כחלון נגד כחלון

השאלה האמיתית, שעדיין לא ממש נשאלה, היא לא האם משה כחלון יצליח להוריד את מחירי הדירות. השאלה היא על חשבון מה הוא מתכוון לעשות זאת.

לא מעט אנשים אינטליגנטיים משוכנעים שלא ניתן להוריד את מחירי הדיור בישראל. כי במדינה עם 50 אלף חתונות בשנה וכ-180 אלף תינוקות חדשים, לשלטון המרכזי אין שום דרך לצמצם את הביקוש לדירות (למשל על ידי מיסוי משמעותי של רוכשי ומחזיקי דירות נוספות, באמצעות הטלת איסור על רכישות של זרים ועוד). כי במדינה שגבולותיה צרים כל כך, השלטון לא ממש יכול להגדיל את היצע הקרקעות הזמינות לבנייה (זאת, למרות שמרבית הקרקעות נמצאות בידי המדינה).

לכן, הם אומרים, מה שהיה הוא שיהיה. חוקי הכלכלה, שחלים על כל המוצרים בעולם, לא חלים לדעתם על הנדל"ן למגורים בישראל, והמחירים בהכרח ימשיכו לטפס למעלה.

בפועל, להוריד מחירים זה החלק הקל. אין תחום שבו לשלטון המרכזי יש השפעה גדולה כל כך כמו הנדל"ן: הקרקע של המדינה; היא קובעת את חוקי התכנון והבנייה; שליש ממחיר של כל דירה זורם לקופת המדינה. כחלון עצמו אמר בשנתיים האחרונות לא פעם שהפוליטיקאים יכולים להוריד צ'יק צ'ק את מחירי הדיור. למה זה לא קרה? "אם הייתם מציעים למדינה להחליף את משבר הדיור במכונה להדפסת כסף - היא היתה מסרבת", חזר ואמר האיש שמבקש להיות אחראי גם על קופה המדינה וגם על הטיפול במשבר הדיור.

תקציב המדינה, כמו כל דוח כספי, מורכב מהכנסות מול הוצאות. להעביר את הנדל"ן למגורים מעמודת ההכנסות אל עמודת ההוצאות, ואפילו רק לחתוך משמעותית את המספר שכתוב בהכנסות השנתיות בסעיף נדל"ן, זו לא רק סיסמה. אותו נדל"ן הביא בשנים האחרונות 15-20 מיליארד שקל מדי שנה לקופת המדינה. חלק ממסים ישירים, חלק ממסים עקיפים, חלק משיווק קרקע.

מאיפה יגיע הכסף שיכסה על אובדן הכנסות כתוצאה מירידת מחירי דירות וקרקע? אף אחד לא יודע. כחלון א', האחראי על משבר הדיור, יודע שמדובר במחיר שאנחנו מוכרחים לשלם עבור דור שלם של ישראלים מחוסרי דירה.

כחלון ב', האחראי על הקופה, יצטרך להכריע על חשבון מי ומה. כל עוד אפילו מכונה להדפסת כסף אין לו, זו אלכימיה לא פשוטה.