האם תוכניות סיוע לשוכרי דירות גורמות לעליית מחירי השכירות הפוגעת בסופו של דבר בשוכרים? האם סיוע לשוכרים מתגלגל בסופו של דבר לכיסיהם של בעלי הדירות המשכירים אותן? התשובות לשאלות אלה הן חיוביות, כך לפחות עולה ממחקר שערך בנק ישראל.
על-פי המחקר, מתן מלגות לסטודנטים לצורך שכירת דירות אכן גורמת להתייקרות מחירי השכירות, אך באחוזים בודדים. ואולם העובדה שהעלאת שכר הדירה מקיפה גם את מי שאינם זכאים לסיוע מביאה לכך שבעלי הדירות מרווחים בסופו של דבר פעמיים - בעוד ששוכרים שאינם נהנים מהסיוע נענשים.
המחקר מתבסס על ממצאים מתוך תוכנית הענקת מלגות שכר דירה לסטודנטים שנועדה לעודד צעירים לשכור דירות במרכז ירושלים, כחלק מהמאמצים להביא להתחדשות עירונית של מרכז העיר הדועך. התוכנית שהופעלה בשנים 2006-2011 על-ידי הרשות לפיתוח ירושלים (גוף ממשלתי-עירוני ע"ב) אכן הביאה לגידול ניכר של מספר הסטודנטים ששכרו דירות באזור. המלגה לסטודנט פחתה מ-6,600 שקל לשנה בתחילת התוכנית ל-3,400 שקל בסופה; אך עדיין היוותה קרוב לרבע משכר הדירה לסטודנט לקראת סוף התוכנית.
עורכי המחקר נעם זוסמן מבנק ישראל ודורון סייג מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השוו את שכר הדירה במרכז העיר בתקופת הענקת המלגות לשכר הדירה שם בתקופות אחרות, לבין הפרש זה באותם מועדים בשכונות יהודיות אחרות בבירה או בסמיכות למרכז העיר. ממצאי המחקר מראים ששכר הדירה במרכז העיר התייקר בכ-4%-7% מעבר להתייקרות שכר הדירה בשכונות ההשוואה. חשוב להדגיש כי המלגות הביאו לעליית שכר הדירה במרכז העיר גם עבור שוכרים שאינם מלגאים, כך שהגידול בהכנסה משכר דירה של כל בעלי הבתים במרכז העיר (כולל המשכירים לדיירים שאינם מלגאים) היה שקול לכארבע חמישיות מסכום המלגות. שיעורים אלה הם בתוך הטווח הרחב של הממצאים מהעולם.
בבנק ישראל מציינים כי שהממצאים מושפעים מכך תוכנית המלגות התמקדה בקבוצת שוכרים מסוימת באזור גיאוגרפי מצומצם, וחלק נכבד מהשוכרים שם נהנו ממנה. בשעה שמנסים להסיק מתוכנית זו לגבי התחלקות הסיוע בדיור בתוכניות אחרות יש להתחשב במאפיינים אלה ובגורמים נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
