הכתובת הייתה על הקיר

האם נאמרה המילה האחרונה בפרשת סלינגר-שריג?

דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי

ההחלטה של דורית סלינגר להתנגד למינויו של קודמה בתפקיד, פרופ' עודד שריג, רחוקה מלהיות מפתיעה. בניגוד להרגלו בנוגע לשאלות על היחס לגורמים מפוקחים ולהחלטות עתידיות בנושאים מרכזיים, משרד האוצר היה מאוד ברור ופומבי בהתנגדותו למינוי של שריג לתפקיד בכיר בצמרת קבוצת מגדל-אליהו. זאת בגלל הנראות הבעייתית של מינוי מי שאישר את אחת מעסקאות הרכישה הגדולות במשק, לתפקיד בכיר בקבוצה הרוכשת. דברים ברוח זו נאמרו מטעם האוצר עוד קודם שהוגשה בקשה מטעמם של שריג ובעל השליטה בקבוצה, שלמה אליהו, במטרה להניא אותם מהמהלך.

ואולם השניים, שחשו שסירובו של האוצר חורג מהוראות החוק, לא שעו לרמיזות, והמשיכו במתווה שעליו הודיעו בספטמבר - מינויו של שריג למנכ"ל אליהו ביטוח. בסופו של דבר הם קיבלו באופן רשמי את סירובה הצפוי של סלינגר, שאף תחמה את תקופת הצינון הייחודית לשריג למשך שלוש שנים מהמועד בו פרש מהאוצר.

למעשה, הכתובת הייתה על הקיר מבחינת כל מי שעקב אחרי ההתפתחויות סביב צירופו של שריג לתפקיד בכיר, שדורש קבלת אישור מהרגולטורית שהחליפה אותו. אבל לא אליהו, וגם לא שריג, שידרו לאורך הדרך שהם מתכוונים להתקפל בסיפור הזה. ובכלל, אליהו אינו אדם שנסוג מעמדותיו בקלות.

השלב הבא, אם ירצו בכך השניים, יכול להיות פנייה לביהמ"ש כנגד החלטת האוצר, בטענה כי פסילתו של שריג אינה עומדת בדרישות החוק. אבל ניתן להעריך שזה לא יקרה, משום שמדובר במלחמה חזיתית ברגולטור המפקח עליך, דבר שאיננו מומלץ באופן כללי.

עם זאת, צריך לזכור כי זכות הווטו של סלינגר שמורה לתפקידים בחברות המפוקחות על-ידיה בלבד, קרי חברות ביטוח ויתר הגופים המוסדיים. כך שלא ניתן לפסול אפשרות שלפיה המילה האחרונה בנושא טרם נאמרה.