"פרופ' וינקלר היה במרפאה גם בפן של הרמת הציצי"

האם מנהל מחלקה בבית-חולים רשאי לאשר לעצמו שעות עבודה גמישות מבלי לקבל על כך אישור מיוחד ממנהל בית-החולים? התשובה לכך שלילית - גם לפי נציבות שירות המדינה וגם לפי כל פרשנות סבירה לכאורה לסעיף 32 בהסכם הקיבוצי עם הרופאים.

ובכל זאת, למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא (תל-השומר), פרופ' זאב רוטשטיין, יש פרשנות אחרת לגמרי. כשהוא נשאל בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה האם מנהל מחלקה רשאי לאשר לעצמו "שעון גמיש", הוא השיב: "חד-משמעית כן. זאת הבנתי, בכפוף למדיניות בית-החולים".

כשהתבקש לחדד שוב האם זו המדיניות שלו, אמר רוטשטיין: "מנהל בית-החולים מסתכל על מנהלי המחלקות ואנשי אמונו, והוא סומך עליהם, על יושרם ועל מסירותם לעבודה, וכל עוד אין פגיעה בעבודה, והיא מתנהלת כמו שצריך - זה מאפשר לאפשר (להם - ש.נ) שעון עבודה גמיש".

רוטשטיין אמר את הדברים במסגרת עדות שמסר בשבוע שעבר בתיק שמנהלת נציבות שירות המדינה בפרשת "קלאס קליניק" - מרפאה פרטית לניתוחים קוסמטיים שפעלה במסגרת תאגיד הבריאות של תל-השומר.

על-פי כתב התביעה שגיבשה הנציבות, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, פרופ' אייל וינקלר, ביצע לכאורה ב"קלאס קליניק" מאות ניתוחים פרטיים בשנים 2012-2013 במהלך שעות הבוקר, תוך שהוא מדווח על עבודה ציבורית באותן שעות - כל זאת אף שנאסר על עובדי מדינה לעבוד בתאגיד הבריאות בשעות הבוקר.

במהלך עדותו של רוטשטיין, שחלקה כבר נחשף ב"גלובס" ביום שני האחרון, טען רוטשטיין כי וינקלר ביצע את הניתוחים הפרטיים בשעות הבוקר על-פי סעיף השעון הגמיש בהסכם הקיבוצי של הרופאים שנכנס לתוקף בשלהי שנת 2011, וכי וינקלר אישר לעצמו את ההסדר הגמיש. לדבריו, עשרות רופאים בתל-השומר משתמשים בהסדר הגמיש, מגיעים לבית-החולים בשעה 12:00 בצהריים ונשארים עד הערב.

"אני מבקש את תשומת-לב בית הדין לכך שבאופן כללי כחלק מהמדיניות של ההסכם הקיבוצי הספציפי הזה, הסמכות ליום עבודה גמיש באופן חריג ניתנה למנהל מחלקה, או למנהל בית-חולים", הסביר רוטשטיין.

"בעיניי זה או זה או זה, ויש הבהרה לגבי ה'או': שמדובר באותם רופאים שאינם כפופים למנהל מחלקה, כמו עשרות מנהלי יחידות שלא כפופים למנהלי מחלקות", הוא הוסיף.

בנציבות שירות המדינה משוכנעים כי מדובר בהיתממות ואף בהתחכמות של רוטשטיין, שכן ברור לכל מן ההסכם כי מי שכפוף למנהל מחלקה זקוק לאישור מנהל המחלקה, ואילו מי שכפוף לדרג בכיר יותר זקוק לאישור הדרג הבכיר שמעליו, דהיינו מנהל בית-החולים.

על-פי הערת התובע בתיק, בניגוד למודל השעון הגמיש שבו ניתן לאשר לרופא להיעדר למשך 3 שעות מתוך 8 שעות העבודה היומיות, כל זמן שהוא משלים את השעות האלה באותו יום - הרי שהמקרה של וינקלר שונה גם בהיבט הזה: "פרופ' וינקלר חודש בחודשו לא עמד במכסת שעות התקן שלו, ברמה של 20 שעות חסרות. הוא בילה בבקרים ב'קלאס קליניק' בניתוחים פרטיים".

סניגורו של וינקלר שאל את פרופ' רוטשטיין האם זה נכון שוינקלר לא קיבל תשלום נוסף על היותו מנהל "קלאס קליניק" בצד תפקידו כמנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, ורוטשטיין השיב בחיוב.

בשלב הזה התרעם מנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, שאמר: "אני מתנגד. כל זמן שהוא (וינקלר - ש.נ) נמצא ומקבל שכר על בסיס שעון מבית-החולים, השעה הזאת שבה הוא לא נותן לשירות הציבורי, הוא נותן בעצם לנשים שבאות להרים את החזה... האמת צריכה להיאמר... הוא לא עושה את זה בחינם, הוא מקבל שכר על כל השעות שנטענו שהוא עושה".

בתגובה לדברים אמר רוטשטיין: "פרופ' וינקלר היה במרפאה גם בפן של הרמת הציצי, ודינו היה כדין של כל רופא אחר, וגם בפן הנוסף, הציבורי - אותו פן שמנהל בית-החולים אומר לו מה לעשות בשכר שהוא מקבל. אצל פרופ' וינקלר היה גם וגם - המרפאה מעולם לא הייתה מרפאה פרטית אלא ציבורית, עד יום סגירתה. התאגיד (שמפעיל את המרפאה - ש.נ) נהג למכור שירותי חדר ניתוח, בדיוק כמו שבית-החולים מוכר ניתוחי לב פתוח. גם כאן וגם כאן יש אחריות של המרכז הרפואי".

עו"ד אריאל מנור, שמייצג את פרופ' וינקלר, מסר בתגובה: "מעדות פרופ' רוטשטיין עולה כי פרופ' וינקלר פעל בסמכות וברשות. הנציבות מדליפה באופן שיטתי ומגמתי קטעים מהעדות שיש בהם חצאי אמיתות הגרועים מן השקר, דבר המעיד על אובדן עשתונות הנובע מכך שהבסיס של עילות התביעה מופרכות אחת לאחת. את המלחמה על חפותו לא ינהל פרופ' וינקלר מעל דפי העיתון, אלא בפני בית הדין הנכבד".

מתל-השומר לא נמסרה תגובה לידיעה.