מחדש וממחזר

כחלון מציג: כך אוזיל את שירותי הבנקאות בישראל

משה כחלון / צילום: תמיר ברגיג
משה כחלון / צילום: תמיר ברגיג

מהלכים חדשניים, כמו סיוע ממשלתי להקמת בנקים אינטרנטיים והקמת מערכת מידע כוללת לבנקים בתקציב מדינה, לצד מהלכים בעייתים שעלולים להביא לשימור ותגבור הדואופול, לאומי-פועלים, על-ידי החלשת הקבוצות הבנקאיות - עומדים במכרז רפורמת הבנקאות שחשף היום (ג') משה כחלון יו"ר מפלגת "כולנו".

ראוי לציין כי כחלון הוא בין המתמודדים היחידים שמגישים לציבור תוכנית כתובה, ברורה וסדורה. הוא, בניגוד למועמדים האחרים, לוקח את הסיכון שיקומו לה מתנגדים אינטרסנטים ואחרים שעלולים לפעול בקרב קבוצות אזרחים כדי למנוע את ההצבעה ל"כולנו", ובעיקר למנוע את כניסת כחלון לממשלה בתפקיד שר האוצר, כפי שהוא מצפה.

כחלון הולך על התחייבות גבוהה במיוחד: "זהו השלב הראשון בתוכנית המפלגה להורדת יוקר המחיה שתחסוך עשרות אלפי שקלים למשפחה בשנה. מדובר בתוכנית אמיצה שתפרק את מונופול הבנקים - תחום שבו אף אחד לא העז לגעת עשרות שנים".

עוד הוא אומר כי הרפורמה שלו בבנקאות תביא לחיסכון של 3,000 שקל לשנה המשולמים היום שלא לצורך על-ידי כל משפחה בישראל, ובסך-הכול - "8 מיליארד שקל יוכלו להישאר בכיסם של הצרכנים".

רפורמת הבנקאות כוללת כמה מהלכים, שהחדשני והנועז שבהם הוא סיוע ממשלתי, "הגנת ינוקא", להקמת בנקים מתחרים חדשים, אינטרנטיים. הסיוע נועד למנוע מהבנקים הקיימים לחסל למעשה את המתחרים החדשים עם הקמתם באמצעות "הורדת מחירים 'טורפנית' רגעית", כדבריו.

על-פי ההצעה, ייערך מכרז פומבי לקבלת זיכיון לשניים או שלושה בנקים חדשים, שבו יתחרו המציעים על ההון הראשוני המוזרם לבנק, שלא יפחת מ-100 מיליון שקל. המדינה תאפשר ליזמי הבנק החדש זיכויי מס עתידיים בהתאם להון העצמי שהשקיעו, במנגנון יחס שלא יפחת מ-1:2 - כלומר על כל שקל הון עצמי יינתן זיכוי מס של חצי שקל לפחות.

עוד מתכנן כחלון הקמה, על-ידי הממשלה, של שתי פלטפורמות מערכות מידע בנקאיות מלאות, הכוללות הלוואות, פקדונות, משכנתאות, מט"ח, כרטיסי אשראי, שוק הון ועוד. העידוד ייעשה במסגרת של מכרז BOT להקמת מערכת שתתאים למאפיינים הישראליים הייחודיים, תוך מתן רשת ביטחון מהמדינה והעברת המערכת לרשות המדינה לאחר תקופת המכרז. עלות פלטפורמה כזו, כתוב בתוכנית כחלון, מוערכת ב-100-150 מיליון שקל. יש לציין, כי גורמים אחרים מדברים על עלות של פי כמה וכמה. בדולרים.

מחליש את הבנקים הקטנים-הבינוניים

צעדים חיוביים וחדשניים נוספים: השקת ביטוח פקדונות עד 750 אלף שקל כדי לעודד הפקדות בבנקים קטנים וחדשים. כמו כן, דירוג אשראי לכל אזרח, חיובי לצד השלילי שכבר קיים. מהלך שמחייב גם דירוג חיובי הוא קריטי להוזלת מחיר האשראי שייהפך לתלוי מידע, ולכן כבר שנים שהבנקים הגדולים מצליחים לחסל אותו. דירוג אישי יאפשר לעשירונים הבינוניים-נמוכים ליהנות מנגישות ומחיר אשראי נוח, בהתאם לאיכות ההחזר שלהם.

הצעה נוספת, אמנם חיובית בעקרון אבל כבר די ממוחזרת ובעייתית שדנים בה כבר למעלה מעשור, מדברת על הפרדת חברות האשראי מהבנקים הגדולים. הפועלים יידרש להיפרד מישראכרט, לאומי מלאומי קארד ודיסקונט מכ.א.ל. מה שייצר, לדברי הצעת כחלון, שלושה גופים פיננסיים חדשים, ללא עלות הקמת תשתית או העמדת הון עצמי. על חשיבות הפיצול החלו לדבר ב-2004, וזה הגיע לדיון ראשוני גם בוועדת בכר. אז החליטו לסיים קודם את הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, ואחר כך ימשיכו לדון... ב-2007 התקיים סבב שני של דיונים ברשות להגבלים עסקיים והאוצר, ואז נאמר שהפתרון הנכון הוא יצירת תחרות בשוק כרטיסי האשראי. תוך כמה שנים העבירו את חוק הסליקה הצולבת וחוק ישראכרט שחייב אותם לאפשר גם לחברות אחרות לסלוק את כרטיסיהם, והיה גם מתווה להפחתת העמלה הצולבת. לפני כמה שנים התקיימו שוב דיונים, אבל זה כבר היה תחת עננת הפיקוח החלש ודמי הניהול המופרזים שגבו הגופים המוסדיים מלקוחות הגמל והנאמנות שעברו אליהם מהבנקים. אז התעוררו כמה חששות: לא סביר שיהיו קונים חדשים מחו"ל; הגופים הפיננסיים המוסדיים הישראלים שסביר להניח שכן יקנו - ייגבו מחירים גבוהים מדי ויזיקו לצרכנים; וגוף ריאלי לא יוכל לקבל הרשאה לקנות - ולו בגלל החובה להפרדה ריאלית-פיננסית.

אין כחלון מתכוון להתגבר על זה? לא ברור. יש לציין כי הנחת העבודה בשני הבנקים הגדולים היא שבשלב מסוים, שאותו הם ינסו לדחות כמה שיותר, תהיה מכירה. לכן, במקביל, כבר קיים תכנון חיובי שמדבר על כך שהם יוכלו, אחרי ההיפרדות, לשווק להפיץ ולשרת את כל כרטיסי האשראי, ויניבו מזה רווחים לא פחותים.

ולהצעה שנראית בעייתית במיוחד: חיוב הוצאה-הפרדה של בנקים מתוך הקבוצות הבנקאיות: הפרדת בנק מרכנתיל מדיסקונט; הפרדת מסד ואוצר החייל מהבינלאומי; הוצאת בנק יהב ממזרחי טפחות. תוכנית כחלון מדברת על כך שבהתחלה יוכלו הבנקים הקטנים הללו להסתמך על תשתיות המידע של בנק-האם במחיר מפוקח, ולאחר מכן על תשתית הפלטפורמה הממשלתית שתוקם עד אז. יש כמובן בעיה עם ההסתמכות על מערכת מידע של בנק-האם, וגם עם הסתמכות על זה שהמדינה תממש בזמן סביר את תוכניתה להקים פלטפורמה אחידה. יש גם בעיה קשה עם ההיפוך שנובע מהעובדה שמאז נפילת הבנק למסחר פעל בנק ישראל לצמצם את כמות הבנקים הקטנים במערכת. אבל, הבעיה המרכזית והקריטית במהלך הזה היא העובדה שהוא נוגע ומחליש אך ורק את הבנקים הבינוניים - מה שמשאיר חשופה לגמרי וחריפה עוד יותר את הבעיה הכי כבדה של הבנקאות הישראלית - הכוח הדואופולי של הפועלים ולאומי (המכונים פועלומי) המחזיק 60% מהמשק, שיתחזק עוד יותר.

פרק מיוחד מתוכנית כחלון מאמץ את המלצותיו של פרופ' אבי בן בסט לאיחוד רגולטורים פיננסיים. זה אומר איחוד תחת רגולטור אחד ומערכת אחת, כפי שזה קיים בכמה מדינות, של הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על שוק ההון והרשות לניירות ערך. הגוף הזה יוגדר כמי שתפקידו לדאוג גם לתחרותיות וגם ליציבות. ההצעה כבר עלתה כמה פעמים, זהו נושא שדנים בו הרבה בעולם, ואין עדיין הכרעה ברורה האם טוב איחוד רגולטורים או דווקא פיצול רגולטורים. בכל מצב, הבעיה הישראלית היא מיוחדת במינה: לא חשוב מה נכון או פחות נכון, העיקר מי יעמוד בראש!

יש לציין כי כמה מהצעותיו של כחלון כבר מתנגשות עם האינטרסים של ועדי העובדים של הבנקים וחברות האשראי, בתגבור ההסתדרות ואיגודים מקצועיים. אלה כבר הבהירו בעבר כי לא יאפשרו מהלכים ציבוריים תחרותיים אם הם פוגעניים לטעמם. ההודעה הרשמית של תוכנית כחלון כבר יוצרת התנגדויות בקרב ועדי עובדים פיננסיים ובנקאיים. רק שהפעם כבר לא מדובר בעובדים צעירים ולא מאוגדים כפי שהיו בחברות הסלולר, שכחלון עשה בהם סדר חדש ונכון. זהו קהל אחר, עשיר, מתוקשר, ממומן על-ידי ההנהלות כבדות ואינטרסנטיות - ויהיה קשה מאוד לכחלון, אם יהיה שר האוצר, להתמודד מולו.

תוכנית כחלון להגברת התחרותיות והקטנת מרווחי האשראי גובשה יחד עם דרור שטרום הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים; גל הרשקוביץ הממונה לשעבר על התקציבים; בארי טאף בכיר לשעבר בבנק ישראל; פרופ' אריה מלניק מאוניברסיטת חיפה ועוד.

עיקרי הרפורמה של מפלגת
 עיקרי הרפורמה של מפלגת