מחירים, גם בגלל השיטה שמקבעת לשנים רבות את עלות המוצר כפי שהחברה בוחרת לדווח עליה - וגם בגלל מנגנוני הפיקוח הממשלתי הכושלים והמכשילים.

נוסחת הפיקוח העתיקה שלפיה פועלת המדינה נקבעה ב-1996 על-ידי רו"ח יצחק סוארי. שנים אחרי, בספטמבר 2004, קבעה ועדה של משרד הכלכלה כי יש לתקן ולעדכן את "נוסחת סוארי" בעקבות השנים שעברו, ההתפתחויות הכלכליות וה"חורים" שנמצאו בה.

3 שנים, 2005-2008, לקח לממשלה לקבל את החלטה ליישם את ההמלצה. החליטה ונרדמה. אז פרצה המחאה החברתית, ועדת טרכטנברג המליצה שוב, בא מבקר המדינה והעיר שוב ושוב, ובדצמבר 2011 התקבלה החלטה לפרסם מכרז לגיוס "מומחים" לגיבוש נוסחה עדכנית ותואמת מציאות.

עוד שנה עברה, ובסוף 2012 הואיל האוצר להוציא מכרז. שנה נוספת עברה, ובספטמבר 2013 פורסמו תוצאות המכרז: את העבודה יעשה רו"ח גד סומך.

הגענו לנובמבר 2014. בירור תמונת המצב העכשווית העלה את התשובה: "העבודה המתודולוגית הראשונית הושלמה, עכשיו בודקים את השפעת התוצאות, שלא ייגרם זעזוע למחירים המפוקחים".

סיסמאות השבוע

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "צריך להילחם במונופולים במזון" (נו, אז תילחם). הנשיא ראובן ריבלין: "אני חושש כי רפורמות כמו חוק הריכוזיות וחוק המזון לא רק שלא היו אמיצות דיין, אלא הן מעגנות את המצב הקיים יותר מאשר מתקנות אותו" (לא אתה היית יו"ר הכנסת בעת שהתמסמסו, הושפעו ורוככו ההחלטות הללו?).

חרפת רופאי שיבא

הרופאים המנתחים והמהוללים בשיבא השביתו השבוע (ב') את חדרי הניתוח ושלחו את החולים להמשיך להתייבש בצום במיטה.

למה? כי נציב שירות המדינה משה דיין העמיד את חברם, הפלסטיקאי פרופ' אייל וינקלר, לדין משמעתי והשעיה עד גמר ההליכים בגין דיווחים כוזבים, ביצוע ניתוחים פרטיים בתוך בית-החולים, בעיצומן של שעות העבודה שלו בבית-החולים (במקצוע אחר, במקום אחר, זה לא היה דין משמעתי אלא כתב אישום פלילי).

stella-k@globes.co.il