מה בין בחירות לכנסת, כלכלה ותיק ההשקעות שלכם

פעילי שוק ההון מעדיפים תנאים של ודאות, והבחירות הקרובות מביאות איתן שאלות רבות באשר לעתידה הכלכלי של המדינה

בחירות 2013 / צילום: רויטרס
בחירות 2013 / צילום: רויטרס

פיזור הכנסת ה-19 וההחלטה על בחירות מוקדמות, אשר יתקיימו ב-17 במארס 2015, מסמלים למעשה את תחילתה של תקופה משמעותית אשר טומנת בחובה סכנה כלכלית. תקופה זו מכונה בשם "כלכלת בחירות", ולרוב יש לה השלכות שיש לקחת בחשבון, הן על הכלכלה והן על שוק ההון.

כלכלת בחירות היא למעשה מדיניות מרחיבה של הימנעות מצמצום סובסידיות, העלאות שכר ועוד, שנוקטת הממשלה בתקופה שלפני בחירות. ראשי המפלגות פועלים ללא לאות לקנות את קול הבוחרים, באמצעות העברת חוקים ורפורמות חדשות לרווחת הציבור, בכדי שאלו יזכרו זאת בבואם להצביע בקלפי.

לרוב, הביטוי של כלכלת בחירות במונחי החשבונאות הלאומית יצוף תוך גידול בהיקף הצריכה הציבורית, או גידול בהיקף הצריכה הפרטית המתאפשר לאור הפחתה של מסים ישירים או עקיפים.

מדיניות כלכלת הבחירות תקעה יתד כבר בתקופת קום המדינה, והיא חיה ובועטת עד היום. ברבות השנים מדיניות זו התפתחה והתאימה את עצמה לצו השעה. כך למשל, בתקופת הצנע של שנות ה-50 פעלו לשיפור נזילות המשק במטבע החוץ, בשנות ה-60 סללו כבישים חדשים, בשנות ה-80 בוטל "המחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, וב-2005 הוחלט על הורדה במיסוי על רכישת כלי רכב חדשים.

בשנים האחרונות הופכת כלכלת הבחירות למתוחכמת יותר. הפוליטיקאים, שעומדים בפני האתגר הגדול של משיכת המצביעים אליהם, מבינים שעליהם לפעול בצורה שלא תעורר את חשדו של ציבור המצביעים, אשר מרים גבה בחשדנות לכל רפורמה שבאה לשרת את טובתו. כמובן שגם התקשורת דואגת לבחון ולבדוק את הבטחות המועמדים השונים.

דוגמאות אקטואליות למהלכים אשר עלולים לעורר חשד ולהיכנס למשוואת כלכלת בחירות, הן הצעת ראש הממשלה לפטור ממע"מ על מוצרים שנמצאים בפיקוח מחירים, או מהלך העברת סכום של 200 מיליון שקל למימון התנחלויות (אשר הובא לאישור מזורז של ועדת הכספים). שני המהלכים צצו, אגב, בסמוך ליום פיזור הכנסת. נזכיר, כי בחוק קיימת התייחסות לתקופה הסמוכה לבחירות, ועל פיה החלטות תקציביות משמעותיות טעונות את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

בסופו של דבר, מטרת כלכלת הבחירות היא לספק תועלת לציבור בטווח הקצר, לעתים גם על חשבון הטווח הארוך.

לאור כך, ניתן כמובן להתווכח לגבי מידת האפקטיביות של כלכלת הבחירות על הפופולריות של פוליטיקאי המוביל מהלכים שכאלו.

האפיקים המושפעים

להכרזה על הליכה לבחירות ופיזור הכנסת, כמו גם לכלכלת בחירות באופן כללי, השלכות על הכלכלה המקומית, ובוודאי שגם על שוק ההון. באופן כללי, פיזור הכנסת בטרם עת בכל קדנציה אינו דבר בריא, שכן תהליכים ארוכי טווח במשק, דוגמת השקעה בתשתיות, עלולים להיפגע; שרים עלולים, אם כך, להעדיף פרויקטים קצרי טווח, שעליהם הם יוכלו לגזור קופון פוליטי כבר בתקופת כהונתם.

אחד המהלכים המרכזיים, שניסתה להוביל הממשלה הנוכחית, הוא הפחתת מחירי הדירות באמצעות תוכנית מע"מ 0% ויוזמת מחיר מטרה. ההבטחות שפוזרו נדחו לפתחה של הממשלה הבאה, במקרה שזו אכן תמשיך בקו המדיניות של הממשלה הנוכחית. לא מן הנמנע, שחלק מאותם זוגות צעירים שתלו תקוות בממשלה האחרונה "ירדו מהגדר" ויזרימו ביקושים לשוק הדירות למגורים, והדבר יביא להערכתנו לעליית מחירי הדירות כתוצאה מהגידול בביקושים. נזכיר, כי מבחינה היסטורית, קיים מתאם חיובי בין מחירי הדירות למחירי השכירות, המהווים כ-26% ממדד המחירים לצרכן - ועל כן הדבר עשוי להוביל לעלייה גבוהה יותר במדד המחירים לצרכן.

אפיקי השקעה נוספים המושפע מהבחירות הקרובות, הם המט"ח והאג"ח הממשלתיות. פעילי שוק ההון והמשקיעים הזרים מעדיפים באופן כללי תנאים של ודאות על פני תנאים של חוסר-ודאות. אין ספק כי בעת פיזור הכנסת גדל רכיב חוסר-הוודאות באשר להרכב הממשלה הבא, ואין מידע לגבי אמינותה הפיסקלית ורצונה של הממשלה הבאה לשמור על אחריות תקציבית המהווה בסיס לאמון המשקיעים.

הדבר בא לידי ביטוי בתשואות האג"ח הממשלתיות, שעלו בשבועות האחרונים. בגזרת המט"ח, להערכתנו, משקיעים זרים עלולים להקטין חשיפה לשוק המקומי כתוצאה מהגידול בחוסר-הוודאות, ובכך יתרמו להמשך התחזקות סל המטבעות מול השקל. מהלך זה צפוי להתעצם על רקע הודעת חברת הדירוג פיץ', באשר להורדת תחזית הדירוג של מדינת ישראל מרמה חיובית ליציבה.

בהקשר התקציב נציין, כי בהיעדר תקציב חדש, צפויה חלוקה של 1/12 מתקציב 2014 מדי חודש, כך שעד למועד הרכבת הקואליציה החדשה לא קיים צפי לגידול משמעותי בהיקף הגירעון. היקף הגירעון בשנת 2014 צפוי לעמוד על כ-3%, ויחס החוב-תוצר| של מדינת ישראל צפוי לעמוד בסוף שנת 2014 על כ-67.4%. קיומן של כלכלת בחירות וממשלה עתידית פזרנית - אם תקום כזו - עלולים להערכתנו להוביל לעצירת תהליך ארוך הטווח של ירידת יחס החוב-תוצר (ראו גרף), וכן לפגיעה בדירוג החוב של מדינת ישראל.

*** הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

סוף לתהליך הארוך של הורדת יחס החוב
 סוף לתהליך הארוך של הורדת יחס החוב

צרו איתנו קשר *5988