בנק לאומי הגיש בקשה לפשיטת-רגל נגד יוסף גרינפלד

לטענת הבנק, היקף החובות של גרינפלד כלפיו הגיע באחרונה ל-110 מיליון שקל: "הוא חדל פירעון באופן מובהק" ■ גרינפלד: אני משלם עשרות אלפי שקלים בחודש לבנק אגוד, והדירות שלי במגדלי אקירוב ממושכנות

יוסף גרינפלד / צלם: איל יצהר
יוסף גרינפלד / צלם: איל יצהר

בנק לאומי הגיש היום (א') בקשה לפשיטת-רגל ולמתן צו כינוס נכסים נגד איש העסקים יוסף גרינפלד.

לטענת לאומי, היקף חובותיו של גרינפלד כלפי הבנק, הנובעים בעיקרם מערבות לחובותיה של חברת טלרומית אחזקות פיננסיות (1999), וחלקם חוב אישי נוסף שלו, הגיע באחרונה לסכום כולל של כ-110 מיליון שקל.

"בקשת פשיטת-הרגל שהגיש הבנק מבוססת על כך שמר גרינפלד הוא חדל פירעון באופן מובהק, עיקר חובותיו כלפי הבנק אינו שנוי במחלוקת, והוא הצהיר במפורש ובמספר הזדמנויות לאחרונה כי אין ביכולתו לפרוע את חובותיו", כותב לאומי.

השופט איתן אורנשטיין, שדן בבקשת לאומי, קבע כי אסור לגרינפלד לערוך כל דיספוזיציה בנכסיו, במישרין או בעקיפין.

טלרומית היא חברה המשמשת את גרינפלד לצורך החזקה בתאגידים שונים, ובהם חברת קרדן אן.וי. בנק לאומי טוען, באמצעות עורכי הדין עופר שפירא ודנה הילל-אברהם ממשרד שפירא ושות', כי ב-1 בנובמבר 2007 נחתם בין טלרומית לבין הבנק הסכם מימון, שלפיו יעמיד הבנק לטלרומית מסגרת אשראי של עד 40 מיליון דולר. להבטחת האשראי הנ"ל, טוען לאומי, ובנוסף לערבותו האישית של מר גרינפלד, יצרה טלרומית באוקטובר 2007 לטובת הבנק שיעבוד קבוע מדרגה ראשונה על כ-9 מיליון שקל ממניות חברת קרדן אן.וי שבבעלותה.

לטענת לאומי, טלרומית לא עמדה בתנאי האשראי והפסיקה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הבנק. במקביל, נטען בבקשה, גם שווי מניות קרדן אן.וי הלך והתדרדר, בדוחות הכספיים שלה נרשמה הערת עסק חי, ובאחרונה הגיעה להסדר חוב עם מחזיקי אגרות החוב שלה.

לדברי לאומי, הבנק פנה אל טלרומית ואל גרינפלד פעמים רבות בדרישה לפירעון החובות, וטלרומית וגרינפלד אף אישרו את סכום קרן החוב, ואולם החובות לא סולקו.

כך הגיע גרינפלד לפשיטת רגל בלאומי
 כך הגיע גרינפלד לפשיטת רגל בלאומי

לפי הנטען בבקשה, מתוך ניסיון להביא להסדרת חובותיו של גרינפלד כלפי הבנק, וזאת ללא צורך בניהול הליכים משפטיים, ניהל הבנק משא-ומתן ממושך עמו. לדברי לאומי, עמדתו של גרינפלד במשא-ומתן הייתה שנכון להמתין להבשלת הליכים חיוביים בקרדן אן.וי, שצפויים להערכתו להביא לעלייה משמעותית של ערך המניות המשועבדות ושיאפשרו לו לפרוע את החוב או חלק מהותי ממנו. ציפיות אלה לא התגשמו.

לפי הבקשה, במהלך תקופת המשא-ומתן בוצעו מימושים בהסכמה של נכסים אשר היו משועבדים לטובת הבנק, ותמורתם הועברה לבנק לצורך הקטנת החוב. ואולם, מימושים אלה לא כיסו את חובות-העתק של גרינפלד כלפי הבנק.

לטענת לאומי, המשך המשא-ומתן התבסס על מצגים שונים שניתנו לבנק מעת לעת על כוונתם של צדדים שלישיים לסייע לו בהגעה להסדר עם הבנק, תוך מניעת נקיטת הליכים כנגדו. המשא-ומתן הממושך שנוהל בין הצדדים לא נשא פרי.

לאומי מוסיף וטוען כי לפי הצהרותיו של גרינפלד, יש לו חובות-עתק נוספים כלפי נושים אחרים ושונים, שאין לו מקור לכסותם בעתיד הנראה לעין, פרט לציפייה שלו לעליית ערך ההחזקות שלו בתאגידים השונים.

"במצב הדברים הקיים, אין ספק כי מר גרינפלד הוא חדל פירעון, ולפי הצהרותיו שלו עודף התחייבויותיו על נכסיו עולה על 260 מיליון שקל", כותב לאומי.

לפי הבקשה, שווי השוק של המניות המשועבדות הגיע ב-16 במארס לכ-11.9 מיליון שקל - היינו חלק קטן ביותר מתוך החובות כלפי הבנק. לפי הבקשה, לדברי גרינפלד הוא משלם עשרות אלפי שקלים מדי חודש לבנק אגוד בהקשר של הלוואות ואשראים שנטל מבנק אגוד והובטחו במשכנתאות על 3 דירות מגורים מפוארות ביותר במגדלי אקירוב בתל-אביב (המדובר בשתי דירות שאוחדו לדירה אחת ובה מתגורר גרינפלד, ודירה שלישית נוספת). לפי לאומי, תשלומים אלה, על רקע חדלות הפירעון המובהקת של מר גרינפלד, מוגדרים בפקודת פשיטת-הרגל כ"העדפת מירמה" ומהווים למעשה פשיטת-רגל.

"מגורי המשיב בדירות הנ"ל, אשר המגורים בהם כרוכים בהוצאות שוטפות עצומות, בעודו חדל פירעון ואינו פורע חובותיו לנושים, מוכיחה כשלעצמה את חוסר הרגישות של המשיב בהתנהלותו בכל הנוגע לרכושו ונכסיו, כשהמשיב-החייב מעדיף להוציא הוצאות או ליצור התחייבויות נוספות, בעוד שנושיו אינם נפרעים על חובות קיימים כלפיהם", נטען.

כמו כן, לטענת לאומי, לפי מידע שנמסר לו, לגרינפלד קיימת הכנסה חודשית ממספר מקורות בסכום לא מבוטל, ובין השאר שכר כנושא משרה בחברות שונות בקבוצת קרדן.

לפי הנטען, גרינפלד אינו משתמש גם בסכומים אלה לפירעון חובותיו כלפי הבנק - דבר המציג כשלעצמו סדרי עדיפויות בעייתיים של גרינפלד, אשר משתמש גם במקורות הקיימים בידיו שלא לצורך פירעון חובות או למצער להקטנתם.

בנוסף טוען לאומי כי נודע לו שגרינפלד הגיע להסדרים שונים עם נושים אחרים שלו והתחייב לשלם להם סכומי-עתק במועדים עתידיים, וזאת ללא מקור כספי ברור לפירעון החובות על-פי ההסדרים הנ"ל, ככל שבכוונתו לקיימם.

היסטוריה של חובות: לאומי אינו הנושה היחיד

בקשת בנק לאומי היום מבית המשפט להוציא צו כינוס נכסים ליוסף גרינפלד ולהכריז עליו כפושט-רגל היא שיא לניסיון של לאומי לגבות מגרינפלד כספים שהוא חייב לבנק. אבל הקשיים של גרינפלד להחזיר חובות לבנקים, וכן לגורמים פרטיים, לא החלו היום.

בספטמבר 2012 חשף "גלובס" כי גרינפלד, מבעלי השליטה בקבוצת קרדן, החל לפעול להקטנת חובות לבנקים באמצעות מכירת דירת היוקרה שלו במיזם "סי אנד סאן" שבצפון תל-אביב, שאותה רכש ב-1999. מחיר הנכס הוערך ב-10-12 מיליון שקל, ומלבדו מחזיק גרינפלד, ככל הידוע, דירה נוספת באותו מיזם ודירה במגדלי אקירוב.

ב-2010 התווספה הערת אזהרה על הנכס ב"סי אנד סאן" לטובת בנק לאומי, בגין חוב של 30 מיליון דולר. הלוואה אישית זאת מצטרפת לחוב פרטי בהיקף דומה שיש לגרינפלד בבנק הפועלים. בעקבות צניחה בשווי הבטוחות שהעמיד גרינפלד מול ההלוואה (מניות של חברות מקבוצת קרדן), סיווג הפועלים את החוב כ"בעייתי" ופרס לגרינפלד את יתרת התשלומים.

לפי הבקשה שהגיש לאומי היום, נוסף על לאומי והפועלים גרינפלד משלם עשרות אלפי שקלים מדי חודש לבנק אגוד לישראל בהקשר של הלוואות ואשראים שנטל מבנק אגוד והובטחו במשכנתאות על שלוש דירות מגורים מפוארות ביותר במגדלי אקירוב בתל אביב.

כאמור, לגרינפלד יש נושים נוספים. ביולי 2014 פורסם ב"גלובס" כי בתום סכסוך משפטי, גרינפלד התחייב לשלם לצבי גצוביץ 22 מיליון שקל ב-6 תשלומים שנתיים של 3 מיליון שקל בכל שנה, שהאחרון בהם יהיה ב-2021. ההסכם בין השניים הושג לאחר הליך גישור שהתנהל ביניהם בפני עו"ד מיכאל (מיקי) צלרמאייר.

לפי הסכם הפשרה, "היה וגרינפלד לא ישלם איזה מהתשלומים במועדים שנקבעו במלואו, או בחלקו - תעמוד במלואה יתרת סכום פסק הדין לפירעון, וגצוביץ יוכל לנקוט נגד גרינפלד את כל הליכי האכיפה וההוצאה לפועל המותרים לפי דין".

ההסדר הושג לאחר שגצוביץ הגיש תביעה נגד גרינפלד, שבה טען כי הוא מתחמק מלהחזיר לו הלוואות כספיות בסך מיליוני שקלים שנתן לו במשך השנים.

יוסף גרינפלד ושותפיו, אבנר שנור ואיתן רכטר, שולטים בחברת קרדן אן.וי, שעד לפני שנים ספורות נחשבה אחת מחברות ההחזקה המובילות בישראל. בשנים האחרונות נקלעה קרדן אן.וי לקשיים עסקיים בשל מינוף גבוה מחד גיסא והשקעות כושלות בתחומי הנדל"ן והפיננסים במזרח אירופה מאידך גיסא.

בדצמבר 2014 אושר הסדר חוב ענקי שיזמה החברה, שאותה מנהל שוקי אורן, הכולל דחייה בשנתיים של תשלומי קרן חוב בכ-800 מיליון שקל. סך חוב האג"ח של קרדן אן.וי עומד על כ-1.8 מיליארד שקל. נכון להיום נסחרת קרדן אן.וי בשווי של כ-160 מיליון שקל בלבד, לאחר נפילה של 97% במחיר המניה מאז השיא ב-2007.

קרדן אן.וי פועלת בחו"ל באמצעות 3 חברות-בנות: קרדן לנד צ'יינה (KLC), שבונה שכונות מגורים ומרכזים מסחריים בסין; קרדן פייננשל סרוויסס (KFS), שמעניקה שירותי בנקאות ואשראי במזרח אירופה; וכן תהל גרופ (TGI), שעוסקת בהקמת מיזמים של מים ותשתיות בעולם ובניהול מתקנים לטיהור מי שופכין בסין.

בתום הרבעון השני של 2014 הצמידו רואי החשבון ממשרד ארנסט אנד יאנג אזהרת "עסק חי" לדוחות החברה, וזו נותרה בעינה גם בדוחות הרבעון השלישי.

לצד קרדן אן.וי שולטים גרינפלד ושותפיו גם בחברת קרדן יזמות, הפועלת בתחומי הרכב, הנדל"ן והתקשורת, אשר נסחרת בשווי של 111 מיליון שקל.