תקציב המדינה עבר בקריאה ראשונה בכנסת

(עדכון) - התקציב עבר ברוב של 55 תומכים מול 47 מתנגדים ■ פיצוץ בין יש עתיד לליכוד בנושא קק"ל, ועדת גרמן והנפקת החברות הציבוריות ■ לפיד: "זה תקציב חברתי" ■ הרצוג: "ראש הממשלה ושר האוצר חיים בללה לנד"

תקציב המדינה לשנת 2015 עבר הלילה (ב') בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ברוב של 55 תומכים אל מול 47 מתנגדים, אולם חוק ההסדרים לא יעלה מחר להצבעה בוועדת הכנסת. על-רקע ההצבעה על אישור הצעת התקציב בקריאה ראשונה התנהלו הערב מאבקים על יוזמות האוצר בשלושה נושאים עיקריים: קק"ל, גרמן והנפקת החברות הממשלתיות.

בשל כך, ועדת הכנסת שהייתה אמורה להתכנס מחר על מנת לאשר את פיצולי החקיקה לא תכונס לפי שעה.

יו"ר הקואליציה זאב אלקין כינס הערב את ראשי הסיעות בקואליציה לאחר שלא הושגו הסכמות בשלוש סוגיות מרכזיות הקשורות לתקציב: "הלאמת" הכנסות קק"ל, הנפקת החברות הממשלתיות ויישום המלצות וועדת גרמן במערכת הבריאות.

סיעת ישראל ביתנו שמובילה את המאבק בכנסת נגד היוזמות, דורשת לפצל את הדיון בהן מהדיון העיקרי בחוק התקציב שיתנהל בוועדת הכספים. שר האוצר יאיר לפיד הודיע על התנגדותו לפיצול הדיון בשלוש הסוגיות. ישראל ביתנו זוכה לתמיכה מצד חברי כנסת בליכוד כשלסיעת הבית היהודי אין עמדה ברורה במחלוקת. על-רקע הקשיים בהעברת התקציב הזהירו הערב גורמים ממשלתיים כי נסיגה מהיוזמות המוצעות תטרפד מהלכים חיוניים למשק ובכללם קיצור תורים במערכת הבריאות, הוצאת החברות הממשלתיות משליטת הוועדים, ושימשו בכספי קק"ל לטובת הציבור במקום המשך התנהלותה במחשכים.

מוקדם יותר הושגו הבנות בין הקואליציה לאופוזיציה, לפיהן במקום פיליבסטר לילי, יימשך הדיון כארבע שעות וההצבעה צפויה לקראת השעה 22:30 הלילה. במשך שעות הערב עלו על דוכן הנואמים חברי האופוזיציה וינאמו כל אחד למשך ארבע דקות. במקביל לאישור החוק במליאה ממשיכים בקואליציה במאמצים להגיע להסכמות סביב סוגיית פיצולי חוקי חוק ההסדרים לוועדות השונות.

"הצעת התקציב שלנו היא התחלת התיקון"

שר האוצר, יאיר לפיד, פתח הערב את הדיון במליאת הכנסת לקראת אישור הצעת התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה הלילה. "בקיץ 2014 יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות. הבית הזה הוא בית פוליטי ואין כאן מישהו שלא יודע כמה קשה להוציא אנשים מהבית. הם יצאו כי הכל עלה יותר מדי, החינוך הדיור, המים, רק המשכורת שלהם לא עלתה. המחאה הזו היא המשימה שלנו. יקר פה מדי והמשימה שלנו לשנות את זה. הצעת התקציב שלנו היא התחלת התיקון.

"התקציב הוא חברתי, שמטפל בבעיות האמיתיות של מעמד הביניים ושל השכבות החלשות. בהצעה המונחת לפניכם נוכל לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר ממה שהיה לנו, לעזור להורים שלנו להזדקן בכבוד, להגדיל מנועי צמיחה, להביא ביטחון לישראל מול החמאס וחיזבאללה. לעבוד בשביל האזרח פירושו לספק לו סל בריאות טוב יותר", אמר לפיד.

לפיד אמר עוד כי "לעבוד בשביל האזרח זה לנהל בשבילו מלחמה עיקשת ומתמדת כל יום מחדש ביוקר המחיה, במחירי המזון, מוצרי המזון וההוצאות השוטפות. מחירי המזון החלו לרדת בשנה האחרונה אך עלינו לעשות עוד הרבה. בשנה הקרובה תעריפי המים ירדו למעלה מעשרה אחוז ונתחיל מהלך של סגירה של תאגידי המים, מחיר החשמל ירד ואזרחי ישראל לא שילמו לראשונה אגרת טלוויזיה. לעבוד בשביל האזרח פירושו לבנות לבנות ולבנות, להגדיל את היצע הדירות לקניה ולהשכרה.

"בשבוע הבא נעביר פה את מע"מ אפס שייתן הנחה של מאות אלפי שקלים ויחסוך שנים של עבודה לעשרות אלפי צעירים ששירתו בצבא וזה הסיכוי היחיד שתהיה להם אי פעם דירה. מע"מ אפס אינו עומד לבדו. הוא רק פרק אחד בתוכנית הדיור השלמה שנבנתה יחד עם השר אורי אריאל וכוללת גם את מחיר מטרה, נתיב לדירה, פינוי מחנות צה"ל, את הרפורמה בממ"י, את הסכמי הגג, את חוק שכירות הוגנת שלא יאפשר הקפצות מחירים לשוכרי דירות וצעדים נוספים.

"אני מאמין בשוק חופשי אבל מה שמתרחש פה בשנים האחרונות זו זללנות. מנהלים מושכים לעצמם שכר על חשבון הלקוחות שלהם, ולקוחות זה אנחנו. ההתעקשות הזו גרמה לחברות ליישר קו ונמשיך עם זה גם בשנה הבאה".

"התקציב שהגשנו הוא תקציב חברתי, שמגדיל את ההשקעה בחינוך ב-3.2 מיליארד שקל, את ההשקעה בבריאות ב-4 מיליארד שקל, את היקף ההשקעה בבטחון האישי ב-1.2 שקל, תקציב שמגדיל את היקף ההשקעה ברווחה ב-כ-2 מיליארד שקל ומאפשר לראשונה לנקוט בפעולות ממשיות להוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני. זה תקציב שמשקיע בתשתיות ומקדם צמיחה של עסקים קטנים ובינוניים", כך אמר לפיד בפתיחת הדיון בכנסת לקראת ההצבעה על תקציב המדינה לשנת 2015.

"חוק ההסדרים שאנחנו מביאים היום לכנסת הוא אחד הרזים והממוקדים שראה הבית הזה אי פעם", המשיך לפיד. "לא הכנסנו לתקציב מה שקרוי בסלנג של הכנסת 'עזים', כלומר חוקים מלאכותיים שנועדו רק לזה שחברי הכנסת יוכלו לבטל אותם ולזכות בתקשורת חיובית. אנחנו לא מאמינים בזה. אנחנו מאמינים בלומר את הדברים בדיוק כפי שהם ולהציג את תכנית העבודה שלנו לשנת 2015 בשקיפות, בכוונה מלאה וכשאנחנו עומדים מאחורי כל סעיף וסעיף הכתובים בחוק.

"הבית הזה כולו - גם האופוזיציה וגם הקואליציה - צריך לדעת שאנחנו לא נסכים בשום אופן לכך ששינויים בתקציב יובילו לקיצוץ נוסף בתקציבים החברתיים. אנחנו לא נסיים את התקציב הזה בקיצוץ רוחבי בתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות ובטחון הפנים. אני מעדיף לא להעביר את התקציב, מאשר לפגוע בכל מה שחשוב לאזרחי ישראל".

הרצוג: "תקציב בושה וחרפה"

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, מתח ביקורת על התנהלות הממשלה ועל התקציב שמובא להצבעה: "אם מישהו צריך הוכחה נוספת לכך שממשלת נתניהו מתפוררת, שחבריה נוטשים אותה אחד אחרי השני, אז קיבלנו דוגמה בדמות תקציב הבושה וחרפה שהונח היום על שולחן הכנסת. כדי להעצים את הבושה שמעתי את שר האוצר מנכס לעצמו את המחאה החברתית. אדוני שר האוצר, לא עשית דבר להיענות לכמיהתם של אותם מפגינים. זה תקציב שהוא כולו הרפתקה פוליטית של ראש ממשלה מפוחד ושר אוצר טירון פוליטי. מי שאחראי ישירות למחדל הכלכלי הזה עדיין יושב על כיסאו כראש ממשלה ומחשב את צעדיו.

"איפה מספר העסקים שנבנים, איפה מספר העסקים שנסגרים מדי שנה, מאז שנכנס לממשלה המספר רק גדל, איפה הדאגה לחלשים מעוטי היכולת, איפה הירידה במחירי הדיור? מאז המחאה החברתית עלו מחירי הדיור בעשרים אחוז, איפה ההקלות למעמד הביניים? יוקר המחיה עלה כפול מהאינפלציה. בקיצור אין פה כלום בתקציב הזה, תקציב הבושה והחרפה שמשעבד את הציבור למטרות פוליטיות ציניות. אזרחי ישראל לא אמורים לשרת את הכלכלה, המדינה צריכה לשרת אותם. התקציב הזה יכאיב, הוא יפגוש כל אחד מאיתנו בתור לרופא, במקררים הריקים ובכיתות המלאות. 144 משכורות שהן 12 שנים של עבודה קשה זה מה שאתם מבטיחים לזוגות הצעירים בארץ כדי לקנות דירה? מע"מ אפס לא יעזור, שר האוצר. אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן.

"המשמעות של התקציב היא פחות חינוך לילדינו, פחות כסף להורים שלנו, פחות כסף למחיה. אין לכם לחברי הממשלה משימות ויעדים מוגדרים בתכנון התקציב . לא אני אמרתי זאת אלא מבקר המדינה. זו ממשלת מל"ט, שמתנהלת ללא טייס. אתם רה"מ ושר האוצר חיים בללה לנד. תרשו לי לגלות לכם סוד: אתם זוכרים ששר האוצר הקים ועדה- אתם זרקתם את מסקנות ועדת אלאלוף לפח האשפה של ההיסטוריה, אז אם פספסתם זו הבשורה הגדולה של ביבי ולפיד. הם הציגו כאן תקציב שאין בו אומץ להוביל שינוי, תקציב של שלמונים פוליטיים.

"מה עשו המוחות הגדולים שהגו אותו? לקחו את הגירעון וגלגלו אותו לעוד שנתיים. אחרי המבול, העיקר שאני אשרוד עוד קצת. זה מה שמתכון רה"מ, וזה מה שרוצה שר האוצר. אז אדוני ראש הממשלה אתה חושב שאזרחי ישראל לא מבינים את הפארסה? הם לא ז'יטונים על לוח ההימורים שלך, והם לא בקאזינו. מתי פגשת לאחרונה ילדים רעבים? הרבה יותר נוח לך להסתתר מאחורי שר האוצר שלך ולהתעלם מחוות הדעת של נגידת בנק ישראל, אבל איפשהו זה ייגמר. אז שלאיש לא יהיה ספק - אנחנו ננהל קרב עיקש על כל סעיף וסעיף בתקציב הזה, לא נאפשר לכם לעבוד על אזרחי ישראל בעיניים".

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, לשר האוצר, לפיד, בנאומה במסגרת ההצבעה על תקציב 2015: "מאז שנבחרת הוכחת דבר אחד, שאין לך שום בעיה לעבוד על הציבור בעיניים. אם היה לנו שקל על כל הבטחה ריקה שלך אפשר היה לסגור את הגירעון". גלאון הוסיפה: "ההבטחה היחידה שעולה מהתקציב היא שההוצאה האזרחית תמשיך להתכווץ, אי השוויון ימשיך לגדול והמשפחות הצעירות ימשיכו לקרוס תחת הנטל הכלכלי. על מנת לעמוד ביעד הגירעון המופרך שהממשלה מנסה למכור לנו היא תידרש בהמשך להעלות מסים או לפגוע בשירותים החברתיים באמצעות קיצוצים כואבים במהלך השנה".

תקציבי הכנסת ולשכת הנשיא התנפחו; הכנסת: הפער - 7.5%

משכן הכנסת ויושביו הם ככל הנראה המרוויחים הגדולים מתקציב 2015. מהשוואת סעיפי הצעת תקציב המדינה 2015 להצעת התקציב הנוכחי עולה, כי ההוצאות למימון פעולות הכנסת עומדות לזנק ביותר מ-20 אחוז לעומת הצעת תקציב 2014, בשעה ששכרם של חברי הכנסת נותר כמעט ללא שינוי.

הסיבה הכמעט ברורה לכך היא החשש ממהומה ציבורית שתתעורר אם ינסו חברי הכנסת להעלות את שכרם - בעוד שניפוח הוצאות מנגנון הכנסת אינו כרוך בהליך ציבורי ובשינויי חקיקה. תקציב משכן הכנסת, נציין, נקבע על ידי חברי הכנסת.

מהכנסת נמסר בתגובה כי "הפער בין התקציב שאושר בפועל לשנת 2014 לבין הצעת תקציב 2015 עומד על 7.5% בלבד. דובר הכנסת מוסיף כי מנכ"ל הכנסת רונן פלוט יפעל לצמצום הוצאות הכנסת במסגרת תקציב 2015.

לפי הצעת תקציב המדינה שהגיש האוצר, תקציב הכנסת ב-2015 יעמוד על 667 מיליון ו-762 אלף שקל, לעומת 595 מיליון ו-291 אלף שקל ב-2014. מניתוח סעיפי התקציב עולה, כי עיקר הגידול נרשם בתקציב הפעולות של הכנסת שיעמוד ב-2015 על 424 מיליון שקל, המהווים תוספת של 71 מיליון שקל לעומת שנת התקציב 2014.

בין סעיפי המשנה שזכו לתוספת תקציבית נכבדה הוא הסעיף "קשרי חוץ, טקסים וקרנות", שיזנק ב-2015 בכמעט 70% לעומת התקציב הנוכחי; תקציב האמרכלות שיעמוד על כמעט 100 מיליון שקל - גידול של 21.5% לעומת התקציב הנוכחי; ותקציב "הוצאות עובדי הכנסת" שיגדל ב-25%.

האוצר נאלץ לקצץ בסעיפים אחרים

לעומת ההתנפחות התקציבית של מנגנון הכנסת ניכר קיפאון בהוצאות השכר של חברי הכנסת ועוזריהם. כך, הוצאות השכר של חברי הכנסת יעמדו ב-2015 על 130 מיליון ו-520 אלף שקל לעומת 127 מיליון ו-720 אלף שקל ב-2014. גמלאות חברי הכנסת יעמדו על 70 מיליון ו-600 אלף שקל - סכום זהה לזה שהוקצב ב-2014.

תקציב נוסף שנהנה השנה מגידול משמעותי של 25% הוא זה של נשיא המדינה. תקציב נשיא המדינה ולשכתו יעמוד ב-2015 על כמעט 51 מיליון שקל, לעומת 40 מיליון בלבד ב-2014. פרישתו של שמעון פרס הייתה ככל הנראה הסיבה לזינוק של כמעט 40% בתקציב למימון הוצאותיהם של נשיאים לשעבר, שיעמוד ב-2015 על 3.384 מיליון שקל, לעומת 2.47 מיליון שקל ב-2014.

סעיף אחר שרשם השנה גידול תקציב מרשים ביותר הוא תקציב החטיבה להתיישבות במשרד ראש הממשלה האחראית על פיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון. השנה יעמוד תקציב החטיבה על כ-150 מיליון שקל (מתוכם 55 מיליון הוצאה מותנית בהכנסה), לעומת 55 מיליון בלבד ב-2014.

אל מול הגידול בסעיפים תקציביים מסוימים נאלץ האוצר לקצץ בסעיפים אחרים על מנת לשמור על המסגרת התקציבית. אחד הסעיפים שקוצץ השנה הוא ההפרשה לקרנות הפנסיה שבהסדר. הצעת התקציב מאשרת את חשיפת "גלובס" שלפיה קוצצה ההפרשה לפנסיה מ-3.8 מיליארד שקל ב-2014 לכ-2.7 מיליארד ב-2015. באוצר הכחישו כי הפחתת ההפרשות נובעת מרצון "לסגור את הבור" בתקציב, וטענו כי מדובר בהחזר של מקדמה ששולמה לקרנות בתקציב 2013.

תקציב
 תקציב