הצניחה בשער המטבע הרוסי, הרובל, מורגשת היטב גם בשוק התיירות הרפואית בישראל, שממילא ספג מספר מכות בשנה האחרונה. בתי החולים בארץ מוכרים לתיירים מרוסיה שירותים בדולרים, והמשמעות היא שעבור התיירים המחיר הכפיל את עצמו בזמן קצר. רוב רובם של המטופלים מרוסיה הם בני המעמד הבינוני, שבמקרים רבים אף נוטלים הלוואות לצורך הטיפול הרפואי והשהות בישראל, ומי שבכל זאת מגיעים עדיין הם מיעוט בעלי אמצעים ואוליגרכים. 65% מהתיירים הרפואיים בישראל מגיעים מרוסיה וכ-15% נוספים מאוקראינה, שנמצאת גם היא במשבר, כך שההשפעה על השוק הישראלי מוגדרת היום אקוטית.
בדיקת "גלובס" מעלה, כי ההכנסות מתיירות רפואית צנחו בשנה החולפת בכ-40%, והמשך המשבר הכלכלי ברוסיה צפוי לחזק את המגמה. "הירידה בהכנסות החלה בתחילת השנה אחרי שתחקיר 'עובדה' על הרופאים באיכילוב שודר ברוסיה ועשה שם הרבה הדים", מספר גורם מרכזי בשוק התיירות הרפואית. "זה המשיך עם הקשיים של הרגולטור בישראל, עם המשבר באוקראינה והמהלכים הצבאיים של רוסיה שם, ואם זה לא מספיק אז גם אצלנו הייתה מלחמה בקיץ. הרי אם אני אגיד לך לעבור טיפול רפואי בקוסובו, אתה תיבהל למרות שעברו 17 שנים מאז המלחמה שם, אז תאר לעצמך מה חושבים עכשיו על ישראל 3 חודשים אחרי צוק איתן".
לדברי דני אנגל, סמנכ"ל השיווק של אסותא, ישנם מספר צעדים נוספים שבהם נקט לאחרונה השלטון הרוסי, שהקשו עוד יותר על שוק התיירות הרפואית. "הממשלה הרוסית מגבילה יציאה של עובדי ציבור לקבלת טיפולים רפואיים מחוץ למדינה, ובנוסף היא מגבילה העברת כספים לחו"ל. במקביל, קיים איסור חדש על פרסום תיירות רפואית באתרי האינטרנט ברוסיה, כך שנשאר לנו רק אלמנט של 'קידום אתרים' במתחרה הרוסי של גוגל. דווקא בנובמבר האחרון התחלנו להרגיש התאוששות בשוק הזה אחרי שנה קשה, ואז קיבלנו 'בום' בבת אחת. אנחנו ממש מרגישים את זה". לדברי אנגל, ההכנסות מתיירות רפואית בישראל נאמדות ב-1.25-1.5 מיליארד שקל בשנה, כאשר מתוכם מיליארד שקל הכנסות מפעילות רפואית נטו.
גם בתי החולים הציבוריים בישראל הרגישו היטב את המשבר ברוסיה, ודיווחו לאחרונה כי הפגיעה בהכנסות מתיירות רפואית היא אחת הסיבות להעמקת הגירעונות שלהם. בתאגיד הבריאות של תל השומר, שאחראי לפעילות התיירות הרפואית בבית החולים, כתבו לאחרונה במפורש במכתבי הפיטורים שנמסרו לשמונה רופאים המועסקים בתאגיד, כי הפגיעה בתיירות הרפואית היא בין הגורמים המרכזיים שהביאו לפיטוריהם.
עבור אזרחי רוסיה יש שני יעדים מרכזיים לתיירות רפואית: גרמניה וישראל. גרמניה נחשבת כמי שמציעה שירות איכותי יותר, אך במחיר מעט גבוה יותר ועם מגבלה משמעותית - צורך בהוצאת ויזה. היתרון היחסי של ישראל הוא גם במחיר, גם בהיעדר דרישה לוויזה ובעיקר נוכח העובדה שרבים מהצוותים הרפואיים דוברי רוסית. שחקניות שוליות יותר עבור התיירים הרפואיים מרוסיה הן אוסטריה, שווייץ, טורקיה ודרום קוריאה. "העובדה שיש לנו מערכת בריאות שכולה דוברת רוסית היא יתרון עצום, שיעזור לנו להתגבר על התקופה הזו", סיכם אחד הגורמים בענף.
בבתי החולים ובשוק התיירות הרפואית בישראל כולו נשמו לאחרונה לרווחה, לפחות זמנית, עם ההתפטרות של שרת הבריאות יעל גרמן וההחלטה ללכת לבחירות. זאת, לנוכח הרפורמה שגרמן התכוונה להעביר במסגרת אימוץ המלצות הוועדה הציבורית שבראשה עמדה ("ועדת גרמן"). בין היתר המליצה הוועדה להגביל את היקף פעילות תיירות המרפא במחלקות עם שיעורי תפוסה גבוהים, לבטל את הפטור של אסותא ממע"מ על אשפוז תיירי מרפא ולהטיל על כלל בתי החולים מס בגובה 15% בגין ההכנסות מתיירות מרפא. בין היתר, הומלץ להסדיר את הענף כך שהתייר הרפואי ישלם ישירות לבית החולים ולא לסוכנים (ביה"ח הוא שישלם עמלה לסוכן) - המלצה שאמורה הייתה דווקא לשפר את השירות לתיירים ולמנוע מקרים מביכים עם תהודה שלילית לישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
