"כשאתם בונים חברה, לכו לטיפול פסיכולוגי. זה קשה"

תומר בר זאב, מנכ"ל איירון סורס, דיבר במפגש "כלכלה על הבר" של "גלובס" ובנק לאומי: "שלושה מאיתנו היו ממש מרוששים, ורצינו לייצר לעצמנו הכנסה חודשית של 3,000 דולר"

 תומר בר זאב / צילום: אמיר המאירי
תומר בר זאב / צילום: אמיר המאירי

לפני שתומר בר זאב, מנכ"ל ואחד ממייסדי איירון סורס (IronSource) עולה לבמה באוזןבר בתל אביב כדי להרצות במסגרת סדרת "כלכלה על הבר" של "גלובס" בשיתוף לאומיטק ובנק לאומי שהתקיים באחרונה, הוא מקבל תשואות מעובדי החברה שהגיעו לאירוע.

זה לא טריוויאלי כשמדובר בחברה בסדר הגודל של איירון סורס, אך אחרי ההרצאה של בר זאב אפשר להבין מדוע עובדיו מרגישים צורך להריע לו, ועושים את זה באופן כל כך ספונטני.

איירון סורס, שלפני כשבועיים נבחרה לאחת מעשר חברות ההיי-טק הישראליות המבטיחות במסגרת הדירוג השנתי של "גלובס", פיתחה פלטפורמה להפצת תוכנות חינמיות הן ברשת והן בסלולר (אפליקציות), ותוך זמן די קצר פלטפורמה זו, שנקראת InstallCore, הפכה למובילה עולמית בתחומה.

"We Simply Install Better", מציינת החברה באתר הבית שלה, ומסבירה כי פלטפורמה זו, בין היתר, מורידה את זמן ההורדה, ומשפרת את חווית המשתמש.

החברה הוקמה רק לפני חמש שנים על ידי בר זאב ושלישיית האחים רועי, אייל ואיתי מילארד.

"ספרי ניהול? בגדול זה חרטא"

"כשהתכוננתי להרצאה הזו, חשבתי על ספרי ניהול - שבגדול זה די חרטא", אמר בר זאב בפתח הרצאתו שהתמקדה באיך מקימים ומנהלים חברה גדולה ומצליחה, "אני לא אתן מתכון לאיך בונים חברה גדולה. אני פשוט אספר על החוויה האישית שלי.

"איירון סורס היא חברה די ייחודית בנוף ההיי-טק הישראלי, ולמען האמת - היא יצאה לדרך די בטעות", סיפר בר זאב, "כשהתחלנו לבנות את איירון סורס, אני, רועי, אייל ואיתי, לא הגדרנו לעצמנו כמטרה להקים חברה ובטח לא חברה גדולה. המטרה שלנו הייתה איך לייצר כסף לעצמנו", הודה בר זאב בלי שמץ של בושה.

"היינו מאוד ממוקדים על המטרה הזו, וחצי שנה אחרי שהקמנו את החברה קיבלנו הצעה למכור אותה תמורת 18 מיליון דולר. אז זו הייתה הצעה די מפתה, אך החלטנו שאנחנו הולכים עד הסוף, ולא מוכרים. אז, מדובר היה בהחלטה די חריגה, אפילו משוגעת".

"הייתה לי עבודה במשכורת מינימום"

בנקודה זו עבר בר זאב לתת טיפים לבניית חברה גדולה, אך הזהיר את קהל מאזיניו: "קחו כל מה שאני אומר בערבון מוגבל".

לדברי בר זאב, הפקטור המהותי הראשון בדרך לבניית חברה גדולה הוא התכוונות. "אי אפשר לבנות חברה גדולה בלי להתכוון לזה. כשיזם מחליט לנסות משהו חדש מאפס, הוא צריך להבין שזה מה זה קשה, ואם הוא נשוי - זו החלטה משותפת שלו ושל זוגתו.

"במקרה שלי, לפני איירון סורס הייתה לי עבודה במשכורת מינימום, הייתה לי ילדה קטנה בבית ואשתי, יולי, הייתה בהיריון עם הבת השנייה שלנו".

"כשקיבלתי את הטלפון מהאחים מילארד, יולי מאוד עודדה אותי ללכת על זה. גרנו אז בבית במושב חרות שבשרון, והחלטנו לעבור לגור בקומה השנייה של הבית של ההורים שלי", מספר בר זאב ומוסיף: "גרנו שם עד לפני שנה וחצי, למרות שיכולתי להרשות לעצמי לעבור לבית משלי".

הפקטור השני לדעת בר זאב הוא בחירה נכונה של שותפים כי "זה כמו לבחור זוגיות. לעבור את התקופה הקשה של הקמת חברה ביחד, זה קשה. זו קומבינציה שמוציאה ממך ומהאחר את הטוב ביותר. השותפים צריכים להיות אנשים שאתם מאוד אוהבים, ושחשוב לכם שלהם יהיה טוב. שותפות כזו היא מאוד רגשית, ואני חושב שבאיירון סורס הצטיינו בזה".

עוד פקטור מהותי לדעת בר זאב - ודי מפתיע - הוא "למצוא פסיכולוג וללכת לטיפול פסיכולוגי. ראשית, בשביל עצמכם כי הקמת חברה מבליטה את כל התכונות שלכם - היפות והלא יפות. זה כמו צלחת פטרי - הכול קורה מהר ובעוצמות חזקות. שנית, בשביל העובדים שלכם. קחו יועצי משאבי אנוש, ותשקיעו בזה. אנחנו באיירון סורס עשינו את זה בשלב די מוקדם, ולי אישית זה מאוד תרם, ובמקביל זה תרם לחברה".

עוד טוען בר זאב כי הוא מעדיף ארגון שעובד בשיטת Bottom up ולא Top Down, דהיינו ארגון שבו ההנהלה משתפת את עובדיה בתהליך קבלת ההחלטות ולא מכתיבה אותן מלמעלה. "גוגל עובדת לפי Bottom up ואילו פייסבוק עובדת לפי Top Down, וזו אחת הסיבות מדוע אף אחד לא יודע מי ה-COO (משנה למנכ"ל, ט.צ.) של גוגל אבל כולם יודעים מי ה-COO של פייסבוק (שריל סנדברג, ט.צ.). כשאתה לא חושב שלך יש את כל התשובות - זה הרבה יותר נעים. מנהלים צריכים לפעמים להתאפק לפני שהם מביעים את דעתם".

יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק, שאירחה את הערב, חלקה מניסיונה ואמרה שכדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של חברת סטארט-אפ, יש לבחון אם המוצר או השרות שהיא מציעה עונה על צורך או יוצר שוק חדש, שהשוק שאליו היא פונה גדול מספיק, שהאקלים התחרותי מאפשר כניסה ושהפיתרון המוצע יהיה אטרקטיבי מספיק.

"מניסיוני", אמרה אורון, "בהשקעות הון סיכון נראה שהגורם המנבא הטוב ביותר הוא איכות קבוצת המייסדים והמשקיעים. מייסדים מוצלחים עובדים בתיאום ותוך דבקות במטרה. הם יודעים לבצע את השינויים הנדרשים ולמעשה יכולים להפוך כמעט כל רעיון לחברה מצוינת. המשקיעים הנכונים יכולים לקדם את החברה באופן משמעותי ולמנף את הידע והקשרים שלהם לטובתה.

"מכאן גם החשיבות בקשרים המבוססים על אמון אמיתי עם המשקיעים. איירון סורס, סטארט-אפ מהמובילים בישראל, השכילה לגבש סביבה קבוצת משקיעים איכותיים, השונים מהותית זה מזה, אשר תורמים כל אחד בדרכו לצמיחת החברה ולביסוסה בשוק".

"אינטרנט בעידן הנוכחי פירושו מובייל"

המרצה השני במפגש היה דניאל כהן, שותף בכיר בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס (שדרך אגב, מושקעת באיירון סורס). כהן מתמקד בהשקעות בחברות אינטרנט, מדיה דיגיטלית ופרסום, והוא הוביל את ההשקעות של כרמל ונצ'רס בחברות PlayBuzz ו-LuckyFish והוא יושב בדירקטוריון של Tapingo. לפני שהצטרף לכרמל ונצ'רס, כהן היה שותף בקרן ההון סיכון ג'מיני, ובין היתר הוביל את השקעתה בחברת Outbrain, עוד אחת מחברות האינטרנט המצליחות שצמחו בארץ.

כהן הדגיש כי רוב חברות האינטרנט הישראליות המצליחות הן או חברות הימורים מקוונים או פורקס (מסחר במט"ח) או שהן משיקות בצורה כזו או אחרת לתעשיית הפרסום הדיגיטלי. "ולמה זה קורה? למה היזמים הישראלים מצליחים לבנות חברות אינטרנט ששונות מענקיות האינטרנט העולמיות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון וכדומה? כי בין היתר התחרות העצומה הותירה נישות פתוחות לישראלים כמו ההימורים המקוונים - נישה שפעילותה אסורה בחוק בארה"ב, ולכן אין מצב שיזם מהסיליקון ואלי היה מקים חברה כזו".

עוד טוען כהן כי "האינטרנט בעידן הנוכחי פירושו מובייל", דהיינו כל מה שניתן לעשות דרך הסמארטפון או הטאבלט. "שנית, חווית המשתמש צריכה להיות הכי טובה שיש, ושלישית - פרסונליזציה של האינטרנט, דהיינו שהאינטרנט ידבר אלינו באופן אישי, ויותאם לצרכים האישים שלנו".