יו"ר איגוד המוניות: "עם אובר יהיו 600 מקרי אונס"

יהודה בר אור, יו"ר איגוד המוניות הארצי, השתתף בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" ותקף את אפליקציית אובר ■ מנכ"ל אובר יוני גרייפמן: "אם אובר תצטרף לשוק, לנהגי המוניות תהיה יותר עבודה"

"יש נהגי מוניות שקיבלו את המספר שלהם רק אחרי שנלחמו במלחמות ישראל", אומר יהודה בר אור, יו"ר איגוד המוניות הארצי בפאנל - "כלכלה שיתופית - הכוח עובר למשתמשי הקצה", בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". "נהגי המוניות קיבלו אותו כמו גיבורים והם ידעו שהמספר שלהם, זו הפנסיה שלהם. כל מי שרוצה מספר מונית, שיקנה אותו ב-247 אלף שקל".

בר אור התייחס לאיום מצד אפליקציית Uber המשמשת להזמנת מוניות, אבל גם, ובעיקר כשירות לתחבורה שיתופית, בה אנשים פרטיים משמשים כנהגים וגובים עליו תשלום. "הגיע הזמן שאובר יחזור לאירופה", מוסיף בר אור.

מירב מורן, סגנית עורך נדל"ן ב"גלובס" שהנחתה את המושב, שאלה את יוני גרייפמן, מנכ"ל אובר, האם הוא הולך לקחת פרנסה מעשרות אלפי נהגי מוניות?

"אנחנו עובדים ביחד עם הנהגים. נהג צריך לשלם 1,500 שקל בחודש עבור מספר למונית וגם כמה אלפי שקלים עבור השכרת רכב. מדובר בעלות שמגולגלת לנוסעים. ציבור הנוסעים יוכל להרוויח כסף בצורה הזו".

גרייפמן הוסיף, "אם אובר תצטרף לשוק, לנהגי המוניות תהיה יותר עבודה. עלות הנסיעה תהיה זולה יותר והיא תרד ב-40%. בזכות כך, יהיו קהלים שהיום נסיעה במונית יקרה להם, והם יתחילו להשתמש במוניות".

■ זה לא מסוכן לתת למישהו לא מורשה לנסוע ברכב?

"הנסיעה באובר מתועדת, אתה רואה את מספר הרכב, מי הנהג, תוכל לשתף את פרטי הנסיעה שלך מהנסיעה ויהיו גם בדיקות מחמירות שלנו". דבריו של גרייפמן נאמרו לרקע צעקות מהקהל, ממספר נהגי מוניות שטענו שנהגים יהיו מסטולים בזמן הנהיגה שלהם. בר אור גם הוסיף דברים משלו, "היו רק שני מקרים של אונס עם נהגי מוניות בישראל, עם אובר יהיו 600 מקרי אונס".

מ-Uber נמסר בתגובה לכך, כי "אובר היא הפתרון לבעיית הבטיחות, בעזרת סטנדרטים קפדניים של איתור ומיון נהגים. לצערנו, כנראה שהורדת יוקר הנסיעה מצד אובר גורמת להתבטאויות היסטריות שאינן עולות בקו אחד עם האמת".

בר אור הוסיף בהקשר לדבריו של גרייפמן. "כל מה שהוא אומר אין בזה אחיזת אמת למה שקורה בישראל. הוא מטעה את כולם, נהג מונית בקושי מגיע לשכר מינימום. הנהגים באובר לא ייקחו רק כסף בכרטיס אשראי, הם ייקחו במזומן ולא ישלמו מיסים.

אנחנו נבדקים על ידי משרד התחבורה, והוא (גרייפמן) רוצה לפקח על נהג מזדמן ולהפוך אותו לנהג מונית? יש את עמדת משרד התחבורה שאומרת שלא יאפשר הסעות של ציבור פרטי. התקשורת היא אשמה שהיא נותנת במה לאנשים כאלו".

כלכלה שיתופית

המושב עסק גם בנושא אתרים של כלכלה שיתופית, כמו שירות אייר בי אנד בי, המאפשר השכרת דירות של אנשים פרטיים עבור תיירים. "אני לא נגד דירות או חדרים להשכרה. תחרות זו דבר טוב", אומר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל. "אני לא יושב פה כוועד הבית, בבניין ששמונה דירות, ששתי דירות מושכרות כל יום למישהו אחר. יש היום מלונות בתל אביב שהתאימו את עצמם לעולם של אייר בי אנד, והם מציעים לובי קטן וחדרים רגילים והם מתבססים על המסעדות מסביב ולא רק על השירותים שלהם".

עוד מוסיף גונן, "לא יעזור כלום, אם רוצים שתל אביב תהיה עיר עם דימוי של עיר תיירות ויבואו תיירים, אז צריך לדעת, שמי שמשקיע במיצוב של העיר, זה בתי המלון. אני בעד תחרות על בסיס שווה. לא יכול שמלונאי משקיע סכומי כסף גדולים מול כלכלה שחורה, ללא דיווחים למס הכנסה".

רועי זיו, מייסד שותף Tellavista, חברה המציעה רשת חברתית להשכרת דירות לאנשים. "אני מסכים עם כל הדברים שגונן אמר. אני חושב שצריך להסדיר את נושא דירות הנופש. לצערנו הרגולטור לא טיפל בזה, כבר היו לנו פגישות בנושא.אנחנו לוקחים את המשאב המבוזבז של דירות נופש של תושבי חוץ ומייצרים להם דיירים".

הלה אורן, מנכ"ל עיר עולם ותיירות השתתפה גם היא בדיון. "עיירית תל אביב אומרת שמספר בתי המלון עלה ב-2,000 חדרים בשנים האחרונות, מספר דירות הנופש עלה. צריך לגבש כללים ומדיניות. בו נגדיר לעצמנו אם אנחנו רוצים כלכלה שיתופית. כאשר אנחנו חושבים על תל אביב כמטרופלין, אנחנו צריכים לחשוב על התושבים שלנו וגם על התיירים".

מודלים של שיתוף כלכלי

אופיר אביגד, יזם חברתי, מייסד שיפט הציג את הפרוייקט שלו בתחום. "זה מדהים איזו מהפכה הטכנולוגיה מייצרת, וכמה דברים ניתן לעשות בין החיבור של האנשים. אני שותף בחברת שיפט, אנחנו משרד קרייאטיב שעובד רק עם חברות שעוזרות לסביבה. העבודה שלנו זה לשמוע סיפורים מדהימים. עשינו אירוע לפני מספר חודשים, אירוע להרכבה של פרויקטים לאנשים עם מוגבלויות, למשל, ייצרו באירוע כובע שגורם לו לרטוט ברגע שהוא מתקרב לקיר. מוצר שמתאים לעיוורים".

עדי בירן, מנכ"לית משותף Splacer, אדריכלית של שטחי נדל"ן לאירועים ולאירוח רב משתתפים. פלטפורמה של שיתוף חללים. "החברה הוקמה לפני מספר חודשים. ההבנה שכל כך הרבה מקומות יושבים ריקים, מביאים את הצורך למערכת שאנחנו מייצרים. האוכלוסיה גדלה והמקומות נעשים קטנים יותר. תוך כדי כך, אנחנו מבינים את הצורך במערכות שיתוף שעוזרות לנו להוריד את העלויות. אנחנו מציעים מקום במשך היום להתכנסות ואירועים. אנחנו מרוויחים 15%. אנחנו הצענו דירה של בחורה למפגש מנהלים של אנקורי במקום שישכירו חדר באולם או בכיתה".

בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל, "אנשים שהכי פעילים בכלכלת שיתוף, הם אנשים צעירים עם ערכים של ערבות הדדית. אנחנו רוצים לייצר קהילה ולעזור לאנשים להצליח בעסקים. אין אצלנו התחייבות, לוקחים משרד לפי מספר העובדים. לוקחים מקום עם שתי שולחנות ואחרי חצי שנה גדלים ל- 5 שולחנות. אנחנו קוראים לזה פלטפורמה של יוצרים. אנחנו לוקחים בניינים במקומות אטרקטיביים והופכים אותם לבניינים מדהימים. יש לנו כרגע בניין אחד בתל אביב בדובנוב 7 ובקרוב גם בהרצליה. הטכנולוגיה זו האפליקציה שמפעילה את הבניינים. אנחנו מאפשרים לאנשים לפגוש את הסטארטאפים האחרים, כי בשולחן שקרוב אליך יושב סטארט אפ אחר.אנחנו מצליחים בגלל שאנחנו משנים את צורת העבודה של האנשים".

יונתן גדיש, מנכ"ל Car2Go, מיזם כלי רכב שיתופי, הפעיל בעיר בתל-אביב, אמר כי "אנחנו חיים בתקופה בה יש רכב בכל בית, שזה יוצר גם צרות, כמו בעיות זיהום, עלויות אחזקה ופקקים. אלו בעיות שעולות כסף. פה בארץ, בשנת 2020 צפוייה להיות לזה השפעה בחיי היום יום, כמו זמן ההגעה לעבודה. זה מדאיג. אנחנו בישראל במקום די מכובד מבחינת רמת הזיהום לעומת מדינות אחרות בעולם. אם מסתכלים על סין, יש ימים שלמים של זיהום. זה קשור אלינו, כי הרכב הוא אחד המשאבים שאנחנו הכי לא משתמשים בו. משתמשים בו שעה ביום ובנאדם אחד. למה לא לנצל אותו בצורה שיתופית? אני יכול היום להצמיד כרטיס מגנטי לשמשת הרכב ולנסוע. מכונית לפי שעה עם חניה ליד הבית, התשלום הוא לפי מספר השעות והק"מ שהשתמשת ברכב ללא תשלום נוסף על הדלק. הבאנו את זה לפני 6 שנים לארץ. שיתוף מכוניות הוא מאוד ירוק, כי אנשים לוקחים את זה כתחליף לרכב פרטי. רכב שלנו מפנה 10 עד 15 מכוניות על הכביש".

ברק גולדשטיין, שותף ומנכ"ל TerraLab, אמר כי "אנחנו קרן שמשקיעה במיזמי אימפקט שתורמים לאיכות הסביבה. אנחנו רוצים גם להרוויח כסף וגם לתרום לסביבה. מבחינת סוגי השקעות יש בחברות שהוצגו כאן סיבות שונות להשקעה".