יחיד בחדר זוגי

כהומאז' לצמד ציפי ובוז'י, הנה צמדי התוכניות שיעשו לכם את סוף השבוע

מערכת חדשה

"המערכת" - תוכנית סיכום העונה, יום חמישי 21:00, ערוץ 2 רשת; "הכול שפיט", יום חמישי 21:50, ערוץ 1

אני מודה שגם מקץ עוד עונה, לא הצלחתי לגבש דעה מוצקה על "המערכת", לא כל שכן להפוך אותה לפריט חובה ברשימת הצפייה שלי.

אחרי תקופת צינון מרצון, עת פרשה מהגשת מהדורת החדשות המרכזית, חזרה מיקי חיימוביץ' לפריים-טיים עם תוכנית תעודה. זו הייתה הבטחה שקוימה לפעמים, אבל לפרקים גם עוררה את השאלה האם אנו באמת זקוקים ל"עוד" תוכנית שדורשת מחשבה אחרי שעה רצופה של חדשות? הן אפילו "עובדה", המלכה-האם של הז'אנר, זקוקה לחיבור ל"ארץ נהדרת" כדי לייצב את הרייטינג המרשים שלה.

מכל מקום, הערב תסכם "המערכת" עונה בחזרה אל הסיפורים שהעסיקו אותה בעונה האחרונה, חלקם מרתקים ומרגשים.

בעוד הפנים חמורות הסבר של "המערכת" מתאימות לפרצוף החמוץ, מאז הבחירות, של התל-אביבי המצוי - הרי שבינתיים, בערוץ 1, אפשר לראות את פניהם המחייכות של המנצחים: כבר כתבתי כאן פעמיים על תוכנית הסאטירה הימנית הזאת, הישג לא רע להפקה דלת-תקציב שתשדר הערב בסך-הכול את הפרק השמיני שלה.

דווקא ביום חגה, לכאורה, תעמוד התוכנית הזאת למבחן: אם עד עכשיו הצצתי בה כחוטא במאכל אסור, שונה כל-כך מהטעמים המקובלים של הפריים-טיים, ולכן "סלחתי" לה על קטעים חלשים - הרי שעכשיו, כשעול השלטון "על כתפיה", צריך לראות האם "הכול שפיט" תצליח לגייס מתוכה את עמדת הנחיתות שדרושה כנראה כדי ליצור סאטירה נשכנית.

על גששים ודוגמניות

"השכונה שלנו", יום שישי 20:20, ערוץ yes קולנוע ישראלי; "דוגמניות על אז ועכשיו", יום שישי 20:15, ערוץ yes דוקו

את הסרט הזה אתם חייבים לראות, ולא בגלל שהוא מופתי, אלא בגלל שהוא גלויה מישראל שהייתה ואיננה עוד. ב-1968 ביים אורי זוהר את הקומדיה השכונתית הזאת בכיכובה של שלישיית "הגשש החיוור", אז עוד בראשית דרכה ועם כוכב-על כשייקה אופיר. העלילה עוקבת אחר היחסים והמתחים בין תושבי שכונה אחת, עם קצת פוליטיקה מקומית והרבה כדורגל שכונתי, אבל העניין האמיתי כאן הוא לחובבי "הגשש החיוור": בסרט הזה מופיעות לראשונה כמה דמויות שהפכו מאורח יותר לנכסי צאן ברזל במערכוני השלישיה - שיח הדייגים שמיוחס לטבריה, אבל מתחיל בסרט הזה על המזח בנמל יפו, הדוקטור למחול, הסיידים ועוד. ממתק שכל מי שמתגעגע להומור הגששי לא ישבע ממנו.

לעומת זאת, "דוגמניות על אז ועכשיו" מציעות רטרוספקטיבה אחרת לגמרי. זה לא שתוכנית שמפגישה אותנו עם הנשים היפות בעולם זקוקה להמלצה מיוחדת, ובכל זאת, יש כאן ניסיון אינטלגנטי ובעיקר אלגנטי להתחקות אחר רזי היופי דרך מי שהיו סמליו בעשורים האחרונים.

זה שבא וזאת שהולכת

"GLEE" - פרק הסיום הכפול, יום שבת 20:00, ערוץ yes דרמה; "DIG" - פרק הפתיחה, יום שבת 22:00, הוט וערוץ yes אקשן

בעונה האחרונה, לפחות לתחושתי, דעך העניין ב-"GLEE", הסדרה החצי-מוזיקלית שהייתה לשנות העשרה של המאה הנוכחית מה שהייתה "תהילה" לשנות ה-80 של המאה שעברה. גם כאן פגשנו את התלמידים היפים והמוכשרים, התלמידה ה"מגניבה" אך הלא יפה מספיק, קצת (או הרבה), בעיות עם ההורים, עם דימוי הגוף, עם זהות מגדרית ועוד - כל מה שמעסיק טין-אייג'רים, אבל לא רק.

והייתה גם מוזיקה שלא התעקשה להמציא את עצמה מחדש, אלא הגישה כמה קטעי קאברים מרגשים ליצירות עבר ואירחה לא מעט כוכבים וסלבס כשגבולות המציאות והדמיון מיטשטשים.

פרק הסיום הכפול של סדרת הדרמה המוזיקלית הזאת הוא קדימון לא רע לפרק הפתיחה של "DIG", הסדרה ההוליוודית ה"חצי ישראלית". למה ישראלית? כי אחד מיוצריה (ביחד עם טום קרינג) הוא גידי רף, שפרץ לתודעה העולמית עם "חטופים", ובנוסף, שותפה בה קשת אינטראקטיב, שניזונה אף היא מאותה סדרה שזכתה לגרסה הוליוודית מעוטרת.

מעבר ליוצרים ולמפיקים, גם הנוף ישראלי: סוכן FBI, דמות מיוסרת ומורכבת (פיטר קונלי), מוצב בירושלים תחת מי שהיא גם המאהבת הלא קבועה שלו, אבל גם הבוסית שלו (אן הייש). רצח של נערה שאותו הוא חוקר מושך אותו - כמו כל מה שמתחיל בירושלים על פני האדמה, למסע שנמשך כבר הרבה שנים ובמסגרתו נאבקים זה בזה כוחות גדולים שרובם סמויים מן העין.

נשמע מסתורי? ובכן, לזכות הסדרה הזאת ייאמר שלא: אין כאן זומבים מהלכים או מסעות בזמן - כאן גם הפנטזיה היא כמעט ריאליסטית - סדרה נאה לחתום איתה סוף שבוע שהחל בפנטזיות שנראו לרגע ריאליסטיות.