מהלך הבנק המרכזי - ניסיון אחרון לעצור התמוטטות הרובל

‎‎מהומה שררה היום (ג') בשווקים ברוסיה אחרי העלאת הריבית הדרסטית של הבנק המרכזי הרוסי בשעת לילה מאוחרת, בפעולת חירום, ל-17%.

הרובל התאושש תחילה ביותר מ-8% ל-58.40 רובל לדולר אמריקאי בעקבות העלאת הריבית בלא פחות מ-6.5%, ובכך מחק יותר ממחצית מירידתו אתמול בשיעור 10% מול הדולר - הירידה התוך-יומית התלולה ביותר מאז המשבר הפיננסי ב-1998. אך ההתאוששות הייתה קצרה, ובשעות הצהריים חזר הרובל למסלול הקריסה ואיבד 8% ל-70 רובל לדולר.

הבוקר מיהרו המשקיעים למכור מניות רוסיות, ומדד ‏RTS‏ של המניות שנסחרות בדולרים צנח ביותר מ-15% בבורסת מוסקבה. נפט מסוג ברנט המשיך להיחלש, עם ירידה של 1.9% ל-59.88 דולר לחבית.

אתמול כאמור העלה הבנק המרכזי הרוסי את הריבית המוניטרית העיקרית שלו מ-10.5% ל-17%, חמישה ימים בלבד אחרי ההעלאה האחרונה וכמה שעות אחרי הצניחה היומית הגדולה ביותר של הרובל מאז 1998. לפי הבנק, ההחלטה נבעה מן הצורך "להגביל את סיכוני הפיחות והאינפלציה, שהתחזקו משמעותית לאחרונה".

בתחזית הקודרת ביותר שהבנק המרכזי פרסם לכלכלה המקומית נאמר שהמדינה עלולה לסבול מנסיגה של 4.5% עד 4.7% בתמ"ג שלה בשנה הבאה, אם מחירי הנפט יישארו ברמה של 60 דולר לחבית.

יחד עם העלאת הריבית, הודיע הבנק המרכזי גם על הרחבת מכרזי מכירת המט"ח שלו מ-1.5 מיליארד דולר ל-5 מיליארד דולר, בניסיון לספק נזילות לבנקים במדינה, שנאבקים במחסור בדולרים.

"זה לא יספיק"

‏סוחרי מט"ח ואנליסטים בניו יורק מתארים את המהלך של הבנק המרכזי ברוסיה כניסיון אחרון לעצור את דהירת הרובל כלפי מטה.

‏אלא שהתנודתיות בשווקים משקפת את ספקנות המשקיעים שהפעולה האגרסיבית של הבנק המרכזי הרוסי תייצב את הרובל לפרק זמן ממושך, בייחוד לנוכח האיום בסנקציות בינלאומיות נוספות והמשך ירידת מחיר הנפט. ‏"על רקע הסיכונים הגיאופוליטיים והמשך פערי ההיצע והביקוש בשוק המט"ח, אנחנו מאמינים שזה אולי לא יספיק כדי לחולל היפוך מתמשך במחירי הנכסים המקומיים. היפוך כזה מחייב, להערכתנו, הקלה ברורה של העיצומים ונזילות משופרת בשוקי המט"ח", אמר רוברט ברג'ס, אנליסט בדויטשה בנק. הוא הוסיף כי האינפלציה במשק הרוסי, העומדת כעת על 9.1%, עלולה לעלות לרמה דו ספרתית.

‏לארס כריסטנסן, אנליסט בדנסקה בנק, אמר שכל עוד ימשיך מחיר הנפט לרדת, לבנק המרכזי יהיה קשה לייצב את הרובל. הוא הוסיף שהעלאת הריבית מציינת את "שינוי הכיוון החשוב הראשון" במדיניות הבנק המרכזי מהאסטרטגיה שהוא אימץ לאחרונה, של ניוד מלא של הרובל.

‏האתגר של קובעי המדיניות ברוסיה הוא עדין במיוחד. ריבית גבוהה עשויה לצמצם את סיכוני האינפלציה ולייצב את המטבע שאיבד השנה כמחצית מערכו, אך מדיניות מוניטרית הדוקה מאוד מאיימת להחריף את ההאטה הכלכלית שנגרמת עקב צניחת מחירי הנפט, העיצומים והמתיחות הגיאופוליטית סביב אוקראינה.

‎‎ירידה של 50%

‏‎‎הרובל נסחר בתחילת השנה בכ-31 לדולר, ואיבד מאז כ-50% מערכו, על רקע צניחת מחירי הנפט הגולמי בעולם, עיצומי המערב על רוסיה והמתיחות הגיאופוליטית סביב אוקראינה.

‏שנים של מדיניות תקציבית זהירה וצבירת יתרות מט"ח של 400 מיליארד דולר אפשרו לרוסיה להימנע ממשבר פיננסי כללי עד כה, אך קריסת הרובל מעיקה מאוד על בנקים וחברות שצברו חובות חיצוניים בהיקף של מעל 600 מיליארד דולר. רק חלק קטן מהחוב הזה ניתן למיחזור, מפני שעיצומי המערב חסמו את גישת הלווים הרוסים לשוקי ההון בארה"ב ובאירופה. ‏

העלאות ריבית אגרסיביות הן תופעה לא נדירה בשווקים המתעוררים, כאשר בנקים מרכזיים חייבים להגן על מטבעות שלהם מפני פיחותים מהירים. בינואר השנה העלתה טורקיה את הריבית על הלוואות ל-24 שעות של הבנק המרכזי מ-7.75% ל-12%. ברזיל העלתה את ריבית הפריים שלה ל-45% במארס 1999 בעקבות קריסת הריאל שלה ב-40%. ‏

קריסת הרובל מול הדולר השנה הפכה אותו למטבע החשוב בעל הביצועים הגרועים בעולם, לפני הגריבנה האוקראינית, שנחלשה פחות ממנו. סוחרים במוסקבה מסרו שהבנק המרכזי התערב כמה פעמים במסחר במט"ח אתמול (ב'), בכל פעם למשך כמה דקות, בניסיון לייצב את הרובל.

במוסקבה עוררה קריסת הרובל זיכרונות מימי המשבר הכלכלי בשנות ה-90, לאחר שכמה בעלי חנויות הרימו ידיים, ויתרו על הניסיון לעדכן את המחירים ברובלים וחזרו לנוהג של תיוג מחירים ב"יחידות על תנאי" - כינוי לדולרים.