האויב הגדול ביותר של המשקיע הוא המשקיע עצמו

*** הכתבה בשיתוף אלטשולר שחם

ספטמבר 2008 ציין את תחילתו של אחד המשברים הקשים ביותר בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים. המפולת הכתה בכל חלקה טובה. צניחות יומיות של עשרות אחוזים במניות היו מראה שבשגרה במשך חודשים ארוכים, ולא היה משקיע שנותר אדיש. עמוק לתוך הנפילות, רבים נשאו רגליים, מכרו את השקעותיהם בהפסד ונמלטו לחוף המבטחים של המזומן. כמובן, רובם החמיצו את העליות שבאו אחר כך, או שקנו שוב, מאוחר מדי.

כולם היו משקיעים חכמים, כולם ידעו ששוק ההון הוא מקום תנודתי וכי החוכמה היא לראות את התמונה המלאה ולטווח הארוך. כולם ידעו שכדאי לקנות מניות דווקא כשהן בירידה - ובכל זאת, מיליונים רבים "הפסידו את המכנסיים". אתם מכירים מישהו שממש קנה מניות בדצמבר 2008? כידוע, בסוף שנת 2009 המדדים חזרו לרמתם מלפני המשבר, חלקם אף למעלה מכך. כלומר, מי ששפר עליו מזלו ובילה את השנים האלו במאדים או בשינה עמוקה - הרוויח.

אתה האויב הכי גדול שלך

אם כולם יודעים מה צריך לעשות, למה זה בכל זאת קורה? איך אפשר להימנע מאסון פיננסי שכזה באופן אישי? ובכלל, איך זה שרבים כל כך מפסידים כל כך הרבה כסף כשהם פועלים בשווקים שרושמים עליה בכל מדידה היסטורית ארוכת טווח?

התשובות טבועות בטבע האנושי ובפסיכולוגיה של ההשקעות. למעשה, כל משקיע מלומד יודע כי האויב הגדול ביותר של תיק ההשקעות שלו הוא הוא בעצמו, ובראש ובראשונה, הצורך הבסיסי שלנו לדעת מה קורה עם הכסף שהשקענו, בכל רגע נתון: לבדוק מה קורה בתיק, להציץ מה נעשה עם התשואות. יש שעושים את זה כמה פעמים ביום, יש שבודקים ברמה שבועית או חודשית וכמעט כולם עושים את זה יותר מדי.

אין ספור מחקרים מוכיחים שככל שמתבצעות יותר פעולות בתיק ניירות ערך, כך גדל הסיכוי להשיג תשואה נמוכה יותר. והקביעה הזאת נמצאה כנכונה עוד לפני שמוסיפים למשוואה את העמלות בגין ביצוע עסקאות שפוגעות בתשואה עוד יותר.

הבעיה היא שאין הרבה אנשים שיכולים לשבת מול הגרפים האדומים ולא לברוח. ויותר מזה, לבצע החלטות שמנוגדות לכיוון השוק כמו לקנות במקום למכור. נכון, כולנו יודעים שזה מה שצריך לעשות, הרי כל המהות היא לקנות בזול, למכור ביוקר - ובכל זאת, מעטים אלה שמצליחים לעשות זאת דה פקטו.

מתקשים להשקיע בשוק תנודתי? בואו להיעזר במומחים של אלטשולר שחם. לחצו לקבלת פרטים נוספים>>

להתקלח במקום למכור

פרופ' טרי אודין, מרצה למימון באוניברסיטת ברקלי, הוכיח במחקרו כי ברוב המוחלט של המקרים בהם משקיע מכר חלק מאחזקותיו במניה אחת, ובמהרה רכש מניה אחרת היו תוצאות ההחלטה גרועות באופן חד משמעי. בממוצע, למניות שהסוחרים הפרטיים מכרו היו ביצועים טובים יותר מאשר למניות שהם קנו. "ברור שעבור רובם הגדול של המשקיעים הפרטיים, עדיף היה ללכת להתקלח ולא לעשות דבר מאשר לממש את הרעיונות שעלו בדעתם", הוא כותב.

אגב, במחקר נוסף של אודין, הוא מוכיח כי נשים מוציאות פחות לפועל רעיונות תזזיתיים מאין אלו ולכן משיגות תשואות גבוהות יותר על השקעותיהן מאשר גברים.

אם נצא מנקודת ההנחה שתיק ההשקעות נבנה מלכתחילה באופן מחושב, מדויק, מוכוון מטרה ומתייחס לכל הפרמטרים הרלוונטיים באותה עת ונבין שהרכב התיק כפי שנקבע ביומו הראשון צריך להישאר קבוע לטווח הארוך, נדע שמרגע זה, הדבר היחיד שמסכן את מטרת ניהול התיק - כאמור, האויב הגדול ביותר של המשקיע - הוא המשקיע עצמו.

כשבונים תיק השקעות חייבים להתייחס לצרכיו הייחודיים של כל משקיע - גילו, מצבו הכספי, מטרת ההשקעה, טווח ההשקעה, יחסו לסיכון ועוד. אחת לתקופה תערך בדיקה מקיפה על נתוני המשקיע ופרופיל הסיכון שלו, אך תהליך זה אמור להיות כמעט אדיש למצב השוק. מה שקורה בפועל הוא שלא מעט משקיעים משנים את רמת הסיכון בתיק שלהם תוך התייחסות להערכתם לגבי השינויים בסיכונים שבשוק באותה עת ולא בשינויים הרלוונטיים למשקיע עצמו.

פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, התפרסם מאחר שמחקרו הוכיח כי אנחנו, בני האדם, הרבה פחות רציונאלים ממה שאנחנו נוטים לחשוב על עצמנו. בין השאר, מסביר כהנמן כי הפחד מן ההפסד מניע אותנו ביתר שאת מאשר התאווה לרווח וכך, אנחנו אמנם יכולים וצריכים להגדיר מה אנחנו רוצים וצריכים מתיק ההשקעות שלנו, אבל אנחנו לגמרי לא בנויים לנהל אותו.

אז מה נכון לעשות?

זה עניין של שליטה עצמית וכמו במקרים שבהם אנחנו מתאמנים מתוך מטרה להשתפר, גם כאן אפשר לנסות. למשל, להמשיך לעקוב אחר אירועים שלדעתנו מחייבים לעשות שינויים בתיק ההשקעות ולרשום על פתק שתלוי על המקרר מה לדעתך כדאי לעשות. לחזור לאחר שבוע או חודש ולראות האם ההחלטה הייתה טובה יותר מאשר לא לעשות כלום. להתמיד כך במשך מספר חודשים ואז לעשות חשבון נפש.

היתרון שבאימון כזה הוא שאת שכר הלימוד לא משלמים בכסף. דבר נוסף שאפשר לנסות, הוא פשוט לסמוך על יועץ ההשקעות בבנק או מנהל תיקים. לפני שרוצים לבצע פעולה של שינוי, לשאול את דעתם. גם כאן, תיעוד יכול לעזור.

הדבר האחרון שעוזר ללא מעט משקיעים, הוא לנהל במקביל שני תיקים: אחד אקטיבי ושני פאסיבי. לערוך רישום מדויק של נקודת הפתיחה ולהשוות לאחר שנה איזה תיק היה מוצלח יותר ולמה.

לנו לפחות, אין ספק שהשיעור הנ"ל ילמד אותך שעל פי רוב היה עדיף לא לעשות כלום. ככל שהמסקנה בקשר לכך תהיה חזקה יותר, יהיה לך קל יותר לסגל התנהגות של משקיע ארוך טווח שפשוט עושה פחות טעויות.

מעוניינים לשמוע על דרכים נוספות לצמצום טעויות בניהול התיק? לחצו כאן >>

*** אלטשולר שחם ניהול תיקי השקעות בע"מ עוסקת בשיווק השקעות ובניהול תיקים ולא בייעוץ השקעות. אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.