אחרי 54 שנים של נתק: ארה"ב וקובה מחדשות את היחסים

אובמה הודיע הערב על חילופי שגרירים בין שתי המדינות ■ הדחיפה האחרונה למהפך היתה שחרורו של יהודי אמריקאי, אלן גרוס, שנדון בקובה ל-15 שנות מאסר על ריגול למען ארה"ב

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הודיע הערב (ד') כי ארה"ב מחדשת את יחסיה הדיפלומטיים עם קובה וכי היא תפתח שגרירות בהאוואנה, במקביל לפתיחת שגרירות קובנית בוושינגטון. נשיא קובה, ראול קאסטרו, יצא בהכרזה דומה בנאום לעמו. האמברגו האמריקאי על קובה לא יוסר בשלב זה מפני שהסרתו טעונה אישור של הקונגרס. את הדחיפה האחרונה למפנה ההיסטורי נתן שחרורו של יהודי אמריקאי, אלן גרוס, בן 65, שנדון בהאוואנה ל-15 שנות לאחר שנמצא אשם בריגול למען ארה"ב. הוא שוחרר הבוקר מכלאו, לאחר שריצה חמש שנות מאסר, וכבר נחת בבסיס אנדרוז, ליד וושינגטון, ואוחד עם משפחתו.

גרוס היה קבלן משנה של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (AID), זרוע של הסטייט דיפרטמנט. הוא נעצר בדצמבר 2009 כאשר ניסה להתקין ציוד אינטרנט במרכז של הקהילה היהודית הקטנה בהאוואנה, כדי לאפשר ליהודים המקומיים לקיים תקשורת מקוונת, שתעקוף את מחסומי הצנזורה הקובנית. חברה שבשליטת גרוס קיבלה מ-AID חוזה בשווי שישה מיליון דולר להתקנת ציוד אינטרנט במקומות שונים בעולם. הוא נעצר במהלך ביקורו החמישי באי. גרוס הואשם בריגול ובמשפטו טענה הקטגוריה שממשלת קובה רואה בתכניות של AID מאמצים בלתי חוקיים של וושינגטון לחתור תחתיה.

ממשל אובמה שחרר הערב פרטים על שרשרת האירועים שקדמה להתפתחות הדרמטית. מתברר שב-18 החודשים שחלפו קיימו וארה"ב וקובה דיונים קדחתניים במאמץ להביא לשחרורו של גרוס על רקע הרעה חמורה במצב בריאותו שהתחוללה במהלך כליאתו בקובה. הוא התעוור בעין אחת ומשקלו פחת בעשרות ק"ג. הוא קיים שביתת רעב בת תשעה ימים באפריל ואמר לקרובי משפחתו כי בדעתו להתאבד. היו אף ידיעות שהוא נפרד ממשפחתו הקרובה בשיחת טלפון. קובה היתה מעוניין לשחרר את גרוס בגלל חשש שמותו בכלא בהאוואנה היה חושף את המשטר לבעיה גדולה של יחסי ציבור. בה בעת רצתה קובה לסחוט תמורה מרבית תמורת השחרור.

וכך, בעסקת חבילה, הסכימה ארה"ב לשחרר שלושה מרגלים קובניים, שהיו כלואים מאז 2001. קובה שחררה והחזירה לארה"ב מרגל אמריקאי שהיה כלוא באי 20 שנה, נוסף לגרוס. משטר קאסטרו שחרר גם 53 אסירים פוליטיים קובניים, שבשמותיהם נקבה משלחת ארה"ב לשיחות. חומר רקע של הבית הלבן מדגיש, כי שחרורו של גרוס אינו מוגדר רשמית כחלק מעסקת חילופי השבויים אלא כשחרור מסיבות הומניטריות.

יחד עם זאת, גרוס היה רק רכיב אחד בפאזל המורכב של יחסי וושינגטון - האוואנה. אובמה הודיע כבר בתחילת נשיאותו שברצונו להביא לנורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות, אך גרעין קשה של גולים קובניים, שמתגוררים באזור מאיימי, התנגד לכל יזמת פיוס וזכה בתמיכה של מחוקקים היספניים משתי המפלגות.

המגעים בין ארה"ב לקובה נערכו בעיקר בקנדה והאפיפיור פרנציסקוס העניק להם את ברכתו. שיחת טלפון בת 45 דקות בין אובמה לקאסטרו, אמש, חתמה את המגעים. זה היה המגע הישיר הראשון מזה 53 שנים בין מנהיגים של שתי המדינות. אובמה ןקאסטרו הסכימו לשים קץ לעוינות ולנקוט צעדים שיביאו לנורמליזציה הדרגתית ביחסים. אובמה הגדיר זאת, בנאום משודר מהבית הלבן, כמהלך חדש שנועד להעצים את העם הקובני.

במאמץ להצדיק את המהפך, אמר אובמה, כי ברור שעשרות שנות בידוד שכפתה ארה"ב על קובה לא הצליחו להביא לצמיחת מדינה "דמוקרטית, משגשגת ויציבה" באי. "איננו יכולים להמשיך לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות", אמר הנשיא. "הנסיון להביא לקריסת קובה אינו משרת את האינטרסים של ארה"ב או של העם הקובני". הוא הדגיש, כי וושינגטון אינה מצפה שקובה תשנה את מדיניות החוץ שלה, שבודאי תתנגש לא פעם עם זו של הממשל, אך ארה"ב תנצל את ערוץ התקשורת החדש שיתמסד עם פתיחת השגרירויות כדי לדחוף את הממשלה בהאוונה לשפר את מצב זכויות האדם במדינה.

יחד עם השחרור ההדדי של האסירים וההכרזה על חידוש היחסיים הדיפלומטיים, הודיע אובמה על שורת צעדים נוספים שיעודדו נורמליזציה בין שתי המדינות:

■ תחילת הליכים למחיקת קובה מרשימת המדינות שתומכות בטרור.

■ שינוי רגולציות של משרדי האוצר והמסחר כדי להקל על העברות כספים מארה"ב לקובה, מתוך כוונה לאפשר לאזרחי המדינה לקנות רכוש פרטי ולחזק את אושיות החברה האזרחית באי.

■ התרת רוב האיסורים על נסיעות של אזרחי ארה"ב לקובה, אם כי בשלב זה טרם הותרה תיירות פרטית לאי.

■ הגדלת שווי היבוא האישי של מבקרים אמריקאיים חוקיים בקובה, מ-100 דולר ל-400 דולר לביקור, צעד שיתן כנראה תנופה לתעשיית הסיגרים הקובנית.

■ מאמצים חדשים שיחשפו את העם הקובני לתקשורת גלובלית.

היחסים הדיפלומטיים בין ארה"ב לקובה נותקו בינואר 1961 בעקבות עלייתה לשלטון של הממשלה הקומוניסטית בראשות פידל קאסטרו. קובה הוכנסה לרשימת המדינות התומכות בטרור ב-1982. במשך שנים ראתה ארה"ב בקובה איום קיומי ודלת אחורית לחדירת בריה"מ לאמריקה הצפונית. זה היה הרקע למשבר הטילים שמוסקבה חתרה להציב באי ב-1961, בתקופת נשיאותו של ג'ון קנדי, שכמעט חולל מלחמת עולם שלישית.