"במקום פיקוח על הגז - הצמדה למחיר בחו"ל"

רשות החשמל מתנגדת להטלת פיקוח על הגז הטבעי, ומציעה מנגנון שיחשוף את מחירי הגז בהסכמים למחירי גז בשווקים תחרותיים, כך עולה ממכתב ששיגרה יושבת ראש רשות החשמל אורית פרקש הכהן לראש הממשלה בנימין נתניהו, כממלא מקומו של שר האוצר.

במכתב מסבירה פרקש הכהן כי היא מסתמכת על חוות דעת של מומחה בינלאומי הקובע כי פיקוח מחירים אגרסיבי "עלול להרתיע משקיעים במאגרי גז נוספים". יישום המודל שמציעה הרשות במחירים הנהוגים בשווקים הזרים היום היה מוריד את מחיר הגז של תמר ל-4.3-4.5 דולר ליחידת חום (mmbtu) לעומת 5.7 דולר כיום. להערכת פרקש הכהן, שינוי הסכמי הגז בהתאם לנוסחה שמציע היועץ יניב חיסכון בהיקף עשרות מיליארדי שקלים לציבור עד 2030.

נוסחת הצמדה דומה לנוסחה שמעלה היועץ כעת הוצעה בעבר על ידי ספקי הגז בעצמם, אך נציגי המדינה וחברת החשמל במו"מ לחתימת הסכם הגז בין הצדדים ב-2012 דרשו להחליפה בנוסחה שתהיה מבוססת על הצמדה למדד המחירים לצרכן האמריקאי, על מנת להבטיח יציבות מחירים. המכתב ששיגרה פרקש הכהן נועד "לייצר חשיבה בממשלה" ערב קבלת ההחלטה בוועדת הפיקוח על המחירים של האוצר האם להטיל פיקוח על מחירי הגז הטבעי.

מכתבה של פרקש הכהן מצטרף לחוות דעת שפרסם השבוע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט ובו הוא קורא להקמת רגולטור-על לטיפול במשק הגז של ישראל ומזהיר כי שליטתו של גורם פרטי (חברת נובל אנרג'י וקבוצת דלק) במאגרי הגז מהווה "ריכוז עוצמה ברמה הכלל-משקית שיכול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות במשק".

למכתבה צירפה יו"רית רשות החשמל חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ האיטלקי סרג'יו אסקרי, מומחה לשווקי גז טבעי מבית הספר לרגולציה בפירנצה ובעל ניסיון רב בייעוץ לגופים בנושאי אנרגיה. היועץ דוחה כאמור את האופציה של קביעת מחיר מקסימלי לגז על בסיס חישוב עלות ורווח יזמי (קוסט פלוס) וממליץ במקומה על "התערבות מאוזנת יותר בהסכמי הגז הקיימים באמצעות מנגנון שמקשר אותם לשווקי גז תחרותיים בעולם הרלוונטיים לישראל". היועץ קובע כי הצמדה כזו "תבטיח איזון ראוי בין אינטרס הציבור לבין אינטרס ספק הגז לתשואה נאותה תוך אי פגיעה במשיכת מתחרים חדשים בתחום קידוחי הגז". ההצעה שעליה ממליץ היועץ כוללת קביעת מחירי רצפה וגג במטרה לספק הגנה לספק הגז ולצרכנים בהתאמה.

ל"גלובס" נודע כי מחיר הרצפה במודל שמציע אסקרי מוערך בכ-3 דולר ליחידת חום בעוד שמחיר התקרה נע סביב 5.9 עד 6 דולר ליחידת חום. השווקים שאליהם יוצמד מחיר הגז הם דרום אירופה המקבלת גז מצפון אפריקה וצפון מערב אירופה המקבלת את מרב הגז שלה, והמזרח הרחוק המחיר שיקבע אמור לבטא את מחיר הגז ליצוא לצרכנים בשלושת השווקים הללו על בסיס שיטת ה-Netback כלומר מחיר שיבטיח החזר השקעה בניכוי עלויות הקמת התשתית לשינוע הגז למדינת היעד. ברשות החשמל מציינים כי כל הוזלה של דולר במחירי הסכמי הגז תתורגם להוזלה של 1-1.5 מיליארד שקלים לצרכנים, זאת כיוון שההיקף הכספי הכולל של הסכמי הגז של השוק הישראלי מגיע לכ-200 מיליארד שקל במצטבר ב-20 השנים הקרובות.

בנוסף להתערבות במחיר החוזי מבקשת רשות החשמל להפחית את גובה ה-Take or Pay או ההתחייבות של צרכני הגז לשלם על חלק מינימלי מכמות הגז הנרכשת - גם אם לא יצרכו את מלוא אותה כמות. ברשות טוענים ששיעור ה-ToP בהסכמים של תמר עלה בהדרגה מאז 2009 והגיע לאחרונה ל-80%.

התערבות במחיר החוזי של הסכמי הגז חתומים נחשבת לצעד חריג שעשוי לגרור תביעות מצד המשקיעים הקיימים ולהרתיע משקיעים זרים מכניסה לשוק הגז הישראלי. הסכמי הגז של תמר מוצמדים לדולר ולמדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) בתוספת מנגנון שמוסיף אחוז אחד למחיר הבסיס במשך שמונה השנים הראשונות לקיום ההסכם ומפחית אחוז אחד למשך יתרת תקופת ההסכם. המנגנון הזה שמבטא עלייה שנתית במחיר הגז של כ-2.5% (מעבר לשינויים בעשרי החליפין) נקבע לראשונה בהסכם שנחתם בין תמר לחברת החשמל. ההסכם אושר ב-2012 בתום בחינה ממושכת של רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים.

מרשות החשמל נמסר בתגובה כי "רשות החשמל נותרה עקבית בעמדתה בחודשים האחרונים כי לאור תמונת המצב הבעייתית המסתמנת מהסכמי הגז שמונחים לאישורה, הרי שכל עוד לא מטפלת הממשלה ביצירת תחרות אפקטיבית בתחום אספקת הגז לישראל, אין מנוס מהתערבות בהסכמי הגז לטובת הציבור. יו"ר הרשות הצהירה כי על ההתערבות הנדרשת בהסכמי הגז להיעשות בשכל, וכי היא תדרוש גמישות ויצירת מנגנונים שיאזנו בין הרצון לפתח את מאגרי הגז לבין האינטרס הציבורי. בהיעדר תחרות יש להתערב באופן מיידי בהסכמי הגז בישראל. גם בסוגיית הצמדת הסכמי הגז למדד המחירים לצרכן בתוספת אחוז, הביעה הרשות את הסתייגותה עוד לפני כמה שנים".