האם משרד האוצר באמת מתכוון להוציא מידי חברת "שראל" את המונופול היחסי על רכש התרופות עבור בתי החולים הממשלתיים, או שגם הפעם מדובר בכיפופי ידיים בדרך לעוד שינויים קטנים באופן עבודת החברה? אחרי שנה של דיונים בין אנשי החשכ"לית באוצר לאנשי שראל וראשי משרד הבריאות שתומכים בחברה, חתמה היום (א') החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו על מסמך שמאריך לשראל את הפטור ממכרז עד סוף ינואר 2016, "או עד להקמת גוף רכש חדש - לפי המוקדם".
כבר שנים שבמשרד האוצר טוענים כי היתרון לגודל של חברת שראל לא מוכיח את עצמו מספיק דה-פקטו, משום שהחברה לא משיגה לכאורה מחירים זולים שמצדיקים את היותה מונופול הזוכה לפטור ממכרז. לראיה, טוענים גורמים באוצר, בית החולים שיבא מנהל בעצמו את רכש התרופות ומשיג מחירים לא פחות טובים. בצד חוסר היעילות, לכאורה, טוענים באוצר לחוסר שקיפות מצד שראל.
גם בשנת 2010 הדברים נאמרו ואפילו ביתר שאת, אולם בסופו של יום האריך האוצר הפטור ממכרז לשראל עד אמצע שנת 2014 ואף הגדיל משמעותית את היקף הרכש הפטור ממכרז. בתמורה, הסכימה אז שראל כי נציג האוצר יישב בדירקטוריון החברה וכי יו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדת הביקורת יגיעו גם הם מהאוצר. עוד סוכם אז כי שראל תחויב בהעברת דוחות כספיים ודוחות בדבר גובה שכר הבכירים בחברה. שכרם של אלה, נקבע עוד, יתעדכן רק בכפוף לאישור ועדת הכספים של החברה.
הביקורת הנוכחית על שראל החלה בעיקר סביב ההחלטה להעניק לחברה פטור ממכרז גם עבור אספקת הקנאביס הרפואי. תלונות בעניין הגיעו למשרדי האוצר והבריאות, ובאגף החשבת הכללית החליטו להקים ועדה לבחינה מחודשת של ההתקשרות עם שראל שבראשה עומד הכלכלן ד"ר שלומי פריזט.
ההחלטה להאריך בשנה את הפטור ממכרז לשראל נבעה בין היתר מן העובדה שוועדת פריזט טרם הגישה את המלצותיה, וכי הגורמים השונים שהלינו על פעילותה של שראל לא הצביעו על אלטרנטיבה ראויה. כך לשון המסמך עליו חתמה היום החשכ"לית: "מעבירי ההשגות לא הציגו נתון כלשהו שיכל להצביע על כך שקיים גוף נוסף שמסוגל לבצע את השירותים שמבצעת היום החברה בתחום רכש התרופות והציוד הרפואי".
במהלך השנה האחרונה הסתמן כי הצדדים קרובים להסכם חדש שיאריך את הפטור ממכרז ב-4 שנים נוספות תמורת העמקה נוספת במנגנוני הבקרה, אולם בימים האחרונים חזרו לדבר באוצר על הקמה של גוף רכש ממשלתי חדש שייתר בפועל את הצורך בשראל, או לכל הפחות יצמצם מאוד את פעילותה. ל"גלובס" נודע כי בין היתר נשקלת הקמת יחידת רכש בתוך אגף החשכ"ל באוצר, או במסגרת הרשות החדשה לניהול בתי החולים הממשלתיים בראשות אסתר דומיניסיני.
שראל הוקמה מתוקף החלטת ממשלה ב-1994 והיא פועלת תחת בעלות עמותה ציבורית שהקימו בתיה"ח הממשלתיים - עובדה שזכתה גם היא לביקורת שכן לכאורה הגוף שמקבל את התרופות והגוף שמספק אותן אחד הוא. גורמים בחברה טוענים בשיחה עם "גלובס" כי הדיבורים על הקמת גוף רכש ממשלתי לא רציניים, שכן מדובר במערך לוגיסטי ענק ומקצועי:
"לא מדובר באספקה של עגבניות, אלא בשרשרת אספקה רפואית מיוחדת שעוסקת בציוד רגיש מאוד". על פי הגורמים, הקמה של גוף ממשלתי תחייב התקשרות עם ספקים חיצוניים בתחום הלוגיסטיקה, בין היתר לצורך אחסון, שינוע, קירור ואפילו השמדה, וכי "לא בטוח שכדאי למדינה להוציא מערך כזה שמשמש גם לעתות חירום למיקור חוץ".
עוד לדברי הגורמים, שראל מעבירה את כל רווחיה לרווחת בתיה"ח הממשלתיים, ובחמש השנים האחרונות עמד הסכום שהועבר על כ-120 מיליון שקל. הגורמים דחו גם את הטענות על סירוב אנשי החברה לשתף פעולה עם ועדת פריזט וטענו כי הנתונים שלא נמסרו הם מסחריים רגישים, וזאת מחשש לתביעה מצד גורם שלישי. המדינה, כך נטען, היא שסירבה להבטיח שיפוי לשראל במקרה של תביעה. לפי הערכות, בשראל חששו שחלק מהנתונים שביקשו חברי ועדת פריזט נועדו לבסס תשתית ידע להקמת גוף אלטרנטיבי שיתחרה בחברה.
באופן אירוני, עד 1994 רכש התרופות הממשלתי נעשה על ידי אגף במשרד הבריאות, אולם בעקבות כשלים באופן הניהול והאספקה בצד המלצה בעניין מצד ועדה ציבורית בראשות השופטת שושנה נתניהו, הוחלט לאפשר לבתי החולים הממשלתיים להקים תאגיד רכש משותף, לימים שראל. כך, האלטרנטיבה בה מנפנפים היום אנשי האוצר עשויה לכאורה להוות חזרה למודל שנכשל כבר לפני 20 שנה - זאת אלא אם ועדת פריזט תמליץ על פתרון יצירתי יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
