זקן ניסה, אבל לא הצליח

פרשת לאומי תכתים את כל כהונתו של המפקח על הבנקים

דודו זקן / צילום: אמיר מאירי
דודו זקן / צילום: אמיר מאירי

1. ואז נחשפה פרשת לאומי במלוא כיעורה, והשקט הבנקאי היחסי שאפיין את ארבע שנות הקדנציה מרובת הכוונות והתוכניות ומעוטת התוצאות של דודו זקן - נעלם. דווקא בהארכה הוא התחיל לחטוף גול אחרי גול, כולל גול עצמי. דווקא מאז מחצית השנה שעברה, כשנודע כי הנגידה קרנית פלוג מאריכה את כהונתו של המפקח, הוא נחשף כמי שלא היה ערני, דרוך וחשדן כנדרש להתפתחויות בחקירה האמריקאית. הוא הסתפק בדיווחים השוטפים, הרוטיניים משהו, של מנהלי לאומי, בפרט המנכלי"ת רקפת רוסק עמינח, ולא פעל בדרך עצמאית מול מקביליו האמריקאים, לדעת יותר על השפעת האירועים האמריקאיים על החברה האם ומעשיה מול הלקוחות בישראל.

2. ציפיות גדולות ליוו את מינויו של מי שהיה המשנה רחב המחשבה והדומיננטי במיוחד של רוני חזקיהו, המפקח הקודם. כמשנה היה זקן נחוש לתחרות, לפיקוח אקטיבי ותקיף, להתמודדות עין בעין, בלי למצמץ, מול הבנקאים הגדולים. כמפקח - הוא כבר לא היה כזה. הוא לא מצמץ אבל הוא כן ויתר, סחב זמן, הבין, התחשב. קצת יותר מדי. התוצאה היתה הרבה רצון, הרבה מאוד כוונות טובות, יושרה אישית, רעיונות והצעות בכיוון הנכון אבל מעשית - זה לא באמת פרץ את גבולות התיאוריה והניירת ומיעט מאוד להגיע למעשה.

3. זמן מה אחרי כניסתו לתפקיד הקים את הוועדה להגברת התחרותיות בין הבנקים. זה בא בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג אבל בעיקר משום שזה התאים לו, לעמדותיו, כוונותיו האישיות ואמונתו כפי שהתבטאה בימים שהיה המשנה. במארס 2012 פורסמו המסקנות וההמלצות הסופיות שכללו שורה ארוכה של צעדים נאים וחשובים. התוצאה: חלקם הצנוע התבצע, בכלל זה רק לפני כשבועיים נפתחה האפשרות לפתוח ולסגור חשבון בנק באינטרנט. אבל החלק הדרמטי באמת - ובעיקר זה המתייחס לתעודת הזהות הבנקאית, כתחליף להוספת מידע חיובי בחוק נתוני אשראי שהבנקים הגדולים מתנגדים, בהצלחה לוביסטית, להעברה בכנסת - החל להימרח. חודש אחרי חודש, שנה אחר שנה. כבר מדברים על 2016, 2017. עד כדי כך שוועדה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל מהמועצה הכלכלית חברתית לקח את הנושא לידיו, וכבר מתוכנן מערך של דירוג אשראי אישי ללקוחות. זה יאפשר גמישות יעילה במתן אשראי ללקוחות המוגדרים טובים, חיתוך משמעותי ואישי בריבית החוב.

4. נושא אחד מלווה את כל שנותיו כמפקח: בועת הנדל"ן, שהוא דיבר עליה בגלוי, והזהיר מפניה לאורך השנים. הוא חזר ודיבר על עליית מחירי הדיור, הגידול הדרמטי בלקיחת משכנתאות והסיכונים הפיננסיים שמעמד הביניים לוקח על עצמו - כגורמים המאיימים על יציבות המערכת הבנקאית והמערכת האישית משפחתית. זקן הגביל את חשיפת הבנקים למשכנתאות והחמיר את כללי נטילת המשכנתאות לרוכשי הדירות - אבל לא הצליח לעצור את השטף. גם מפני שהממשלה לא פעלה במקביל להגדלת היצע הדירות, גם בגלל שהציבור כבר לא מאמין שהמחירים יירדו ובעיקר משום שהריבית נשארה נמוכה במיוחד וכדאית ללקיחת משכנתאות.

5. רצה הגורל וממש היום, יום ההודעה על סיום תפקידו בסוף יוני השנה, נכנס לתוקף התיקון לכללי הבנקאות, שירות ללקוח, שיביא לצמצום שמונה עמלות בנקים. לזכותו של זקן ייאמר שבעמלות הוא טיפל. גם כי לא היתה לו ברירה מרגע שהכנסת נכנסה לעניין לפני כמה שנים, גם כי אפילו הבנקים הבינו שהצד הזה בחגיגה נגמר, ובעיקר מפני שזה הפך לעניין הבנקאי הכמעט יחידי שהציבור הרחב מתעסק בו. זקן עשה סדר חדש בעמלות למרות שזה ממש לא הכסף הגדול שהבנקים מושכים מלקוחותיהם בזכות כוחם, מעמדם, והתמיכה שהם זוכים לה מבנק ישראל שרק רוצה לחזור הביתה בשלום.

6. האם זקן חוזר הביתה בשלום? ספק. פרשת בנק לאומי הולכת להעכיר לו את חמשת החודשים שנותרו לו, ועלולה להכתים את כל ארבע וחצי השנים שלו. זקן התמהמה עד מאוד בטיפול באירועי לאומי. הוא גם סמך קצת יותר מדי על ההנהלה ועל ניהול הסיכונים של הבנק. הוא חיכה וחיכה ובעצם התחיל לבדוק ברצינות, בחשדנות הנכונה, רק אחרי שקמה צעקה, רק אחרי דרישה של חברת הכנסת זהבה גלאון, אחרי פנייה מהחשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו והתערבות היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שהודיע על פתיחה בבדיקה. זקן לא בדק ולא עקב לאורך הזמן אם ההסדר שמתגבש בארה"ב הוא גם לטובת הבנק בישראל לקוחותיו ובעלי מניותיו, הוא לא בדק לאורך שנות החקירה האמריקאית את התנהגות ומעורבות הדירקטוריון של לאומי, שבתוכו יושבים גם דח"צים מתוקף חוק הבנקאות, הוא אפילו לא התערב כשהתברר שיש לחץ של עורכי הדין להעביר את הדיון בתובענה הנגזרת נגד הבנק ומנהליו מבית המשפט השקוף להליכי פשרה שרובם נסתרים. ומה עם החזר הבונסים, אותם עשרות מיליוני השקלים שנמסרו בתמורה על ניהול משובח ויוצא דופן של המנהלים שכשלו והכשילו את הבנק וקופתו? נבדוק, אמר זקן בחיוך נבוך, עוד מזמן.

7. זקן התכוון ותכנן בנאמנות ובכוונות טובות, אבל לא הצליח לבצע. שלוש שנים לקח עד שהחליט ויישם את ההחלטה הכל כך ברורה שעו"ד דליה טל תיפרד מאחד משלל תפקידיה בלאומי, שלוש שנים כבר נמשכים ה"דיונים" לרוטציה ברואי החשבון של הבנקים, ועוד ועוד צבר מעשי סחבת וחוסר נחישות לביצוע כאלה. חבל.